"המדריך נטש אותנו באמצע הדרך"

כ-16 ישראלים חולצו, נכון להערב, מאיזור אסון מפולת השלגים בהרי ההימלאיה והועברו לבית חולים בקטמנדו בירת נפאל. מצבם טוב וחלקם כבר הצליחו לשוחח עם משפחותיהם בארץ.

בשיחה עם העיתונות המקומית, ממקום ההתאוששות בבית החולים הצבאי בקטמנדו, סיפרו המטיילים ישראלים שחייהם של חלקם ניצלו הודות להשארות במקום מסויים בעוד אחרים בחרו לנוע ונקברו במפולת. אחרים סיפרו כי החליטו ללכת לכוון מחסה אך בדרך נקלעו לסופה עזה יותר ונותרו ללא מדריכים מקומיים שנטשו עשרות מטיילים במסלולים השונים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בין הניצולות מאיה אורה, שכבר שוחחה עם משפחתה בישראל, שהתראיינה ביחד עם שני ישראלים נוספים לעיתונות הנפאלית. לאתר החדשות המקומי "נפאל ניוז. קום" אמרה אורה, "הקבוצה שהייתי בה החליטה שהיא מתחילה לצעוד מטה ואני וכמה אחרים החלטנו להשאר במקום בבית מחסה רעוע, שהוא בית תה. היה קר מאוד. התחבקנו אחד עם השני כדי להתחמם. למחרת בבוקר החלטנו שיורדים ועוזבים כי אל היה חמצן כבר במקום וקשה היה להשאר שם התחלנו לצעוד ואחרי כמה שעות התחלנו לראות גופות והבנו שכל מי שירד לפנינו נקבר למוות במפולת. כשהגענו למקום עם קליטה הזעקנו עזרה והמשכנו לנקודת ציון שבה יכלו מסוקי החילוץ לנחות ולחלץ. בדיוק לפני שהסופה התחדשה בצורה חזקה יותר".

מטייל נוסף ששמו לא נצפה בשידור הראיון, הוסיף כי "הייתי רוצה להיות מישהו אחר, הייתי רוצה להיות במקום אחר. המדריך שהוביל את הקבוצה שלנו נטש באמצע הדרך. הגענו לחנות תה מלאה בשלג אבל אמרו לנו שאם נשאר בה נמות אז הלכנו אולי חצי יום ובערב לא ידענו מה קורה איתנו וראינו שאין מדריך. אז הלכנו בלילה ובקור עוד איזה שלוש שעות עד שפגשנו במחלצים".

צעיר נוסף, יעקב מרגלי, סיפר בראיון: "היינו בטרק באזור האנאפורנה בגובה של 5,400 מטרים. התחיל  שלג כבד וסופה חזקה. למרות שהמדריכים אמרו שהכל יעבור מהר ועדיף להמשיך עצרנו בבית תה והעברנו שם את הלילה. הכרחנו את עצמנו להשאר הרים כי חששנו מהיפותרמיה. זה היה לילה מפחיד ומצב נוראי. ברגע שמזג האויר השתפר מעט התחלנו לרדת חזרה.".

קבוצה נוספת של ישראלים ותיירים ממדינות שונות סיפרו בראיון שהצליחו להעביר פתק עם אנשים שהחלו לרדת ואלו פגשו למטה ישראלים והעבירו את הפתקים בעברית בה נכתב בין היתר שיש ישראלים במצוקה על ההר ויש להזעיק עזרה. אחת מהם, תמר חלק, שהחליטה ברגע האחרון לא לצאת לטיול הטראק ונותרה במחנה למטה קיבלה פתק שכזה והתקשרה לדווח לשגרירות. היא עצמה נותרה לכודה באחת המחנות בשמורה עם כ-14 ישראלים והמתינו כמה שעות לחילוץ.

מור ספיר, אחד הפצועים שיחזר ממיטת בית החולים שבקטמנדו, כשידיו ורגליו, שנכוו בקור, חבושות, כי אחד המדריכים המקומיים נטש אותם דווקא ברגעים קריטים אלו והותיר אותם מאחור, "המדריך הנפאלי נטש אותנו. כשהתחילו הסופות התחלתי לדאוג וחשבתי שאני הולך למות. הלכנו לבד בלילה בטמפרטורה של 20 מעלות מתחת לאפס עד שחולצנו. זה היה ברור לכולנו שאם לא נגיע למחסה, נמות כולנו ביחד. הלכנו עם מדריך מקומי ובשעה 20:00 הוא עזב את כל הקבוצה, קבוצה של יותר מ- 20 איש. והפקיר את כולנו לבד בשטח חסרי אונים. אני אישית המשכתי ללכת עד 10 בלילה, אתה לא רואה כלום. אין כלום. סופות מטורפות". 

יהונתן לבל, סגן שגריר ישראל בנפאל, "מזג האויר היה קיצוני מאוד והמטיילים נאלצו לקחת החלטה קשה ביותר, אם נשארים במקום, בתוך המבנה הרעוע או להמשיך.  עידכנו את השגרירות קודם ואנחנו עידכנו את הצבא הנפאלי. אחרת, לא היו שולחים אף אחד. אנחנו בקשר עם הפצועים בבתי החולים ומצבם טוב. אין ספק שהם עברו חויה מטלטלת ואנחנו מווודאים שהם בסדר גם מבחינה הנפשית. שוחחתי עם הפצועים ושמעתי מהם עדויות ודיווחים מצמררים. מטיילים ירדו את ההר ובדרך נתקלו בגופות, דיווחו על מדריך מקומי שנטש ונעלם להם. אבל חשוב להדגיש כי ברגע שהצבא הנפאלי הבין את חומרת המצב – הוא מיד נרתם לסייע. אבל עדיין למרות העבודה הטובה, ישנם אזורים שההגעה אליהם קשה ויש עוד עבודה רבה".

לסיכום, מוסר לבל, "יש עדיין ישראלים שנמצאים על ההר – ואנחנו עושים הכל בכדי לחלץ אותם משם".  

צוותי האיתור והחילוץ של מגנוס איתור והצלה, וגם של חברת הביטוח הראל - "הראל 669" , יצאו כבר הצהריים  בטיסה מישראל לנפאל על מנת לסייע במאמצי החיפוש באירוע ב"אנאפורנה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו