הים אדום מבושה

למזלה של הפועל אילת, הכדורסל הישראלי היה עסוק בשבוע שעבר במשברים אחרים, אלה של מכבי ת"א, אבל קשה להתעלם ממה שהולך בעיר הדרומית מתחילת העונה.

אכזבה היא הרי פונקציה של ציפיות - שמבוססות על איכות הסגל והתקציב - ובדיוק מהסיבות האלה אילת היא עד כה הנפילה המהדהדת של העונה. למי שהיתה אמורה להתחרות עם מכבי ת"א והפועל ירושלים יש רק ניצחון אחד. דן שמיר, שחזר מהקור של מוסקבה לחום של אילת, לא מוצא את עצמו עד עכשיו.

אז מאיפה להתחיל? אולי מההכנה הלא טובה לעונה, שכללה פציעות והביאה את הקבוצה בכושר בעייתי למשחק הראשון; אולי מהבנייה שיצרה סגל לא מאוזן; אולי מהחילופים שניסו לייצב את המצב ורק הרעו אותו: אנתוני מגווייר שוחרר על מנת לצרף שחקן מטרה (בצדק) רק שווילי ריד שוחרר כבר אחרי משחק אחד בגלל בעיות גישה.

הסגל הישראלי האיכותי היה אמור להיות העוגן של הקבוצה. בפועל מתגעגעים דווקא למי שעזב, ניצן חנוכי. לכך אפשר לצרף גם את הספסל של אילת - הגרוע בליגה עם רק 13.3 נק' למשחק. וכשלא הולך הבעיות באות בצרורות, במקרה הזה עם הפציעה של קווין פאלמר, שייעדר חודש ויוחלף על ידי בראיין אסברי.

שמיר מתוסכל באולם הפחים // צילום: אודי ציטיאט

כל הבעיות האלה לא יצדיקו את ההגנה הרעה. בשלושת משחקיה האחרונה ספגה אילת 96.3 נק' למשחק ואיפשרה ליריבותיה לקלוע ב־48 אחוזים מהשדה ולמסור 24.7 אס'.

גם העתיד הקרוב לא מבשר טובות. הערב, עם שלושה זרים בלבד, היא פוגשת את עירוני נס ציונה, הקבוצה הלוהטת של הליגה שמחפשת ניצחון ראשון בהיסטוריה על הקבוצה מהדרום. גם בהמשך מחכים משחקים קשים - בחולון (במחזור הבא) ובירושלים (עוד ארבעה מחזורים).

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות