למודי סבל

היערכות לפתיחת שנת הלימודים בדרום שהתקיימה בבאר שבע ביום שני השבוע, פנה שר החינוך שי פירון לראשי הרשויות וביקש מהם לא להחליט החלטות משמעותיות בינתיים, אך הצהיר ששנת הלימודים תיפתח כסדרה. אחריו ראש העיר רוביק דנילוביץ' פנה לראשי הרשויות, שנכחו באירוע, וסיפר על חוויותיו כראש עיר צעיר, שלאחר שלושה שבועות מרגע כניסתו לתפקיד, הוא נאלץ להתמודד עם מבצע עופרת יצוקה. "ב־2008 שמעתי את האזעקה הראשונה", הוא שיחזר. "הגעתי למקום הנפילה וכל גורמי הביטחון היו שם, ואז מישהו שאל אותי אם הלימודים יתקיימו ביום המחרת. ערכתי התייעצויות והרוב המכריע אמר לי לחזור לשיגרה, כי אחרת החוסן של התושבים ייפגע. אמרתי שאני רוצה 24 שעות לבחון את הנושא. בשמונה בבוקר טיל פגע בבית ספר. כשקיבלתי את ההחלטה על הפסקת הלימודים אמרו שאני פוגע בחוסן הלאומי, אחרי פגיעת הטיל - הפכתי לכוכב".

•   •   •

הסיפור הנוסטלגי של רוביק דנילוביץ' מסמל במידה רבה את המצב המורכב של ראשי רשויות רבים, שהעדיפו השבוע לקבל את עצת פירון ולהחליט על החזרה ללימודים ברגע האחרון. נכון למועד כתיבת שורות אלו, המגמה המסתמנת היא שדלתותיהם של בתי ספר רבים בדרום אכן ייפתחו, לנוכח הסכם הפסקת האש שנכנס לתוקף השבוע.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

דרור אהרון, ראש מועצת גן יבנה, מתמודד גם הוא עם המצב המורכב שנוצר כעת בדרום, עם תום המערכה. כמו ראשי רשויות אחרים, הוא עומד בפני הדילמה אם לפתוח את מוסדות החינוך במועצה. אהרון הוא אב לשמונה ילדים, ארבעה מהם לומדים במערכת החינוך, ובנו יואב עולה השנה לכיתה א'. "יש חרדה גם כראש המועצה וגם כאב לילדים, חלק מבתי הספר אצלנו ממוגנים וחלק לא. אם השקט אכן יימשך, אז אין שום סיבה שלא לפתוח את שנת הלימודים", אמר.

איתמר שמעוני, ראש עיריית אשקלון, סבור שגם בעירו שנת הלימודים תיפתח כסדרה. "אני מאמין שהמלחמה נגמרה - עד למלחמה הבאה, אך איך שזה נראה כרגע, אנחנו נפתח את שנת הלימודים".

איתי לביא, יו"ר ועד ההורים במועצה אזורית שער הנגב ואב לשתי בנות העולות לכיתה ז' ולכיתה י', הבטיח בטון סרקסטי מעט כי הילדים שלומדים בבית הספר האזורי יתחילו את לימודיהם רק אם שר החינוך שי פירון וחברי קבינט נוספים יצטרפו להסעות של התלמידים. "אנחנו רוצים שישמשו דוגמה אישית. מדי שנה יש ב־1 בספטמבר רקטות בין שבע וחצי לשמונה בבוקר. עשרות ילדים מגיעים לבתי הספר וחייהם בסכנה, ואת כל זה מכנים 'טפטוף'". 

הרב אופיר כהן, איש חינוך מאשקלון ומנהל בית ספר לשעבר ברשת אמי"ת, עבר לעיר לפני כתשע שנים. שלושת ילדיו נפצעו קשה באוטובוס שהסיע תלמידים בכפר דרום בשנת 2000, כך שהוא מכיר מקרוב את החששות של הורים רבים מפתיחת שנת הלימודים ובמיוחד מהסעות הילדים ומתחנות אוטובוס לא ממוגנות, אך עדיין סבור כי לא משנה מה יקרה - יש לפתוח את שנת הלימודים. 

"אף אחד לא רוצה לסכן חיים, אבל כמה זמן הורים וילדים יכולים להישאר בבית? ויותר חמור - מה זה עושה לנו כחברה וכמדינה? חיינו בגוש קטיף והיו לנו פצמ"רים ללא אזעקות חמש שנים וזה לא מה שגרם לנו לעזוב את הלימודים. יש פתרונות שמוצעים גם בעת הלחימה, אולי ללמוד במשמרות או להגיע לבית הספר בהסעות קטנות", הוא אומר.

איציק אברג'יל, מנהל בית ספר ברשת אמי"ת באשקלון, הסביר את הקריטריונים למרחב מוגן, שבאמצעותם אפשר בהחלט להבין את הדילמה העמוקה של ראשי הרשויות. "בית ספר ממוגן כולל כמה מקלטים, אך במהלך האזעקה מאות ילדים יספיקו בקושי להגיע אליהם וגם הריצה עצמה אינה בטוחה. מסוכן להיות בבית הספר. עם זאת, אני סבור שיש לפתוח את שנת הלימודים; התלמידים צמאים לחזור לשיגרה, רבים מהם יצרו קשר עם המורים ואיתי דרך הפייסבוק והטלפון ואמרו שהם מחכים לחזור ללימודים ולחברים שלהם. התכנסנו עם הצוות החינוכי בבית הספר כדי להכין אותו לשנת הלימודים. אף שהוכרזה הפסקת אש, הדבר הראשון שעשינו היה תרגול של ירידה למקלטים".

"נפתח את שנת הלימודים". בית ספר באשקלון

נוכחות כמעט מלאה

בכל חלקי הארץ ילדים העתידים לעלות לכיתה א' עוברים הכנות מיוחדות כמה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים, ובמהלכן הם מכירים את המורה, פוגשים את חבריהם לכיתה ועוברים פעילויות חווייתיות. 

סימה עזרא, מנהלת בית הספר שקמים בשדרות, סיפרה שלפעילויות המיוחדות הגיעו יותר מ־90% מהילדים שאמורים לעלות לכיתה א'. "באמצעות פעולות אמנותיות אפשר לפרוק את המתחים; גם המורה למוסיקה הכינה פעילויות מעט אחרות. לא מדובר בלמידה ממש, אלא במשחק".

לגבי ההשפעה של הלחימה בדרום על התלמידים היא אומרת: "אין ספק שהמצב משפיע, יש חשש מבחינת ההורים להביא את הילדים, ולמרות זאת, הכיתה היתה כמעט מלאה. אני רואה שגם הילדים וגם ההורים רוצים מאוד לחזור ללימודים, והמגמה בשדרות היא לפתוח את בית הספר. במהלך הפעילות אמנם נשמעו אזעקות, אבל הסברנו לילדים שאין צורך לצאת מבית הספר כי הוא ממוגן, כולל החלונות, כך שהפעילות נמשכה גם בעת האזעקות. ניכר שהילדים צמאים לחזור לשיגרה וכך גם הוריהם". 

רם חדד, מנהל בית הספר הממלכתי־דתי חזון עובדיה בבאר שבע, אותו בית ספר שנפגע מטיל בסיפורו של דנילוביץ', מתאר מצב פחות אופטימי משל עזרה בשדרות. "בבית הספר אין מקלטים ואם נשמעת האזעקה, התלמידים יורדים קומה ונעמדים במסדרון על פי ההנחיה של פיקוד העורף. משום שבית הספר אינו ממוגן, בוטלה ההיערכות לכיתות א', אך ההכנות לפתיחת שנת הלימודים דווקא מתקיימות כרגיל. הצוות החינוכי הגיע, ולמרות האזעקות שנשמעו תוך כדי הפעילות, המשכנו לעבוד במרץ", סיפר חדד על החוויות שלפני ההכרזה על הפסקת האש ביום שלישי השבוע. 

גבי אסם, ראש אגף החינוך בתנועה הקיבוצית, הסבירה כי המשפחות מהקיבוצים בעוטף עזה יישארו לפחות עד מוצאי שבת בקיבוצים מארחים בצפון, אף שרוב מוסדות החינוך בעוטף עזה יחזרו לפעול וינסו לפתוח את שנת הלימודים. "יש כוונה לחזור לספסל הלימודים, אבל אי אפשר למחוק את כל התקופה האחרונה ואת חוסר האמון שחווים המשפחות והילדים. יש ילדים בעוטף שאפילו ילקוטים ומחברות אין להם כי להוריהם לא התאפשר להתכונן לחזרה לבית הספר.

"אף שלחזרה לבית הספר יש צד חיובי, תהיה תקופת מעבר, והשאלה היא כמה זמן היא תימשך. הקהילות של נחל עוז ונירים עוברות תקופה מאוד קשה; גן שלם שחוזר לשנת הלימודים בידיעה שהם מבינים ממה החבר שלהם נהרג - יש צורך בזמן כדי להחזיר את תחושת היציבות של הילדים".

באופן טבעי, אסם אמביוולנטי: "מצד אחד החזרה לשיגרה היא הדבר המומלץ, ומצד שני זה הולך להיות ארוך ומורכב. למשל, אנשי הצוות החינוכי שלנו מתגוררים באזור ורצים למקלטים, יחד עם העובדה שחבריהם נפצעו ונהרגו". 

לפרוק מתחים באמצעות אמנות. בית ספר בשדרות 

 

להזדהות עם התלמידים

במשרד החינוך מציינים כי על רקע האירועים הביטחוניים, הוחלט כי שנת הלימודים תיפתח במתכונת אחרת: השבועיים הראשונים בכל רחבי הארץ יוקדשו לחזרה לשיגרת למידה באמצעות פעילויות הפגה, מתן מענים רגשיים וחיזוק החוסן האישי של התלמידים. מוסדות החינוך המצויים ביישובי עוטף עזה במרחק של עד שבעה קילומטרים יעסקו בתכנים פסיכולוגיים דוגמת הפרידה מהבית ומההורים. 

ד"ר יוכי סימן טוב מהשירות הפסיכולוגי של משרד החינוך מסבירה ש"הקיץ היה לא פשוט והתלמידים וגם המורים עברו חוויות לא פשוטות; הכנו את הצוותים מתוך תפיסה שעל המורים לעבור בעצמם את מה שמצופה שתלמידיהם יעברו. אם מצפים ממורה שיסייע לתלמידים 'לאוורר' את רגשותיהם, קודם כל הוא חייב לעבור תהליך כזה בעצמו".

לדברי סימן טוב, "גם במלחמת הלבנון השנייה שנת הלימודים נפתחה במועדה מתוך אותה תפיסה שלפיה חזרה לשיגרה עוזרת לתחושה של יציבות בחיים". עירית להב, יו"ר ועד ההורים במועצה האזורית אשכול, הבהירה שההורים באזור תיכננו לשבש את פתיחת שנת הלימודים עוד לפני תחילת הלחימה, כיוון שהילדים שחיים באזור נמצאים בסכנה מתמדת בשל היעדר מיגוניות בתחנות האיסוף וגם בבתי הספר שאינם ממוגנים. "'הטפטופים' פה מאוד מסוכנים. מאות ילדים קטנים לא מספיקים להגיע למרחב מוגן, גם אם מדובר ב־15 שניות". 

ניסו לטכס עצה. מימין: אלוף פיקוד העורף אייזנברג, ראש עיריית ב"ש דנילוביץ' ושר החינוך פירון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו