1. אחרי ההדחה המביכה מאירופה, הפועל ירושלים רשמה הערב (א') שיא חדש. זה לא רק ההפסד השלישי הרצוף בארנה (השני בליגה), 87:84 לעירוני נהריה מהתחתית - קבוצה עם שלושה זרים בלבד, אלא בעיקר מה שקרה בו. הקבוצה מהבירה איבדה יתרון 24, ספגה ריצת 27:0 ולא קלעה נקודה במשך תשע נקודות.
אפשר כבר להפסיק לדבר על פיצול האישיות של ירושלים בין הליגה לאירופה. כרגע היא רעה בשני המסגרות. אמנם דרווין קיצ'ן היה חסר, תמיד אחרי ההדחה מאירופה יש נפילות מתח אבל אלה רק תירוצים. התמוטטות כזו היא סימפטום למשהו שצריך להדאיג מאוד את הקבוצה לקראת ההמשך.
יש קו מחבר ברור בין היכולת של ירושלים להופעה המביכה של דונטה סמית (0 מ־7 מהשדה). לא רק שהכוכב הגדול לא פגע, אלא גם הרגיז מאוד את הקהל ששרק לו בוז. דני פרנקו נתן לו עוד ועוד דקות והשחקן פשוט גמר לירושלים את המשחק. עם זאת, להפיל את הכל עליו יהיה עוול משווע. ירושלים צריכה לנצח משחק כזה בכל מצב.
2. לפני המשחק היו דיבורים על כך שאם רועי חגאי יפסיד בו הוא יפוטר מנהריה. זה כמובן היה אבסורד כי מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית עבורו. בסופו של דבר הוא ניצח, אבל לא המשחק הזה צריך להיות מדד עבורו.
רוברט רות'בארט לא החל את העונה בגלל פציעה והיו לא מעט תהיות לגבי הבחירה בו כישראלי המוביל. אתמול הענק עשה בית ספר לגבוהים של ירושלים כשהשיא היה שלשה שלמעשה ניצחה את המשחק. 25 נק, 13 ריב', 11 מ־14 מהשדה, מדד 34. הגבוה שאנחנו מחפשים כבר שנים הגיע הערב.
3. הניצחון של נהריה גנב את ההצגה מיתר משחקי הערב ושמו אותם בצד. את מכבי אשדוד (79:80 בית על מכבי חיפה), שניצחה פעם שנייה ברצף; את סגנית האלופה, שגילתה שלשחק עם שני זרים לא יכול לעבוד ליותר ממשחק אחד; את הפועל חולון (74:72 לגלבוע/גליל), שלמרות הניצחון בהדר יוסף ממשיכה לפשל במשחקי חוץ פשוטים על הנייר; ואת קטיעת המסע של הפועל אילת (88:79 בהדר ליוסף להפועל ת"א).
עודד קטש לא זכר חסד נעורים ועצר את שלושת הניצחונות הרצופים של קבוצתו לשעבר. בלי מתן נאור, עם הופעה טובה של ג'רון מיימון (דאבל דאבל עם 11 ריב'), המשך הכושר הטוב של רביב לימונד, יהונתן שולדבראנד ודוראנד סקוט. אילת ראתה במשחק הליגה האחרון של האדומים בהדר יוסף שהדרך אל האושר עוד ארוכה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
