כמדי שבוע אנו מביאים לכם את הטור של עו"ד גלעד נרקיס המתמחה בהתמודדות משפטית מול המערכת הבנקאית. השבוע כותב עו"ד נרקיס על דרכי פעולה במקרה שבו נכנסים למינוס.
במדינת ישראל השתרש לו נוהג של "חיים על אשראי". הבנקים, מצדם, מעודדים את לקוחותיהם ליטול הלוואות ולהידרש למסגרות אשראי כדי שיוכלו להרוויח את הריבית. לא יהיה קל לאתר אנשים או חברות שנמצאים ביתרת זכות תמידית ומנהלים את חייהם אך ורק מהכספים אותם הם מקבלים. המונח "מינוס" הוא בעצם מילה חלופית להלוואה שלקחנו מהבנק, אלא שבניגוד להלוואה רגילה, להלוואה זו מספר מאפיינים שונים:
• הבנק מעמיד לנו מסגרת אשראי עומדת (הלוואה לכל דבר ועניין)
• הלוואה זו קצובה בזמן (בדרך כלל לשנה)
• אין עלינו כל חובה להשיבה בכל חודש, אלא רק בסוף התקופה ורק אם הבנק לא מחדש לנו המסגרת לשנה נוספת
• לבנק אסור להקטין לנו מסגרת זו, אלא אם חלו שינויים במצבנו
• לנו, כלקוחות, אסור לחרוג מהמסגרת המוסכמת
לפני מספר שנים, הבין בנק ישראל שהבנקים, לעיתים רבות, מאפשרים ללקוחות לחרוג, בעצימת עין, ממסגרת האשראי, כדי לגבות מהם ריבית גבוהה יותר. יחד עם זאת ועם רצונו של בנק ישראל להסדיר את הוודאות מבחינת הלקוחות, הוציא הוראה לפיה על הבנקים להעמיד מסגרת אשראי מתאימה וברורה. למעשה, בנק ישראל אסר על הבנקים לאפשר חריגה בלתי מוסדרת. כך קבע בנק ישראל כי אם בכל זאת הבנק מעוניין לסייע ללקוח, הוא יידרש להעמיד מסגרת אשראי זמנית עליה לא יגבה ריבית חריגה. הנחיה זו חשובה לצורך הבנת פעולותיו של הבנק במקרה של חריגה מהמינוס המאושר.
כלומר, לבנק לא יהיה קל לאפשר לנו לחרוג ממסגרת האשראי והוא יעשה זאת במקרים מיוחדים, בהתאם לשיקול דעתו ולדרישתנו. מנגד, בנק שיעמיד מסגרות אשראי זמניות רבות ייתכן שייתפס כאילו העמיד מסגרת אשראי חדשה וקבועה הגבוהה מזו המוסכמת.
במאמר זה ננסה לתת לכם טיפים חשובים כיצד להתנהל במינוס. אולם חשוב להבין כי מינוס הוא הלוואה לכל דבר ועניין ועלינו להשיבה בסופו של דבר.
1. סכמו עם הבנק מראש מהו המינוס המותר עבור צרכיכם השונים – דווקא נוכח הקושי של הבנק לאפשר חריגה מהמינוס המוסכם, חשוב מאוד שמסגרת האשראי תותאם כבר בתחילת הדרך לצרכינו השונים. נכון יהיה להמציא לבנק אסמכתאות בדבר הנסיבות המחייבות מסגרת אשראי והסבר מפורט בדבר יכולת החזר האשראי. מה שלא נעשה בהתחלה יהיה קשה ביותר מאוחר יותר. זכרו – הגדלת מסגרת במהלך התקופה היא פעולה קשה ביותר ומצריכה נסיבות מיוחדות.
2. בדקו מהי הריבית שהבנק גובה עבור המסגרת – בדרך כלל הריבית משתנה, וככל שאנו מתקרבים לתקרת המינוס המותרת, הריבית גדלה. לדוגמא, אם מסגרת האשראי היא 10,000 ש"ח כאשר נהיה במינוס 2,000 ש"ח, הריבית השנתית שנשלם תעמוד על 6%, ואם נגיע למינוס 10,000 ש"ח היא תגיע ל-9% ריבית שנתית. חשוב להבין כי אם נחרוג ממסגרת האשראי, נהיה "בידיים של הבנק" והוא יכול לבחור האם לכבד את החיוב או להחזירו. החזרת חיוב או המחאה גורם לנזק אדיר להיסטוריית האשראי של הלקוח ויש להימנע מכך בכל דרך.
3. היערכו למועד סיום מסגרת האשראי – נכון שבדרך כלל הבנק מחדש כמעט באופן אוטומטי את מסגרת האשראי, אולם, כפי שצוין, מסגרת האשראי לעולם קצובה בזמן ותמיד ייתכנו מצבים בהם הבנק יסבור כי הגיע המועד שלא לחדש האשראי. לכן חשוב מאוד, קודם למועד סיום המסגרת, לוודא עם הבנק את הארכתה או לחלופין פתרונות לכיסוי המסגרת. אם אין אפשרות לפרוע המסגרת במועד, מומלץ לבקש הלוואה חודשית לצורך האמור אולם אסור שהחשבון ייוותר ללא מסגרת, כי אז החשבון יחויב בריביות גבוהות.
4. במידה של חריגה ממסגרת האשראי יש לעדכן את הבנק מבעוד מועד ולא להמתין לטלפון מהבנק – לבנק אסור לאפשר הימצאות החשבון מעבר למסגרת האשראי ללא מסגרת זמנית. פקידי הבנק לא אוהבים להתעסק בחריגות תמידיות, ולכן אם נוצרה בעיה כלשהי שתצריך הגדלת המסגרת מומלץ לפנות לפני הטלפון מהבנק.
5. בעת חריגה ממסגרת האשראי, ודאו כי הבנק מעמיד מסגרת זמנית – ריבית על חריגה ממסגרת אשראי או חלילה ללא מסגרת אשראי בכלל, היא גבוהה ביותר, ויכולה להגיע עד ל-18% ריבית שנתית (פרט לסיכון של החזר החיוב), כך שחשוב שנוודא שהבנק מעמיד מסגרת אשראי זמנית. מסגרת זו היא אפשרות שבנק ישראל נתן לבנקים לפתרון בעיות זמניות המחייבות הגדלת המסגרת באופן זמני ובמידת הצורך (ורצון הבנק) הבנק יעמידה.
לסיכום, חשוב להבין שהבנק רוצה לאפשר לנו להימצא במינוס, אולם עליו לעשות זאת לפי כללים ברורים שהותוו על ידי בנק ישראל, ולכן לא נוכל לחרוג מהמינוס המאושר (ואף לא רצוי נוכח הריביות הגבוהות).
הכותב, עו"ד גלעד נרקיס, הוא מומחה להתמודדות משפטית עם המערכת הבנקאית, ועורך אתר www.bankim.biz.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי.
