העדות הקדומה ביותר לשימוש בשמן זית בארץ נחשפה באתר עתיקות בגליל התחתון. כך כותבים חוקרים של רשות העתיקות במאמר בכתב העת Israel Journal of Plant Sciences. ב-2013-2011 ניהלו ד"ר יניר מילבסקי ונמרוד גצוב מרשות העתיקות חפירת הצלה ארכיאולוגית בעין ציפורי שבגליל התחתון. זאת, לפני הרחבת כביש 79 ע"י חברת נתיבי ישראל. חפירה זו הובילה למחקר, המעיד על שימוש בשמן זית בארץ כבר לפני 8000 שנה - באלף השישי לפנה"ס.
הכתבה הכי נקראת היום באתר: לבה של המגישה נשבר בשידור חי
גצוב וד"ר מילבסקי דגמו את כלי החרס שנמצאו בחפירה, כדי לדעת מה אוחסן בהם ואלו שימושים עשו בהם. עם ד"ר דבורי נמדר מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בי-ם, לקחו פיסה מהכלים, ובאמצעות שיטות כימיות של מיצוי בדקו את השרידים האורגנים שנספחו לדפנות. מהבדיקות עלה כי הכלים שתוארכו לתקופה הכלקוליתית הקדומה הכילו שמן זית.
החומר נשמר במשך כ-8,000 שנה
השוואת תוצאות המיצוי מהחרסים עם זה של שמן בן שנה אחת, הראו דמיון בין השניים, מה שמלמד על רמת שימור גבוהה של החומר העתיק, ששרד בהרכב קרוב למקור במשך כ-8000 שנה.
מבין 20 הכלים שנדגמו, שניים נתגלו כקדומים, ומתוארכים ל-5,800 לפנה"ס בקירוב. לדברי החוקרים, "בחפירות תת ימיות שניהל ד"ר אהוד גלילי מדרום לחיפה נמצאו בעבר שרידי תעשיית שמן הזית מתקופה זו, וכעת נמצאו לראשונה עדויות לשימוש בשמן הזית. ם התגלית מכפר סמיר זוהי העדות הקדומה ביותר לייצור שמן זית בארץ, ואולי בכל הלבנט" אמרו מילבסקי וגצוב.
"שמן הזית היה חלק מהתזונה, ואולי שימש גם למאור. על אף שאי אפשר לקבוע בוודאות, יתכן שמדובר בזיתים שבויתו ונוספו לגידולי השדה המוכרים: דגנים וקטניות, המוכרים לפחות 2,000 שנים קודם לישוב בעין ציפורי. עם אימוץ שמן הזיית, הושלם בסיס המזון העתיק הים תיכוני. עד היום מבוססת הכלכלה הים תיכונית על 'יצהר, דגן ותירוש', שלושת הגידולים שנזכרים במקרא".
