שישבנו לכתוב את הכתבה הזו, הבנו פתאום שאנחנו משתמשים בטרמינולוגיה שעיתונאים משתמשים בה כדי לתאר פיגוע. קשה היה לקלוט לרגע, שביטויים כגון "אירוע מתגלגל" יכולים להיות חלק מהכדורגל שלנו. והאמת, יש סיכוי גדול שבשעה שאתם קוראים את הכתבה הזו, באחד ממגרשי הכדורגל בארץ מישהו כבר מצא סיבה להשתמש בידיו וברגליו כדי להכות אדם אחר - והכל בשם "אהבת המשחק".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
שלא יהיה לכם ספק, זה יקרה. בזמן שהדרבי התל־אביבי והאירועים המכוערים שהביא עימו (כמו קטטת ההמשך בין האוהדים למחרת במגרש החניה של בית המשפט בתל אביב) חדרו לכל בית בישראל, התרחשו במגרשים בישראל אירועים לא פחות מכוערים שבקושי זכו להתייחסות. אם תהיתם, לא מדובר בשבוע יוצא דופן. ככה זה בכל שבוע.
קחו לדוגמה את משחק הנערים (מדובר בשחקנים בני פחות מ־17), שנערך בשבוע שעבר בין קבוצת מכבי קביליו יפו להפועל פתח תקווה. המשחק הסתיים בניצחונה של פתח תקווה, ולאחריו התלקחה קטטה אדירה של ההורים והנערים, אשר בסיומה אביו של אחד השחקנים נותר עם שברים בצלעות. המשטרה כמובן לא היתה במקום, אתר אינטרנט אחד סיקר את האירוע, ובשאר האתרים ובמדורי הספורט המקרה אפילו לא זכה לשורה. אפס־אפס באזכורים.
רגע, רק התחלנו. לפני פחות משבועיים שיחקו הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים באיצטדיון בלומפילד. לאחר המשחק, במסעדה סמוכה, התחילו להתעופף בקבוקים ושולחנות. אוהד אחד פתח את ראשו מפגיעה ישירה של בקבוק זכוכית, שניים אחרים נעצרו ומאז כבר שוחררו.
עוד דוגמה אחת, כי היריעה קצרה: לפני כשבועיים, במשחק שהתקיים בליגה השנייה, גברה בני יהודה ת"א על קבוצת מכבי אחי נצרת בתוצאה המרשימה 0:4. שופט המשחק, צביקה לוי, כתב בדו"ח שלו כי אוהדי בני יהודה חגגו את הניצחון בשירת "מוחמד מת" ו"תנו לצה"ל לנצח ולזיין את הערבים". כאמור, אלו מקרים שכלל לא הגיעו לידיעת הציבור ולא זכו להתייחסות רצינית בתקשורת הספורט. למה? כי כולם כבר התרגלו שניבולי פה, חלקם מתסיסים במיוחד, הם חלק מנוף הכדורגל הישראלי.
כמוזכר, פרץ האלימות ששטף את כר הדשא באיצטדיון בלומפילד במהלך הדרבי ביום ראשון האחרון, גלש לרחובות וליום שאחרי. האלימות אף הגיעה לפתח ביתו של שחקן הפועל, הקפטן שי אבוטבול, שיצא עם בתו לגן ונתקל בחבורת פרחחים, אוהדי מכבי, שחיכו לו וקיללו אותו.
ואז הגיעה אותה קטטה פרועה מחוץ לכותלי בית המשפט, כשבפנים אוהד הפועל אלרועי ידעי, שתקף את כוכב מכבי, ערן זהבי, ממתין להארכת מעצרו. כ־50 אוהדים של הפועל ומכבי ת"א היכו זה את זה, כשאין מי שיעצור את המהומה. "בדרך כלל המכות הללו מתואמות מראש, והיינו בטוחים שהמשטרה תחכה לאוהדים שם, אבל העסק התנהל בלי שום הפרעה", הסביר לנו ע', אוהד שרוף של אחת הקבוצות התל־אביביות.
עוברים ושבים נדהמו מהמחזה. לרגע נדמה היה שאנחנו באחת ממדינות אירופה או דרום אמריקה, שם קובעים חוליגנים קרבות רחוב. ואכן, ב־20 השנים האחרונות, מאז החלו הקבוצות הישראליות לשחק בגביעי אירופה השונים, התרחבה תופעת החוליגניזם בקרב אוהדי הכדורגל המקומיים.
סרטונים ביו־טיוב, המתעדים אוהדים של קבוצות ברחבי העולם כשהם חובטים זה בזה בקטטות המוניות, הפכו למודל לחיקוי עבור הצעירים בישראל, והתוצאות לא איחרו לבוא. מה הפרופיל של המכה? הוא משתנה כמובן מקבוצה לקבוצה. בדרך כלל מדובר בפעילות של גברים צעירים ונערים (בניגוד לעמיתיהם ברחבי העולם, שמתקוטטים גם בגילים מבוגרים יותר).
"בדרך כלל הצבא גומר אצל החבר'ה את העניין של האלימות. אם הם מתגייסים, הם עושים שירות קרבי, וכשהם יוצאים מהצבא, הדבר האחרון שהם רוצים לעשות זה ללכת מכות במגרש כדורגל, אם הם בכלל מגיעים למגרש", מסביר ע', שכמובן לא הזדהה בשמו במהלך הראיון, כי הדבר "נוגד את החוקים של האולטראס" - האוהדים השרופים.
שלא נתעורר מאוחר מדי. הכדורגלן ערן זהבי והתוקף אלרועי ידעי // צילום: עמי שומן
אבטחה צריך לקיים
"משטרת ישראל עובדת בשנים האחרונות על הפרדה בין מחנות האוהדים, מבצעת פעולות מודיעיניות באתרי האינטרנט של האוהדים ומנסה לאתר חשודים פוטנציאליים בקרב האוהדים", כך נמסר מהמשטרה.
מצד שני, כיצד ייתכן שידעי, אותו אוהד שתקף את זהבי, חמק מתחת לרדאר? מדובר באדם שלו שבעה תיקים במשטרה, כולם בגין אלימות (אגב, כולם נסגרו), שכבר פרץ בעבר למגרשים.
רק כדי לסבר את האוזן - בדרבי התל־אביבי שלא הגיע לסיומו ביום שני, נכחו במגרש 392 מאבטחים ו־216 שוטרים. עלות העסקתם הגיעה ל־450 אלף שקלים (למשחק אחד). אף אחד מהם לא הצליח למנוע את הכאוס שהתרחש על כר הדשא. למה? קבלו תשובה ממי שחילטר, כך לדבריו, כסדרן ספורט: "בשביל הסכומים שאנחנו מקבלים, אנחנו באים לראות כדורגל, ולא לקבל מכות מאוהדים שיכורים". קראתם נכון: "לראות כדורגל", לא לשמור על הסדר ולמנוע עימותים פיזיים.
וכשהעסק הוא חלטורה, רמת האבטחה בהתאם. כל מי שצפה בדרבי האלים, ראה את אחד מאוהדי מכבי תל אביב שפרצו למגרש, חובט באחד המאבטחים על כר הדשא ומעלף אותו - פגיעת ראש טראומתית. לא דרך נחמדה לסיים יום עבודה. ואם תהיתם מי היה אותו מאבטח אמיץ, הרי מדובר באחיו של הבעלים של החברה שאיבטחה את המשחק. יש גם מאבטחים שאינם חוששים להתעמת עם הקהל (בצוותא עם השוטרים), וחלקם מתגלים, בלא מעט מקרים, כאלימים לא פחות מהקהל שאיתו הם אמורים להתמודד.
וכשהאלימות היא של שני הצדדים, אוהדים ואנשי ביטחון, נוצרת פירצה שדרכה חומקים מעונש מפירי הסדר. כך, באחד המעצרים אחרי הדרבי מאבטח טען בפני שוטר כי אחד האוהדים, שהדיף ריח של אלכוהול, איים לרצוח אותו. אותו אוהד, שעל פי בא כוחו סבל מחבלות בפניו, לא זכה לעימות בתחנת המשטרה עם המאבטח.
כשהגיעו הצדדים לאולם בית המשפט, בחר השופט, לאחר ששמע את השתלשלות האירועים, להאריך את מעצרו של האוהד רק באופן חלקי, ולא הסתיר את ספקותיו בנוגע לגירסת המאבטחים ואף העלה תהיות בנוגע לטיב עבודת המשטרה.
אבל לא רק המשטרה ורשויות האבטחה מתרשלות בעבודתן במגרשי הספורט בארץ. דוגמה טובה לכך קיבלנו רק השבוע, ביום שני, בבית המשפט. הסיפור התחיל לפני חמש שנים בדיוק, כשנשיא אופ"א (התאחדות הכדורגל האירופית), מישל פלאטיני, כוכב נבחרת צרפת בעבר, ביקר בארץ.
במהלך מסיבת עיתונאים שקיים, בצוותא עם יו"ר ההתאחדות לכדורגל בזמנו, אבי לוזון, התפרצו חמישה אוהדי בית"ר ירושלים לעברו, ואף ניסו לעטוף אותו בצעיף של קבוצתם האהודה. פלאטיני יצא המום מהאירוע, בעוד אותם חמישה אוהדי בית"ר, יצאו השבוע נקיים משפטית.
אז האם האלימות במגרשים משתלמת? כך נדמה לנוכח הכרעת הדין הזו, וכך עולה ממקרים אחרים. הזכרנו כבר מה קרה עם התיקים שנפתחו לתוקף מבלומפילד, ידעי, ובהפועל תל אביב אמרו לנו השבוע, שאילו המשטרה היתה מגישה כתבי אישום, לפחות בתיקים שנסגרו בשל חוסר עניין לציבור, שבהם היו מספיק ראיות, ייתכן שהאירוע המביש של יום שני והסערה שבאה בעקבותיו לא היו מתרחשים.
ושלא תטעו, אין ספק שגם ביום ראשון הקרוב, אחרי עוד מחזור משחקים בליגות הכדורגל השונות, בתי המשפט ידונו על הארכות מעצר או על דרך הענישה של אוהדים שהתקוטטו והתפרעו במגרשים.
דרבי המקלות ב־2012. שופטי המשחק מוברחים לחדר ההלבשה // צילום: אלן שיבר
אפשר לתקן
ויש כמובן את חברי הכנסת. השבוע הם התראיינו בכל מקום אפשרי והביעו את דעתם המלומדת על האירועים הפרועים. למרבה האירוניה, בנו של ח"כ דב חנין היה אחד המעורבים בקטטה מחוץ לבית המשפט בתל אביב. מעצרו הוארך עד יום ראשון, וייתכן שיוגש נגדו כתב אישום.
דוד צור ממפלגת התנועה דיבר על "כשל אבטחתי", ומי כמוהו מבין בכך. בחייו הפרטיים, לאחר הקריירה המשטרתית ולפני הכניסה לפוליטיקה, היתה לצור חברת ייעוץ לענייני אבטחה של אירועי ענק. הוא גם עמד בראש ועדה שהיתה אמורה לשתף פעולה עם משטרת ישראל, כדי להגביר את האכיפה במגרשי הכדורגל בישראל.
בשנת 2012 נערך באיצטדיון בלומפילד עוד דרבי אלים, שבעקבותיו אכן הוחמרה הענישה ומספר העצורים גדל. באותה שנה נעצרו ועוכבו 120 אוהדי כדורגל במגרשים, מהם הועמדו לדין 47. בשנה שעברה, כשהתקשורת כבר עברה לעסוק בתחומים אחרים, גם המשטרה הפנתה את המשאבים שלה למקום אחר, והאלימות רק הלכה וגברה. 156 עצורים ומעוכבים נרשמו לאורך שנה זו, אבל רק שבעה מהם הגיעו לכדי העמדה לדין. כל השאר חזרו לפקוד את מגרשי הכדורגל באין מפריע.
השבוע אמר לנו גורם בכיר במשרד הספורט: "הכדור מתגלגל מצד אחד לצד שני, לא רק על מגרש הכדורגל. כולם בורחים מאחריות. צריך להגיד את האמת, כמות החוליגנים האמיתית בכדורגל הישראלי היא לא גדולה, אבל אוזלת ידם של כל הצדדים שאמורים לטפל בהם היא אדירה. העבודה המודיעינית שנעשית לא מספיקה, מינהלת הליגה, שמנהלת את הכדורגל הישראלי, התעוררה מאוחר, ויושב ראש ההתאחדות לכדורגל, עופר עיני, לא מתבטא ולא אומר דבר וחצי דבר".
אבל אולי לא הכל אבוד. לקראת סוף השבוע החלו לקדם החלטה שלפיה הטוטו והפיס, שני מפעלי ההימורים הגדולים והיחידים שהמוצר שלהם עלול להיפגע בצורה דרסטית לנוכח גל האלימות בכדורגל הישראלי, יהיו מעורבים פיננסית בשדרוג האבטחה והמודיעין בכדורגל הישראלי.
מקור בכיר בטוטו אמר לנו השבוע שלא מדובר בסכומי כסף גדולים ושהתוצאות יגיעו במהרה: "אם בכל האיצטדיונים יופעלו מצלמות במעגל סגור, אם יהיה מודיעין כמו שצריך על האוהדים, אם המאבטחים יעברו הכשרה כמו שצריך, ולזה נוסיף עונשים מרתיעים והרשעות בדין, אזי יהיה אפשר להגיע לתוצאות מצוינות ובמהירות. בעיית האלימות במגרשי הכדורגל בארץ אולי תופסת כותרות ראשיות, אבל בשטח היא הרבה פחות גרועה ממה שהצטייר השבוע בתקשורת".
כמו כן, שרת המשפטים ציפי לבני קיבלה את המלצות מינהלת הכדורגל, כך שיוכשרו שופטים שיתמחו בענישת ספורט, יגובש רף ענישה מינימלי לאלימות במגרשי הכדורגל ובנוסף יתבצעו בכניסה למגרשים בדיקות ינשוף. אך רגע, אל תהיו עדיין שיכורי ניצחון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו