"טיפשים בלי הפסקה 2" אמנם רחוק מלהיות פיסגת יצירתם של האחים פיטר ובובי פארלי, אך הטריפ הנוסטלגי שהוא מספק צפוי לגרום לכל מי שגדל על ברכי הקומדיות הדביליות והדוחות שלהם ("משתגעים על מרי", "אני, עצמי ואיירין") לחייך ולהיזכר בערגה בימים התמימים של אמצע־סוף שנות ה־90.
רוצים לקבל עדכוני חדשות שוטפים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
כמו בפרק הקודם, שנחת על המסכים לפני עשרים שנה בדיוק, גם בפרק הנוכחי שני האידיוטים החביבים שלנו, לויד (ג'ים קארי) והארי (ג'ף דניאלס), עוזבים את דירתם המצ'וקמקת ברוד איילנד ויוצאים לחפש אחר פני, בתו הבוגרת של הארי שנמסרה לאימוץ עם לידתה, בתקווה שזו תסכים לתרום לאביה החולה כליה.
כמובן שהעלילה היא רק תירוץ קלוש שנועד לאפשר לשני הטיפשים שלנו להיקלע למצבים דביליים, ולמקרה שתהיתם, באמת שאין כאן מחסור במצבים שמתאימים לתיאור הזה. עד שהם יגיעו ליעדם, הארי ולויד יספיקו להתקלח במים רדיואקטיביים, לשתות נוזל חניטה, לעשות תחרות פלוצים בחלל סגור, לענג זקנה בת מאה, ולפגוש את אמה הביולוגית של פני (קתלין טרנר, בהופעה גרוטסקית שמהלכת בתעוזה רבה על הקו הדק שבין "להיות חלק מהבדיחה" ל"להיות מושפלת עד עפר").
מן הראוי לציין שלא כל הבדיחות מוצלחות במיוחד. למעשה, רובן לא סוחטות יותר מצחקוק, ולהוציא כמה מקרים בודדים, ניתן לזהות את הפאנצ'ים מגיעים ממרחק קילומטר. אבל ככל שהדבר יישמע מוזר, זה לא מאוד מפריע.
יש משהו קצת עצוב בלראות שני גברים בני חמישים פלוס מתנהגים כמו אידיוטים ועושים מעצמם צחוק מוחלט, אך יש בזה גם משהו אמיץ. נכון, הקריירה של ג'ים קארי נמצאת על הקרשים. אבל הסרט מכיל כמה רגעים (כמו הרגע שבו הוא אוכל שתי נקניקיות במקביל) שבהם הוא מזכיר לכולם מדוע הוא עדיין אחד מהאנשים הכי מצחיקים בעולם.
נכון, האחים פארלי ידעו ימים יפים יותר. אבל גם ביום בינוני הם מצליחים למצוא את האיזון הכה עדין בין הומור הפרשות וולגרי לטוב לב אותנטי. נכון, "טיפשים בלי הפסקה 2" הוא לא הרבה יותר מניסיון נואש למחזר את העבר ולזכות במעט תשומת לב ומרשרשים, אבל המחויבות המוחלטת של קארי ודניאלס לטמטום, והאופן הטוטאלי והמאוד לא רציונלי שבו הם מתמסרים לתפקידים שלהם, גורמים לצופה לגלות סלחנות כלפי הבדיחות הפחות מוצלחות ולרצות בהצלחתם. מצד אחד, קיוויתי שהסרט יהיה מצחיק יותר. מצד שני יצאתי מהאולם שמח על כך שהוא לא היה מצחיק פחות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו