באתי ראיתי ניצחתי

את החרם החברתי הראשון של חייה חוותה טל גלבוע בכיתה ז', שלושה חודשים אחרי שעברה להתגורר עם אמה בשכונת רמת עמידר שברמת גן. "בגלל המצב הכלכלי של אבא באותה התקופה, יום אחד אמא שלי באה ופשוט לקחה אותי לגור איתה, בלי שום הכנה מוקדמת. הגעתי לבית ספר חדש, וכנראה לא הסתדר להם שיש איתם בכיתה ילדה אשכנזייה ולבנה מרעננה. זה היה חרם מתקן.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"התחיל טרור, וזה השפיע עלי להרבה מאוד שנים. הוריד לי את הביטחון העצמי ברמות שאי אפשר לתאר בכלל. בסוף נחלצתי מזה, אבל מה שלקחתי משם זה שהיום אני תמיד מזדהה עם הצד של החלש. לא יכולה לראות חוסר אונים. יש לי רדאר מטורף לדמעות".

כעבור 23 שנים, בתוך בית מוקף במצלמות ומול מדינה שלמה, היא פתאום מצאה את עצמה שוב במרכזו של נידוי - כשדיירי "האח הגדול" החליטו להחרים אותה ואת חברתה, אורטל בן־דיין.

"זו היתה סיטואציה מטורפת שלא הייתי בה מאז גיל 13. תחושה מגעילה. צריך תעוזה מאוד גדולה של אנשים לעשות את זה במקום כזה. באמת רע. היינו מתיישבות במקום מסוים, ואנשים היו קמים והולכים. אמרתי, 'בוא'נה, אני אמא לשלוש בנות, אני אישה, אני עובדת בשתי עבודות, מה קורה פה?' אבל אני, באופי שלי, בכל פעם שאני נופלת, אני קמה הרבה יותר חזקה".

לא חשבת לעצמך "בשביל מה אני צריכה את זה, אולי עדיף פשוט לקום וללכת הביתה"?

"הייתי בטוחה שאוּדח בתוך שבועיים־שלושה, היה לי ברור. ואז אמרתי, מה, בשביל זה נכנסתי? בשביל זה נפרדתי מהבוס שלי? התבאסתי ממש. אבל כל הזמן חשבתי, יש שם בחוץ מיליון צופים, והמיליון האלה חייבים לשמוע את האמת. בהמשך העונה כבר עברתי תהליך, שבו הבנתי שהדרך שלי להגיע לאנשים היא דווקא דרך האופי שלי, ולא באמצעות צעקות. זה כאילו היה בדיוק הפוך ממה שחשבתי".

ומתברר שזה עבד. במוצאי השבת האחרונה, קצת אחרי 11 בלילה, הוכתרה טל גלבוע למנצחת העונה השישית של "האח הגדול" - למרות, ואולי בזכות, האג'נדה, הנידוי, המריבות, הפתיל הקצר, הפה הגדול והאופי החזק והייחודי של הטבעונית עם 16 הקעקועים.

"בכל העונה הייתי בטוחה שאלדד מנצח, אני גם חושבת שהוא היה ראוי לזכייה. רק כשנשארתי בחמישייה האחרונה אמרתי, אוקיי, אני רוצה לזכות. אני רוצה את הכסף הזה. מיליון שקלים יכולים לעזור לי להגשים את השאיפה לעשות למען בעלי חיים בלי לדאוג לעול פרנסה. תמיד אמרתי שאני צריכה איזה ספונסר עשיר וטבעוני, אז אין לי בעיה להיות הספונסר הזה - לא עשיר, אבל כן טבעוני".

זוכה בתוכנית. "הייתי בטוחה שאוּדח"

מקיצוניות לקיצוניות

היא נולדה ברעננה לפני 36 שנה למשפחה אמידה מאוד, בת זקונים לאיציק ז"ל וליונה, אחות קטנה של לימור ומירב. למדה בתיכון "מטרו ווסט", שירתה שש שנים כקצינת ת"ש בבה"ד 1 ובקריה, ולפני 13 שנה נישאה לערן יוז, מעצב שיער. יש להם שלוש בנות - אלונה (12), מיכאלה (10) וגילבוע (5 וחצי; "רציתי להנציח את אבא שלי שנפטר, אבל הוספנו לה את ה־י' כדי לשנות את הקארמה"). עד לכניסתה ל"האח הגדול" עבדה בתור סייעת בגן ילדים ומדריכת כושר בקאנטרי בעיר מגוריה, כפר סבא.

לאביה היה מפעל לנקניקים. אמא שלה הגיעה ממשפחה שגידלה חזירים לשחיטה. וטל עצמה עבדה בעברה ב"בורגר קינג", וגם הדריכה שלוש שנים במרכז לרביית עופות. הטוויסט הגדול הגיע בגיל 31.

"תמיד אומרים לי, 'עברת מקיצוניות לקיצוניות'. אבל מי אוכל נקניק ואומר לעצמו, 'וואו, איזה קיצוני זה'? אני לא חושבת שיש קשר. מה שכן, בתקופות מסוימות חשבתי שיש קשר בין המוות של אבא שלי לעבודה ההיא".

מאחורי הקול הגבוה, הקללות והרגישות לחלש, מסתתר סיפור משפחתי כואב ומורכב. שנה וחצי לפני לידתה נפטר ירון, הילד השלישי של הוריה, והוא בן פחות משנה. כשטל היתה בת 5 חוותה המשפחה טלטלה נוספת, כשהוריה החלו בתהליך גירושים מכוער. כעבור שנים ספורות אביה פשט רגל ונקלע לחובות גדולים, ובשנת 2007, בגיל 57, נפטר מהתקף לב. מחלת המניה דפרסיה של אמה החמירה לפני שנתיים. 

"היה לנו הכל. דירה מהממת, חוליו איגלסיאס מתנגן ביום שישי, אמא היתה מבשלת ואבא שלי היה ממזמז לה את הטוסיק. כאילו, אהבה מטורפת. לא היינו מיליונרים, אבל לא היה חסר כלום. היתה לנו מערכת סטריאו שלוש קומות, וידאו משוכלל, כל הפסיליטיז שאפשר לדמיין. ההורים שלי טסו מלא לחו"ל, גרמניה ושווייץ וצרפת. הם היו הכי נהנתנים.

"ואז הם התגרשו. הייתי ילדה קטנה, ולא הבנתי מאיפה זה בא פתאום. הגירושים היו מאוד מאוד לא יפים, פתאום התחילו כל מיני מלחמות. יש לך שני הורים שאתה מאוד אוהב, ואתה לא יודע במי אתה אמור לבחור. לא היה משהו שהם לא רבו עליו. בתי משפט, כסף לעורכי דין. גרתי פעם עם אמא, פעם עם אבא, אחר כך שוב עם אמא, משהו הזוי. שום דבר לא יציב. לקח שבע שנים עד שהם התגרשו סופית, וכשזה קרה ממש שמחנו כולנו, כי הרגשנו הקלה גדולה שהסיפור באמת נגמר".

תוך כדי המלחמה בין הוריה, מפעל הנקניקים של אביה התרסק כלכלית, והמשפחה נקלעה לקשיים פיננסיים. "פתאום אמא שלי, שהיה לה הכל מהכל, התחילה לעבוד כמלצרית. הייתי חוזרת לבד מבית הספר ומכינה לעצמי אוכל, אם בכלל היה מה לאכול. היינו בחרפת רעב. אוכל היה פריבילגיה. אני זוכרת שבכיתה ג' הייתי לוקחת את האופניים ונוסעת לדודה שלי כדי לאכול. הרבה לבד. הייתי החברה הכי טובה של הספרנית בבית ספר, הייתי קוראת המון".

אביה עבר התקף לב בגיל 50. "במשך שבע השנים שקדמו להתקף הלב בכלל לא היינו בקשר, כי הוא נאלץ לברוח מהרשויות בגלל החובות שצבר", היא מספרת בקול כואב. "הוא היה חייב הרבה מאוד כסף. מבן אדם שהיה לו הכל, פתאום להיות בורח זה נורא, וזה נורא גם לאגו. שבע שנים לא ידעתי איפה הוא, היה אסור לענות לטלפונים ואסור לפתוח את הדלת, כי ידענו שזה מסוכן ומחפשים אותו.

"לילה אחד אחותי התקשרה להגיד לי שאבא בבית חולים במצב קשה. טסתי לבית החולים, וכשהמזכירה שאלה 'מה הפלאפון שלו?' לא ידעתי להגיד לה.

"החלטתי שאני לא יוצאת מבית החולים, ומאותו רגע התחילו שבע השנים הכי מדהימות שהיו לי עם אבא. קשר מטורף. היינו מדברים בטלפון חמש פעמים ביום. הוא הפך להיות החבר הכי טוב שלי. כשהוא מת, הלכתי שנה כמו זומבי, זה היה הכאב הכי גדול של החיים שלי. למרות שאבא שלי זה לא מישהו שאני בטוחה שהייתי יכולה להעביר לטבעונות. זה בטוח היה יוצר בינינו קצרים".

האובדן הזה ליווה אותך לאורך התקופה שלך בבית האח הגדול?

"דיברתי עם אבא המון במשך כל הזמן הזה. אמרתי לו 'אבא, אני עושה עכשיו את הדבר הכי חשוב שאני יכולה לעשות, תעשה כל מה שאפשר כדי לעזור לי'. אם הוא היה רואה אותי זוכה, הוא בטח היה אומר: 'אני רוצה פאקו רבן, ואולי גם משקפי רייבאן חדשים. אבל באמת, מה שאת מרגישה בנוח'. הוא היה רומני מצחיק כזה".

חלמת עליו?

"האמת, כמעט אף פעם לא הצלחנו לחלום על דברים שמחוץ לבית 'האח הגדול'. זה נורא מתסכל שגם כשאתה הולך לישון, אתה חולם על נופר או על דנית".

פנצ'רים מהממים

המפגש המחודש של טל עם אמא שלה, מייד לאחר הזכייה, היה מרגש במיוחד. האם אובחנה כחולה במניה דפרסיה, הפרעה דו־קוטבית היוצרת תנודות קיצוניות במצבי רוח. "וואו, אני לא יכולה אפילו להסביר מה זה עשה לי לראות אותה אחרי שיצאתי מהווילה", היא אומרת בעיניים נוצצות. "עצוב לי עליה. היא באה מבית מאוד קשה, היתה הילדה הלא אהובה, התחתנה בגיל 17, ילדה לפני גיל 18 ואיבדה תינוק. כשהוא נפטר היא השתגעה, כבר אז היא התאשפזה. הרופאים אמרו לאבא שלי שאם היא לא תביא עוד ילד לעולם, היא תמות מצער. ואז אני נולדתי.

"בגלל זה גדלתי עם אמא חרדתית, על כל המשתמע מזה. כל הזמן לדאוג לי ולדאוג לי. היא שיגעה אותי, באמת. הייתי אומרת לה, 'שחררי, אם יקרה לי משהו, יבואו להודיע לך. למה לך לדאוג עד שאחזור הביתה עם הטוסטוס?' זה מצחיק, כי זה מה שהכין אותי להתמודד בתוכנית עם אחי - הוא ממש סבל שם מחרדה, והיו לו כבר תסמינים פיזיים - ואני ידעתי שלא משנה מה אגיד לו, אי אפשר לשכנע אותו ולהרגיע, אלא רק להיות שם בשבילו. היה לי קל איתו, כי הכרתי את זה מאמא שלי".

איך המחלה שלה באה לידי ביטוי בילדות שלך?

"היא היתה ישנה כל הזמן. פשוט שכבה במיטה, וזה היה יכול להיות הרבה מאוד זמן. אני חייתי ליד זה, בלי להבין באמת. אבל היא תיפקדה והיתה ממש בסדר, עד שלפני שנתיים פתאום חלה הידרדרות במצב שלה, שבאמת לא הבנו מאיפה זה בא. אני מקווה שהיא עוד תתאושש מזה".

היא צפתה בך? 

"אני בטוחה שכן. אמא שלי היתה מכורה ל'האח הגדול'. הייתי נכנסת אליה הביתה בשנה שעברה, היתה אומרת לי 'טהוניה, טהוניה', והייתי עונה לה: 'אמא, טהוניה לא מעניינת אותי'. כל הסיפור הזה מאוד מבאס אותי. תשמע, אין לי אבא, יש לי אמא שהיא שבר כלי, ואני אומרת: איזה באסה. היא אישה צעירה, שעברה כל כך הרבה חרא ויש לה עוד כל כך הרבה שנים לחיות, אז לפחות שתחיה אותן בסבבה".

היא טבעונית?

"היא צמחונית. זה מצחיק שאמא שלי הפכה לצמחונית. מי היה מאמין?"

איך הקשר של הבנות שלך איתה?

"הן קרועות עליה, והיא קרועה עליהן. אם אני לא מביאה אותן אליה לפחות פעם בשבוע, היא מבואסת עלי לגמרי".

עם כל ההיסטוריה המשפחתית הזאת, איך את בתור אמא?

"בכלל לא רציתי ילדים. זה מוזר, כי כולן היו פנצ'ר. והן פנצ'רים מהממים. ההריון הראשון שלי היה שלושה חודשים אחרי החתונה, הייתי בת 23, והילדה נשארה איתי שנתיים וחצי בבית. ממצב של לא לרצות להיות אמא, הגעתי למצב שפשוט לא יכולתי לשחרר אותה".

איך הסתדרת עכשיו שלושה חודשים בלעדיהן?

"זה כאב לי פיזית. הרגשתי שהן משלמות מחיר יקר. ידעתי איזו אישיות אני, ידעתי בדיוק מה רואים, ופחדתי שמציקים להן. ממש לפני הכניסה לבית מיכאלה ביקשה שלא אכנס. היא נשארה ערה כל הלילה ואמרה לי 'אמא, אל תלכי, אל תלכי'. ולמחרת בבוקר הלכתי. זה השאיר בי רגשות אשם מטורפים. אבל אנחנו משפחה אקטיביסטית, והמטרה ברורה".

ומה הן אומרות עכשיו? 

"בסוף מיכאלה נהנתה מאוד מזה שהייתי בתוכנית. מאז שחזרתי הן כל הזמן מספרות לי מה קרה בעונה. כשהן מדברות ונכנסות אחת לדברים של השנייה, אני מייד אומרת להן, 'וואו, איזה שקט היה ב'האח הגדול'".

פיספסת את מסיבת בת המצווה של אלונה.

"הבנתי שעשו לה חגיגה מהממת, אבל עדיין לא ראיתי תמונות, וזה קרע אותי. כל האירועים המשפחתיים שלנו קרו כשאני סגורה בבית. למשל, לגילבוע נפלו שתי שיניים. אבל הן ילדות מאוד מאוד חזקות, יש להן עמוד שדרה, והיה ברור לי שהן מבינות למה עזבתי אותן בשביל התוכנית".

הן משתתפות בקמפיין שלך לטבעונות?

"בטח. אלונה היתה בת 7 כשהתחיל כל התהליך, והיא אמרה לי: 'אמא, אני מאוד מכבדת אותך ואת הדרך שלך, אבל זאת לא דרכי'. אבל היא גם אמרה: 'יכול להיות שזה עוד יגיע'. היא מדברת כמו נופר, זה ממש מצחיק.

"בהתחלה כאילו קיבלתי את זה, אחר כך כבר עשיתי קאטים. לא הסכמתי יותר לבשל בעלי חיים, ובשלב אחר אני וערן גם לא הסכמנו יותר שזה ייכנס הביתה. הן יכלו ללכת לסבא ולסבתא, ההורים של אבא שלהן, ולאכול שם בשר. בהתחלה הן לא רצו לבוא להפגנות, אז הן לא באו. אחר כך הן ביקשו להצטרף, ושנה אחריי גם הן הפכו להיות טבעוניות. זה היה צריך לבוא מהן. היום הן עושות הסברה בצורה מדהימה".

ואם אחת מהן תגיד לך עכשיו "בא לי לאכול שניצל"?

"לא יקרה". 

אז את כן מחליטה בשבילן.

"באמת? וכל הורה שואל את הילד שלו אם הוא רוצה לאכול בעלי חיים? איך אפשר להשוות בכלל בין החלטה בשביל הילד שהוא יאכל שניצל סויה לבין החלטה שהוא יאכל שניצל מבעל חיים?"

מה קורה באירועים משפחתיים, שבהם מגישים לאורחים בשר?

"אני מגיעה בסוף, אחרי שהארוחה נגמרת. בבית 'האח הגדול' זה היה אחרת, אבל בחיים הפרטיים אני לא יכולה להתפשר על זה. הבפנים שלי כולו מבעבע. אני לא רואה אוכל, אני רואה עיניים שמסתכלות עלי מתוך הצלחת. אני רואה את זה נרצח".

רגע לאחר הזכייה, עם בן הזוג ערן והבנות אלונה, מיכאלה וגילבוע. "הרגשתי שהם משלמים מחיר יקר" // צילום: מאיה באומל בירגר

פסטיבל היין

הניצחון של טל הפתיע לא רק בגלל דמותה יוצאת הדופן, אלא בעיקר מכיוון שלאורך העונה כולה, אלדד גל־עד נחשב לפייבוריט הגדול שהוביל בכל הסקרים. דווקא בשבוע האחרון של השניים בבית התפתח ביניהם סוג של עימות על רקע משימה שבה הדביקה לו טל תחפושת של טווס, בניגוד מוחלט לרצונו. 

"הכי התאים לו להיות טווס, ואפשר היה לקחת את זה בהומור. זה הפריע לו כי הוא יודע שזה נכון, נגעתי בנקודה שמפריעה לו. זו החולשה שלו, הוא הכי לא אוהב את היהירות והשחצנות שלו - אבל אני תמיד אומרת שאם לא אוהבים משהו, אפשר לשנות אותו. אלדד יודע את זה, והוא השתנה בבית המון. הוא באמת בן אדם מקסים, וזאת היתה אמורה להיות בדיחה, הלצה.

"חוץ מזה, הוא לא יודע את זה אבל רציתי להחליף לו בעל חיים, וכבר אי אפשר היה. רציתי להפוך אותו לפר, כי הוא חזק ואמיץ. זה בעל חיים חזק ששומר על טריטוריה".

בא לך לדבר על לינור? אני יודע שבא לך.

"לא היתה בינינו אינטראקציה. היו כמה חיכוכים, זה תמיד עלה לטונים מאוד גבוהים וירד לרמה מאוד נמוכה. לא התחברתי אליה בשום צורה".

אבל לשפוך עליה כוס יין?

"אני לא מאשימה אותה, האחריות כולה שלי. אני כל כך מאוכזבת מעצמי, כי ראיתי שזה הולך להגיע, קלטתי את ההתגרויות שלה כבר שלושה ימים, כאילו היה ברור שאני על הקצה, ובמקום לקום וללכת, נשארתי לידה. התנצלתי בפניה על דברים שאמרתי לה כדי לפגוע, דברים פוגעניים ולא ראויים בשום צורה. אבל לא התנצלתי על היין".

היה גם קטע בחדר של האח שבו היא ממש יצאה נגדך במונולוג שנאה.

"היא סיפרה לי מה היא אמרה, 'I want to fuck this bitch up', ואני לא מופתעת. אני מאמינה במשפט 'הפוסל במומו פוסל'. הבית הזה מוציא אותך מפרופורציות לחלוטין, הכל נורא קיצוני. אתה שמח מאוד, אתה עצוב מאוד, אתה בודד מאוד, אתה הכי מאושר. כאילו, צחקתי שם כמו שלא צחקתי שנים, שזה לא אופייני לי. לינור היתה עצבנית, והיא היתה עצבנית בצדק. וואלה, אז שפכתי עליה יין". 

יש בה צדדים שאת מעריכה?

"אני חושבת שהיא חיית במה, ומי שיפספס אותה עכשיו בארץ יעשה טעות. יש פרפורמרים שאתה מסתכל עליהם בהופעה, ואתה מהופנט - זאת לינור. היא יפהפייה, יש לה גוף מושלם, ואין לי שום בעיה עם נשים שמחצינות את זה. זה שלהן וזאת זכותן".

גם עם מיקי לא ממש הסתדרת.

"היתה לנו סאגה מבאסת מייד בהתחלה. נכנסתי לבית 'האח הגדול' לעבוד, יצאתי לפעולה ישירה הכי גדולה שהיתה אי פעם בישראל, ומיקי בעצם נגע לי בשני מקומות: חוסר ההתחשבות שלו לגבי האוכל של כולנו פגע בדבר הכי חשוב לי, שהוא שחרור בעלי חיים; וגם זה שהוא בא לילד בן 25, שהחליט שהוא הופך לטבעוני, ואמר לו 'אני מציע לך לא להיות טבעוני' - מבחינתי היה קו אדום. זה נראה לי פשוט רע, ולכן אמרתי לו דברים מאוד קשים. 

"חודשיים הוא לא דיבר איתי. ניסיתי הרבה פעמים לשבור את הקרח ולדבר איתו, אבל הוא לא הסכים. עד שבאיזשהו שלב היה עניין עם התקציב, וחזרנו לדבר. ואז הוא העלה שוב את סיפור אורטל בן־דיין ו'החברה הזאת שלך', והייתי בשוק. בהמשך הוא עשה לי תספורת עם מספריים, ואז אמר: 'צר לי להודיע לך, אבל את עדיין אותה טל גלבוע'. באותו רגע הבנתי בעצם מה הוא חושב עלי".

שמחת כשהוא הודח?

"לא. היתה בו ציניות מצחיקה, הורסת. זה העלה בי חיוכים רבים. אי אפשר לשמוח כשאנשים מודחים, גם אם העמדת אותם להדחה. זה החלק הכי קשה של התוכנית". 

מיקיאגי. "סאגה מבאסת" // צילום: גיא כושי ויריב פיין

נכנסת לבית ברוח סערה, ורבים טענו שהנוכחות של אורטל הוציאה ממך את הצד האגרסיבי שבך.

"קודם כל צריך לזכור שיומיים אחרי תחילת העונה הסתובב בבית שחקן שגילם מגדל עגלים. הם הביאו את זה למקום הכי רגיש אצלי, וגם אם אורטל לא היתה שם, הדבר הזה היה מתפרץ ככה. מבחינתי קיבלתי מתנה ובעלי החיים קיבלו מתנה, כי זה סידר פוקוס ישיר על הדבר הזה". 

החיבור עם אורטל עשה לך רע?

"אני פעילה והיא פעילה, אז אנחנו כאילו די דומות באופי שלנו, בדרך שבה אנחנו רואות מאבקים. אני לא יודעת לקטלג אם זה כן היה ככה או לא היה ככה. אבל כנראה ככה זה נראה מהצד".

תישארו חברות? 

"אני מקווה. יש לה דעות שאני לא מתחברת אליהן. לא עם הכל הסכמתי; למשל הדעות הפוליטיות שלה או כל מיני עניינים עם גברים, שאני חושבת אחרת. הסתבכתי בגללה בבית, אני צריכה לסגור איתה חשבון. סתם, זו היתה החלטה שלי תמיד לצאת על כל מי שיצא עליה". 

אורטל בן־דיין. "דומות" // צילום: גיא כושי ויריב פיין

גם עם אליאב לא ממש הסתדרת.

"כן. יו, זה נשמע שהיה לי קשה עם כולם... תשמע, אליאב שובה לב ברמות שאי אפשר לתאר. מתאהבים בו בשנייה. יש לו חיוך מקסים והוא מדבר נעים, וכיף להיות בחברתו. בשלב מסוים חיכיתי שהוא ייצא עלי, כי ידעתי שדנית תספר לו מה אמרתי לה עליו. אני באמת לא יודעת להסביר את המריבות איתו, אבל מכל האנשים בבית, אני הכי חוששת לו. יש לי תחושה שהחוויה הזו לא היתה סבבה בשבילו, ואני לא יודעת אם הוא הצליח להתמודד איתה כמו שצריך".

ואיך את מסכמת את המשולש הרומנטי שלו עם דנית ונופר?

"השתדלתי לא להתערב. הייתי שם בשביל דנית. ראיתי ילדונת בת 22, שלא נאלצה להתמודד עם כלום בחייה, ופתאום נופלת, מתרסקת. זה היה נורא לראות את זה. מהצד השני היתה נופר, בחורה מאוד רגישה שחושבת שהיא בוגרת, אבל בתכלס גם היא ילדונת לגמרי. לא הבנתי איך שתיהן רוצות אותו. היה קשה לצפות בזה מהצד. אף פעם לא שאלתי את דנית מה קורה ביניהם ולא שאלתי את נופר מה קורה ביניהם. לא רציתי לקחת חלק בדבר הזה.

"ברגע ההתרסקות של דנית, חשבתי שהמשחק נגמר. לא הבנתי אפילו שמצלמים את זה. בעבר לא ראיתי הרבה 'האח הגדול', לא הבנתי שזה הקטע של התוכנית, וחשבתי שבטח לא מצלמים את דנית שבורה אלא נותנים לה להתמודד עם זה לבד. אני אמא לשלוש בנות והדבר הזה נמצא בי, הרגשתי כאילו הילדה שלי מתמוטטת.

"זה שאליאב יצא מהבית, עשה לנופר ולדנית שירות נהדר. בתוך הבית אתה לא באמת מבין הכל".

כאישה, מה חשבת על ההתנהגות של אליאב?

"שהיא לא מגניבה, ואני גם לא יודעת כמה היא אופיינית לו. היתה פה איזושהי הסתבכות שלו, לדעתי הוא בעצמו לא מבין עדיין איך הוא נכנס לדבר הזה".

הוא קורבן של הריאליטי?

"לקח כדור בלבול. אני לא יודעת מה עבר לו בראש, לא דיברנו על זה, אבל קרה שם משהו לא טוב".

אליאב. "שובה לב" // צילום: גיא כושי ויריב פיין

מה חשבת על הכניסה של הדיירים מהעונות הקודמות?

"עינב היא היחידה שראיתי קצת את העונה שלה. חשבתי שבמהלך הזה יש משהו לא צודק. הגיעו אנשים שכבר היו בגמר, אנשים שהם לא אנונימיים, עם המון קהל ומעריצים. אני זוכרת שנופר אמרה לי 'אתם בעצמכם לא אנונימיים', ובכלל לא הבנתי על מה היא מדברת. עניתי לה 'נו, מה את משווה?'" 

היתה תחושה שנופר ועינב נכנסו קצת מורעלות עלייך.

"גם אני הרגשתי ככה, וזה לא נעים, וגם אנשים בבית העירו להן. אבל היה משהו מה זה מגניב בכניסה שלהן. פתאום כבר לא הייתי הצעקנית של הבית. הריב שלי עם עינב התחיל כשהיא אמרה 'אצלנו היו ריבים של חודשים'. אמרתי לה 'מה הגאווה הגדולה לריב במשך שלושה שבועות?' בדיוק מיקי ונופר אמרו שאיזה בית מוזר זה, שבו אתה יכול לריב עם מישהו פצצות, ואחרי שעה אתה פתאום חבר שלו. ראיתי בזה משהו מהמם, שאנשים לא רוצים לחיות עם הגועל הזה. כשאתה רב עם מישהו אתה נשאר עם מועקה.

"במריבה אחרת עינב ניסתה לערב את הבנות שלי, ואת הבנות שלי לא מערבים. גם את אמא, כאילו מה? דחיל ראבאק. זאת היתה נקודת מפנה, אחרי זה הדברים הסתדרו, באמת. כשאני מסתכלת בדיעבד על הדברים שקרו לי שם עם רוב האנשים, זה התחיל לא טוב, אבל אחר כך נהיה סבבה". 

כמו עם נופר.

"לגמרי. היא מזכירה לי את בתי האמצעית, מיכאלה. היא בוכה כמוה, יש לה עיניים ענקיות, ויש בה משהו שגורם לך רק לרצות לחבק אותה. זה הגיע למצב שגם כשרבנו על טבעונות ביום האחרון, היא בסוף אמרה: 'טל, אני מה זה אוהבת אותך'". 

ועכשיו הגענו למרטין.

"היחס שלי אליה מאוד אמביוולנטי. לא אשכח לה את זה שהיא לא הסכימה לשתף פעולה עם הניסיון לסובב את הבית עלי, היא היתה קרש ההצלה שלי ברגע ההוא. היא ואלדד. אבל מה שאיכזב אותי, ומרטין לא יודעת את זה, הוא ששמעתי אותה אומרת לאלדד: 'היא לא סתם מסתדרת עם כולם, היא בחורה חכמה'. ידעתי שהיא מדברת עלי והתבאסתי. היא חשבה שהכל אצלי אסטרטגיה".

מרטין. "התאכזבתי" // צילום: גיא כושי ויריב פיין

איך זה שכמעט לא עבר יום בלי חיכוך שלך עם מישהו?

"אני לפעמים יכולה לעצבן. ברור שהרבה יותר קל להסתדר עם בן אדם שהוא יותר פאן, יותר חלש ויותר קל לסובב אותו. כל מי שיצא נגדי או התעמת איתי, אז זה היה ויכוח רציני וגדול. זה נורא מאיים, ואני לא מפחדת לדבר, אבל בהרבה סיטואציות גם שתקתי. נורא קל לשנוא יחד בבית הזה, אפילו צריך את זה. אני יודעת שזה נשמע הזוי, אבל זה נותן לך איזושהי נחמה". 

איך ההרגשה להיות מועמדת להדחה מדי שבוע?

"הייתי ברירת מחדל קלה. באמת שקשה לתת שני שמות של מועמדים. את אורטל שונאים, אותי שונאים, ולכן היה הכי קל פשוט להעמיד אותי להדחות. זה נראָה לי הכי הגיוני בעולם, אבל הם פחדו ממני. אני לא חושבת שהם חשבו שאני אזכה, אבל הם פחדו". 

היה רגע שחשבת לצאת מהבית?

"כן. היתה המשימה עם הגמדים, שצרחתי על עינב ונופר 'תיחנקו, תמותו', וביקשתי מהאח הגדול שיביאו לי את המזוודה שלי עכשיו. הייתי מאלה ששומרים על החוקים, תמיד מַשדר, תמיד מיקרופון עלי, בלי משחקים. באותו לילה זרקתי את המשדר. אמרתי שאני לא מטעינה אותו, מחר בבוקר אני בחוץ". 

מה שינה את דעתך?

"בבוקר שמעתי ברמקולים קול של אחות גדולה (אחת מהאחים הגדולים של התוכנית; ע"ס), שקראה לי: 'טל, גשי בבקשה לחדר האח הגדול'. הבחורה הזאת ספציפית, אחרי ארבעה ימים, הפסיקה לאכול בשר וביצים, ועכשיו היא אמרה לי שגם הורידה גבינות. היא אמרה לי במילים הכי פשוטות: את עושה פה עבודה טובה, את לא מבינה כמה, אז תתאפסי על עצמך".

לחיות בלי דאגות

אילו תגובות הספקת לקבל בחוץ?

"עדיין לא היה לי הרבה זמן להתעדכן, אבל קראתי מלא תגובות: 'הפכתי לטבעונית', 'הפכתי לטבעונית'. יורם זק ידע כמה אני מוטרדת מזה שאני לא יודעת איזו השפעה זה עשה בחוץ, ואז, כשהביאו את השחקנית שחף סגל לגלם אותי בהצגה בתוך הבית, היא אמרה לי: 'אין לך מושג איזו השפעה יש לך בחוץ', וזה עשה אותי הכי מאושרת בעולם".

לא חששת שההשתתפות שלך תיצור את האפקט ההפוך?

"אמרתי שאם אצליח לגרום לבן אדם אחד בתוך הבית להיות טבעוני, אז שיחקנו אותה. אנשים שם שינו את הרגלי התזונה שלהם ברמות.

"הבעיה של הטבעונות בבית 'האח הגדול' היא שזה עומד כל הזמן למבחן. אנשים היו צריכים להצניע את זה שהם פתאום לא שותים חלב או שהפסיקו לאכול בשר. היה שם לחץ קשה על אחי. קשה. ממש".

יש המון ביקורת על צורת ההסברה האגרסיבית של הטבעונים בארץ. לפעמים זה מגיע לאלימות של ממש.

"זאת בדיוק הנקודה - הדרך. אני כל הזמן שומעת על הדרך, והדבר היחיד שאני יכולה לומר זה שאם למישהו יש רעיונות יותר טובים לגבי הדרך, אז שיפעל. אני אהיה הראשונה לפרגן. אני מפרגנת לכל עשייה עבור בעלי חיים. גם אם זה סדנאות בישול, לצורך העניין, שאני לא מסוגלת לעשות אותן. הכל חשוב. 

"הרדיקליות, הפצצות לפנים, מיצג המזרקות שנעשה, סגירת משחטות - כל הדברים האלה זה לא כיף. שאף אחד לא יחשוב שלמישהו כיף להסתכן או להיעצר. זה לא סבבה. אבל רק ככה זה מגיע לתקשורת. בחוזקה. וזה מציף את כל נושא בעלי החיים. יש הרבה טבעונים שמתנגדים לדרך.

"כרגע הנתונים הם ממש לרעת בעלי החיים. גארי יורופסקי קורא לישראל 'המֶכּה של הטבעונות'. כאילו יש איזו תחושה, אפילו בעולם, שהמהפכה תבוא מפה, דווקא בגלל שאנחנו יודעים כאן מה זה להיות קורבנות, וגם כי אנחנו שונאים לצאת פראיירים. בסיפור הזה של תעשיית המזון מן החי, תעשיית התרופות, הניסויים בבעלי חיים - אנחנו הכי פראיירים. משקרים לנו, גונבים מאיתנו, אבל אנחנו ישראלים, ואנחנו לא אוהבים לצאת פראיירים". 

מה תעשי עם המיליון?

"חלק ילך לתרומה. יש לי את החלום הזה, לחיות תוך כדי עשייה. הוצאנו המון כסף בשנתיים האחרונות עבור ההסברה הזאת, כי לא עבדתי ורק עשיתי. חוץ מזה, מגיע לבנות שלי לחיות קצת בלי דאגות. זה לא שהן שותפות לבעיות, אבל וואלה, שיהיה להן מגניב. אם הן רוצות לקנות שמלה, אז סבבה. ואם מיכאלה רוצה חוג כדורסל, אז בכיף". 

הבנת כבר איך ניצחת את המערכת? בפעם הראשונה ניצחה אמא אקטיביסטית שדיברה המון ורבה עם כולם.

"זה פאקינג לזכות ב'האח הגדול'. זה כאילו ענק. כמה מצביעים יש לדבר הזה? אמרו לי שהפער ביני לבין אלדד היה גדול, משהו כמו 40 אחוז, שזה מלא".

כבר יש כאלה שטוענים שבהפקה עזרו לך לנצח.

"שמעתי על זה. בהפקה אמרו לי 'אל תתרגשי, תמיד אומרים דברים כאלה'. אבל אני יודעת שאני ניצחתי". 

התמונות צולמו במשק חי קיבוץ נען // סטיילינג: גילי אלגבי // איפור ושיער: שמעון שושן (מוצרי איפור: Antonym Cosmetics Israel) // מכנסיים: לימור חן ל"גוטה" // תכשיטים: סאגא שגית רביבו, My Anabelle