אילו מסמכים הבנק מנסה להסתיר מכם? על השאלה הזאת מנסה לענות עו"ד גלעד נרקיס, המתמחה בהתמודדות מול המערכת הבנקאית, בטור השבועי שלו.
לעיתים רבות מבקש הלקוח מהבנק לקבל מסמכים המעידים על סיכומים והסכמות שונות שנערכו עמו. לעיתים מדובר במסמכים המעידים על התכתבויות בין פקידי הבנק השונים באשר לחשבונו ולהבטחות אשר ניתנו לו. מסמכים אלו נדרשים בעיקר במסגרת הליך משפטי המתנהל אל מול הבנק. אולם כשיטה, הבנקים אינם "מתנדבים" למסור ללקוח מסמכים אלו בטענה כי מדובר ב"מסמכים פנימיים". לעיתים אף טוענים הבנקים כי אין בידיהם כל פרוטוקול או סיכום שיחה וכל שיש הם ההסכמים ההיסטוריים אשר נחתמו בפתיחת החשבון או לאחריו (מדובר על אותם הסכמים המכילים לעיתים עשרות עמודים בכתב יד צפוף שמרבית הלקוחות באמת ובתמים לא קוראים אלא חותמים בהתאם לדרישת הבנק - "כאן וכאן").
חשוב לדעת: הבנק מעצם מהות עבודתו, מתעד, כותב ופועל אך ורק על ידי מסמכים כתובים ונהלי עבודה ברורים וחד משמעיים. הבנק פועל על פי האמרה הידועה "מה שאינו כתוב אינו קיים". בבואנו לנהל הליך משפטי או אפילו מו"מ כנגד מוסד בנקאי, הבנק ינסה בכל יכולתו לצמצם עד למינימום את גילוי המסמכים שמעידים על נהליו ועל דרך פעולתו במקרה הספציפי, שכן ברור כי במסגרת ההסכמים הראשוניים הוא "סגר" לעצמו כמעט כל בעיה אפשרית.
גילוי מסמכים- מדוע ולמה
מטרת גילוי המסמכים הינה, לאפשר התדיינות משפטית "עם קלפים גלויים", כאשר כל צד יודע מהם המסמכים עליהם מתבסס הצד שכנגד וכך יוכל הצדק להיעשות (שכן כיצד נוכיח הסכם בע"פ עם בנק באם לא יהא בידנו סיכום או פרוטוקול...). למול אינטרס זה עומדים אינטרסים נוספים שיש בכוחם להצר את גילוי המסמכים, כך לדוגמא אינטרס של יעילות ההליך המשפטי, או חיסיון וסודיות של נהלים פנימיים (במקום בו הם מחויבים).
לבית המשפט ישנה סמכות רחבה עד מאוד אם ברצונו להתיר גילוי מסמכים, אך קיימים מספר סייגים עליהם עומד בית המשפט בבואו להכריע את היתר הגילוי והיקפו. אחד הסייגים המרכזיים היא מניעה של "מסע דייג" של הלקוח, כלומר על הלקוח לדרוש אך ורק מסמכים שהינם רלוונטיים להוכחת התביעה וטענות הצדדים. בית המשפט לא יתיר דרישה גורפת ורחבה של מסמכים, אלא רק מסמכים ספציפיים שיש בכוחם לסייע בהוכחת הטענה כנגד הבנק. סייג מרכזי נוסף הינו תום לב, כאשר אדם אשר נתבע על ידי הבנק דורש מסמכים שאינם רלוונטיים להוכחת טענתו, וכל רצונו נעוץ בעיכוב ההליך המשפטי והנחת "מקלות בגלגלים", סביר שבית המשפט לא יתיר הגילוי.
גילוי הודעות דואר אלקטרוני בהם מופיע שמו של הלקוח
בית המשפט, מצא לנכון במקרה מסוים לאפשר גילוי מסמכים רחב, במקום בו הדבר מחויב ממהות הטענה כנגד הבנק. כך לדוגמא, בית המשפט חייב את הבנק להמציא את כלל הודעות הדואר האלקטרוני שבהם מופיע שמו של המבקש, או כלל התכתבות פנימית בהם מופיע מספר חשבונו או מספר ההליך של המבקש בבנק. יתירה מכך, בית המשפט חייב את הבנק לאפשר עיון בנהליו הפנימיים במקום בו סבר כי הבנק הפר את החובות שקבע המפקח על הבנקים, או נהליו הפנימיים של הבנק עצמו.
לסיכום
הליך גילוי מסמכים הוא הליך ראשוני בבואנו לבחון האם הבנק הפר את נהליו את חובותיו כלפי הלקוח, אך כאשר אנו דורשים גילוי מסמכים עלינו להיות ממוקדים, ולציין עד כמה שניתן מדוע מסמך מסוים רלוונטי וכיצד הוא יכול לקדם את ההליך המשפטי.
אין באמור משום ייעוץ משפטי, כאשר יש לבחון כל מקרה לגופו ולקבל ייעוץ משפטי מעו"ד.
משרד עוה"ד גלעד נרקיס עוסק בתחום הבנקאות. עו"ד גלעד נרקיס הנו מחברת סדרת הספרים – החובות החלות על הבנקים ופרקים בדני בנקאות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו