החטא: חולצה לבנה מעומלנת

בערבו של יום סגריר בנובמבר 1918, כשנה לאחר מהפכת אוקטובר שבה תפסו הקומוניסטים את השלטון ברוסיה, פרצו בלשי הצ'קה, המשטרה הפוליטית החשאית, לביתו של הרוזן סרגיי שרמטייב, יועצו הבכיר של הצאר. הם לקחו את מכתביו האישיים, את יומניו, וגם זהב וכסף בשווי של כ־10 מיליון רובל. אחד הבלשים נטל את כרית הסיכות של רעיית הרוזן, תלש את אבני החן המשובצות בה ושילשל אותן לכיסו. "כך ניקח מכם את הכל", אמר.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

היסטוריה נכתבת על ידי המנצחים ועל אודותם. רק בראשית שנות ה־90 של המאה ה־20 הותרה הגישה לאוצרות המידע הרוסי. דאגלס סמית, היסטוריון מומחה בתולדות רוסיה, נבר בארכיונים, באוספי עיתונות, נפגש עם צאצאי הרוזנים, עיין באלבומי משפחה ובאוספים, והצליח לספר את סיפורה של מהפכת אוקטובר מנקודת מבטה של האצולה. בעזרת סיפורים עלומים הוא מצליח לשרטט תמונה של טרור אידיאולוגי סטליניסטי וקורבנותיו.  

בסוף המאה ה־19 נמנו עם האצולה כ־1.9 מיליון איש, 1.5% מהאוכלוסייה. בניגוד לדעה המקובלת, האצילים עבדו והעמידו רבים מהוגי הדעות הרוסים לרבות טולסטוי, איוואן בונין, נבוקוב, וגם לנין - אף ששאף להצניע עובדה זו. רובם היו עשירים וחיו ברמת חיים שקשה להעלותה על הדעת. האריסים חיו חיי עוני, ניזונו מלחם שחור, כרוב ובצל. 

הכל השתנה לאחר שהרכבת של לנין נכנסה לתחנת פינלנד בסנט פטרסבורג, ב־3 באפריל 1917. לנין הכריז על מלחמת מעמדות וקרא "לנשל את המנשלים". טרוצקי הוסיף: "מקומו של מעמד האצולה הוא בפח האשפה של ההיסטוריה". האצולה לא נמלטה מטעמים פטריוטיים, ואולי גם מתוך אמונה בכוחו של מעמדם. את כספם השקיעו כמעט רק ברוסיה. מתוך כך חשפו את עצמם להשמדה מלאה.

כך החל השוד הגדול בהיסטוריה - כ־160 מיליארד דולר בערכים של היום. הנסיך יוסופוב החביא סטרדיבריוס נדיר בתוך עמוד פנימי חלול, אולם בלשי הצ'קה חשפו את המטמון. מנובמבר 1917 ועד סוף מלחמת האזרחים העבירו הבולשביקים לידם את כל הרכוש הציבורי והפרטי של רוסיה. 

מרטין לאציס מהצ'קה אמר כי "אין צורך לעיין בתיק ההוכחות המרשיעות כדי לראות אם הנאשם אכן התקומם נגד הסובייטים... תחת זאת יש לשאול אותו עם איזה מעמד הוא נמנה, מה הרקע שלו, מה השכלתו, מה מקצועו". ב־1917 היה די בחולצה לבנה מעומלנת ובמשקפיים כדי לסמן בורגני. קבוצת אצילים נמלטה מרוסיה למזרח בקרון משא. הנמלטים למדו להחזיק ידיים בצידי הגוף ולעשות רק מחוות קטנות. הנסיך לובאנוב־רוסטובסקי אמר בהקשר זה: "רק אלונים וקני סוף יכולים להעלות על דעתם להתנגד. העלים נתלשים והולכים למקום שהרוח מעיפה אותם". דאגלס סמית נע במיומנות בסבך האלונים והעלים של מהפכת אוקטובר. ¬

 

אנשי העבר - ימיה האחרונים של האצולה הרוסית / דאגלס סמית; 

מאנגלית: יוסי מילוא; כתר, 542 עמ'

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו