"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר: "עוני ומוצא מזרחי משפיעים על עובדים סוציאליים בהוצאת ילדים מבתיהם"

בכל שנה מוצאים בישראל 11 אלף ילדים מבתיהם ומועברים למשפחות אומנה

,עודכן
המליצו להוציא ילד ממשפחה מזרחית פי שניים יותר // צילום: טל כהן (אילוסטרציה) // המליצו להוציא ילד ממשפחה מזרחית פי שניים יותר

מוצא מזרחי ועוני גורמים לעובדים סוציאליים להמליץ יותר עלהוצאת ילדים בסיכון מבתיהם, בהשוואה לילדים שבאים מבתים מבוססים וממשפחות שאינן מזרחיות. כך עולה ממחקר שערך פרופ' גיא אנוש מביה"ס לעבודה סוציאלית באוני' חיפה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"המצב הכלכלי ומוצא ההורה אינם אמורים כשלעצמם להשפיע על שיקול הדעת של העובד הסוציאלי, אך נמצא שהם כן - באופן משמעותי ומובהק", אמר פרופ' אנוש.

בישראל חיים 330 אלף ילדים ובני נוער במצבי סיכון. במקרים שבהם הסיכון הוא חמור במיוחד מחליטה מערכת הרווחה על הוצאת הילד מהבית. בכל שנה מוצאים בישראל 11 אלף ילדים ומועברים למשפחות אומנה, לפנימיות ולמסגרות אחרות. ההחלטה על הוצאת ילד אמורה להיות קשורה ברמת הסיכון בלבד. פרופ' אנוש בדק במחקר את ההתפלגות הדמוגרפית בסוגיה הרגישה. בעזרת שישה אנשי מקצוע הגיעו 12 מקרים שבהם היתה הסכמה על חלוקת רמות הסיכון: גבוהה, בינונית ונמוכה. כל מקרה קוטלג לאחד מהאופנים הבאים: משפחה אשכנזית מבוססת, משפחה מזרחית מבוססת, משפחה אשכנזית ענייה ומשפחה מזרחית ענייה.

לאחר הקטלוג שנעשה על ידי סיפורי רקע ושמות משפחה מובחנים, חולקו המקרים ל־105 עובדים, כך שכל עובד קיבל בסופו של דבר שמונה מקרים. מהממצאים עולה כי העובדים המליצו על הוצאה מהבית רק ב־56% מהמקרים שהוגדרו כסיכון גבוה. במקרי סיכון בינוני המליצו העובדים על הוצאה מהבית ב־12% מהמקרים, ולא המליצו על הוצאה בשום מקרה של סיכון נמוך; נתונים שמלמדים על יחס סביר בין חומרת המקרה להחלטה המקצועית. במקרים של סיכון עמום התברר כי גם המוצא וגם המצב הכלכלי היו שיקול עבור העובדים הסוציאליים: הם המליצו להוציא ילד ממשפחה ממעמד כלכלי נמוך פי 2.5 יותר בהשוואה לילד ממשפחה ממעמד מבוסס. כמו כן, הם המליצו להוציא ילד ממשפחה מזרחית פי שניים יותר מאשר ממשפחה לא מזרחית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר