בקול ענות חלושה

לא הצלחתי לצפות אתמול ברציפות ב"דה וויס". בדיוק מזה חששתי בתחילת שלב ההופעות החיות. כולם היו בסדר, אבל הדרמה כבר לא אותה דרמה, ואם אתה לא שרוף על הזמר על הבמה, או לחלופין על השיר שאותו הוא מבצע, היד שלך תהיה קלה על השלט.

היה אפשר לפתור את זה. בשעה ורבע הראשונות לא היה שום רגע שיא. האולפן היה חי, תוסס, היתה יופי של אנרגיה באוויר; אביב גפן, כשזה נוגע לנבחרת שלו, פחות רשע ויותר חד, וברגע שהזרקורים מופנים אליו והוא לא נזקק למאמץ להתבלט, למנטורים האחרים קל להשלים אותו; אבל באמת שאני לא מבין למה חיכו עם הביצועים הטובים ביותר לסוף התוכנית.

עד 22:20 נאלצנו להמתין כדי לשמוע את אלקנה סוחף עם "מאוהב בגשם" של עופר לוי, ואחריו הכל בער - תמר עמר, פלורה, אייל כהן, ביצוע אחרי ביצוע - פיגוז. מצדיק כניסה ליו־טיוב מחר כדי לצפות שוב. השאלה היא אם הצלחתם לשרוד עד אז.

הצופה הישראלי הוא קהל קשה, בדיוק כמו שאנחנו לקוחות קשים לחברות הסלולר ולרשתות השיווק. אנחנו דורשים הרבה, בטוחים שהכל מגיע לנו, שכולם עובדים רק בשבילנו, אבל שוכחים מהר, נותנים מעט מאוד קרדיט. בגיזרת הטלוויזיה אנחנו מתאהבים ברגע, ומשתעממים ברגע הבא.

"דה וויס" מספקת רגעים מיוחדים, מרגשים, לצד רגעים סתמיים. כך גם בדינמיקה בין המנטורים. בפאזל שלה יש מספיק חלקים, רק שמישהו צריך לחבר אותם כהלכה.

הפתעה באולפן

המהדורה המרכזית, ערוץ 2, 20:00

כמה דקות אחרי תחילת המהדורה המרכזית שיפשפתי את העיניים. אני מודה, לא הבנתי מי זה הצעיר הדתי שיושב באולפן

ליד עמית סגל בזמן שהוא מסביר לקושמרו את יחסי הכוחות בבית היהודי.

ב־20:06 הציג דני קושמרו את ההיסטוריה הקטנה בטלוויזיה הישראלית: יאיר שרקי, עד לפני כחודש כתב הדתות של גל"צ, ועכשיו כתב הדתות של ערוץ 2. חזון אחרית הימים, משהו חדש מתחיל. המדים עוד לא קופלו באפסנאות, וכבר הוא יושב באולפן בפתיחת המהדורה ומספר על משבר הגיור, על התנגדות החרדים ליוזמה לאפשר לרבני ערים לגייר בעצמם ולא דרך הרבנות הראשית, כפי שנהוג היום.

אני לא יודע מה עמד מאחורי ההחלטה לזרוק ככה למים העמוקים כתב צעיר כל כך. יכול להיות שמחכה אצלו סיפור גדול בימים הקרובים, ולכן ניסו לשפשף אותו במאני טיים. יכול להיות שמדובר בהצהרה של חדשות 2 ש"הנה, אצלנו לכולם יש מקום".

כך או כך, זה יותר ממבורך.

כבר בתקופתו בגל"צ שרקי הביא סיפורים בלעדיים חשובים מהמגזר החרדי, שבו הוא גדל, ובפלטפורמה של ערוץ 2 הוא אמור להיות סקופר מוביל. ויותר חשוב, הנקודה המרכזית ביותר על המסך שלנו מקבלת זריקה רעננה, אחרת, שמסדרת קצת יותר טוב את השתקפותה של מדינת ישראל במדורת השבט. עכשיו, כמו שאומרים בספורט, הלחץ הוא עליו. כי אין ספק שיחכו לו בפינה.