כבר אי אפשר להתעלם מכל הסימנים - ישראל נמצאת במתקפה מדינית. הנה בציר מובחר מהשבוע האחרון: במטה האו"ם בניו יורק הפלשתינים פנו למועצת הביטחון עם הצעת החלטה להכרה במדינה פלשתינית "ולסיום הכיבוש בתוך שנתיים". בפאריס, בינתיים, גובשה הצעה של שר החוץ הצרפתי לורן פביוס לחידוש מיידי של המו"מ בין ישראל לאבו מאזן, שאמור להסתיים גם הוא בהסדר קבע בתוך שנתיים. כל תוצאה אחרת - ופלשתין תוכרז אוטומטית במועצת הביטחון כמדינה עצמאית.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בז'נבה הפלשתינים ידרשו להכיר בישראל כמפרת זכויות אדם וכמדינה תוקפנית; בבריסל הפרלמנט האירופי הולך בעקבות בתי המחוקקים בצרפת, בשבדיה, בבריטניה ובמדינות נוספות, שהכירו אף הם בפלשתין; בלוקסמבורג נקבע כי חמאס יוצא מרשימת ארגוני הטרור של האיחוד, מסיבה טכנית: המידע שהכניס אותו לרשימה הגיע ממקורות אמריקניים ולא אירופיים. ובהולנד, הפלשתינים מילאו את טופסי ההצטרפות לבית הדין הפלילי בהאג כדי לתבוע להעניש את ישראל על "פשעי מלחמה נגד אוכלוסייה אזרחית" ביהודה ושומרון ובעזה.
בלשכת ראש הממשלה ובמשרד החוץ רואים במהלכים אלה צעדים מאורגנים, שנועדו להעמיד את ישראל בפני עובדות. או ליתר דיוק, להצמיד אקדח לרקתה של ישראל, במטרה שתקבל את דרישתם: נסיגה לקווי 67' והקמת מדינה פלשתינית ללא כל נוכחות יהודית, שבירתה ירושלים המזרחית. בכך תעניק לאבו מאזן את מלוא דרישותיו. הפעילות שלו בזירה המדינית נובעת מהנחתו שהמו"מ להסדר תם. הוא לא רלוונטי עבור הפלשתינים, מפני שהם לא מוכנים לוותר על תביעותיהם.
אבו מאזן מבין שהצד הישראלי מציג כבר שנים עמדה שדורשת מכלול רחב יותר של דרישות להסכם קבע: ויתור על שיבת פליטים, פירוז המדינה הפלשתינית, הכרזה על סיום הסכסוך וגם ויתור על זכויות לאומיות במדינת ישראל. הפלשתינים לא יקבלו את הדרישות הישראליות הבסיסיות הללו, ולכן מתווה הפעולה שלהם שינה כיוון. הם פועלים בזירה הבינלאומית כדי לזכות במדינה, בתנאים שלהם: בלי ויתורים, בלי הצורך להביא בחשבון שביום למחרת חמאס ישתלט על אותה מדינה ביהודה ושומרון כפי שאירע ברצועת עזה, וישראל תתמודד עם מדינת אויב סמוך למרכז הארץ.
בעיצומה של מערכת הבחירות, יצא השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו לקרב בלימה וטס לביקור בזק ברומא. הוא נועד שם עם מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי, וביקש ממנו לעצור את המהלך הפלשתיני באו"ם באמצעות הווטו האמריקני. בו בזמן, נתניהו שוחח עם שרי החוץ של צרפת, גרמניה ובריטניה, שלוש המדינות הדומיננטיות באיחוד, שמובילות כאמור מהלך להמיר את היוזמה הפלשתינית באו"ם בחידוש המו"מ למשך תקופה מוגבלת. נתניהו מסביר כי התמונה ברורה. ברמאללה מנסים להכתיב מהלכים חד־צדדיים קצובים בזמן, מה שיביא את גורמי האיסלאם הקיצוני לפרברי תל אביב ולליבה של ירושלים. זהו מהלך שראש הממשלה הודף בתקיפות.
נראה שקרי השתכנע. במחלקת המדינה הסכימו כי אין סיבה לבטל את הווטו ולשבור את העיקרון הקיים כבר 47 שנים, לפי החלטה 424 של מועצת הביטחון של האו"ם, שקובעת כי אין לפעול באופן חד־צדדי, אלא להגיע להסכמות בהידברות.
אבל למרות הווטו, ניכר אצל האמריקנים שינוי מגמה. הממשל חוזר ואומר, באמצעות מחלקת המדינה, כי למרות העמדות המקובלות "אי אפשר להתעלם מהשינויים" ברחבי העולם ובאירופה - כשהכוונה היא להכרת מדינות רבות במדינה פלשתינית.
ראש הממשלה מאשים את הצרפתים כי הם מובילים את ההצעה החדשה למו"מ מזורז ממניעים לא כשרים. בשעה ששר החוץ הצרפתי מציג עצמו כחייל אמיץ בשדה הקרב המדיני, בסוף יתברר שהמטרה האמיתית היא רצון לזכות בפופולריות זולה בזירות אחרות: אולי בקהילה הבינלאומית, ואולי בתוך צרפת עצמה, לנוכח הכוח המוסלמי העולה במדינתו.
קרי נועד השבוע גם עם שרי החוץ של צרפת, בריטניה וגרמניה, עם הממונה הפלשתיני על המו"מ סאיב עריקאת ועם מזכ"ל הליגה הערבית נביל אל־ערבי. "כרגע אנחנו מנסים לנהל שיחה בונה עם כולם כדי ליצור את האקלים האווירה והמרחב הפוליטי כדי להיות מסוגלים לחזור למו"מ", אמר קרי. "בסופו של דבר, לא הקהילה הבינלאומית תכריע. הסכסוך הזה יוכרע על ידי הצדדים". קרי הוסיף כי "אסור לפעול בצעדים שיתפרשו כהתערבות בבחירות בישראל".
מסר בשיגרור ישיר
לא יהיה מופרך להעריך כי ברק אובאמה ואנשיו ישמחו אם נתניהו לא ימשיך לכהן כראש ממשלה. איתות ברור וחריף בנושא הגיע בשבוע שעבר מכיוון נשיא ארה"ב, באמצעות שגרירו בישראל דן שפירו. האחרון הבהיר כי קיימת מחויבות אמריקנית לתהליך השלום וכי הממשל לא ירפה מהסוגיה, גם לא בשנתיים האחרונות של אובאמה בתפקיד הנשיא, וזאת חרף חולשתו בקונגרס ובסנאט.
"אנו ממשל מפולג", הודה השגריר, "מפלגה אחת שולטת בקונגרס, ואחרת בזרוע הביצועית. משמעות אינה בהכרח שיתוק במדיניות החוץ. לקונגרס יש תפקיד קריטי, אבל ההיסטוריה מראה כי גם אם יש שיתוק פוליטי פנים־מדינתי, נשיאים לעיתים קרובות מעורבים באינטנסיביות רבה יותר בביטחון המדינה בשנים האחרונות לקדנציה שלהם".
במילים פשוטות, אומר השגריר: יש בחירות בישראל, ואחריהן הנשיא האמריקני יתערב במו"מ המדיני. עכשיו תחליטו אם אתם רוצים בתפקיד ראש הממשלה שלכם את בנימין נתניהו, או מישהו אחר.
אלא שזו בדיוק השאלה ששואל בבחירות האלה גם נתניהו את הציבור: מה אתם מעדיפים? את האחריות שלי, הניסיון שלי והעקרונות הברורים שאני מציג, או כניעה לרוח הבינלאומית של "לא פינית, לא עשית", וכניסה להרפתקה חדשה מבית היוצר של מפלגת העבודה?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו