"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אושר בכנסת: יוחמרו התנאים לקציבת עונשם של מחבלים

לפי החוק, לא יתאפשר להמליץ על קציבת עונש לתקופה שתפחת מ־40 שנה • הנשיא עדיין יוכל לחון • ח"כ שקד: "החוק ימנע שחרור רוצחים מתועבים בעתיד"

0
צילום: אי.פי // אסירים שעונשם קוצר בדרכם לרמאללה ,
צילום: אי.פי // אסירים שעונשם קוצר בדרכם לרמאללה

המאבק נגד הענקת חנינה למחבלים הצליח. מליאת הכנסת אישרה אמש ברוב גדול בקריאה סופית (35 בעד מול 15 נגד) את הצעת החוק שנועדה להחמיר את התנאים לקציבת עונשם של מחבלים, שבית המשפט קבע כי ביצעו רצח בנסיבות חריגות בחומרתן.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

על פי החוק, שיזמה קבוצת ח"כים בראשות ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) ודוד צור (התנועה), ועדת שחרורים מיוחדת לא תדון בעניינו של מחבל לפני שחלפו 15 שנה לפחות מהיום שבו החל לרצות את מאסרו, ולא תמליץ על קציבת עונשו לתקופה שתפחת מ־40 שנה. כמו כן, נקבע בחוק כי לממשלה לא תינתן סמכות לשחרר מחבלים על רקע של ניהול יחסי החוץ של המדינה וביטחונה לפי חוק הממשלה.

עם זאת, החוק אינו גורע מסמכות החנינה של נשיא המדינה. עוד נקבעה בו הוראת מעבר, שלפיה התיקון המוצע יחול גם על מי שטרם נגזר דינו, ובלבד שביהמ"ש יאפשר לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם לעניין הקביעה כי הנאשם ביצע את הרצח בנסיבות חריגות בחומרתן.

חגיגות בעזה לנוכח שחרור מחבלים /// צילום: רויטרס

ח"כ שולי מועלם־רפאלי (הבית היהודי), שהציגה את החוק במליאה, ציינה כי מטרתו לוודא כי אסירים שביצעו רצח מתועב במיוחד לא יוכלו להשתחרר מוקדם יותר על ידי הממשלה.לעומתה, ח"כ עיסוואי פריג' (מרצ), שהתנגד בתוקף לחוק, הטיח: "אתם יכולים לעטוף את החוק איך שאתם רוצים אבל לחוק הזה יש מטרה אחת - לשים מקלות בגלגלים של כל תהליך מדיני עתידי. לא יעזור לכם, אין פתרון מדיני ללא שחרור אסירים וכל זה ייזרק לפח".

ח"כ שקד הביעה את צערה על כך "שחברי האופוזיציה לא מכירים בעקרון הפרדת הרשויות ושלרשות השופטת צריכה להיות היכולת לשפוט. החוק הזה יכול למנוע שרוצחים מתועבים כמו אלה שרצחו את משפחת פוגל, לא ישוחררו בעתיד. אני מקווה מאוד שלא יהיה צורך בחוק הזה, אבל ההיסטוריה מלמדת שכן יהיה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר