ביום שאחרי מותו של דניאל טרגרמן, האווירה בנחל עוז מאוד קשה. התושבים לא מעכלים את האסון, ולמרות ליווי של צוות פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, התושבים מתקשים להתגבר.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
על רקע האווירה הקשה, והירי הבלתי פוסק ליישוב, הממוקם עשרות מטרים מגדר המערכת, נתקבלה החלטה כי משפחות עם ילדים יצאו מהאזור. מזכירות הקיבוץ הדגישה כי "לא מדובר בפינוי. יחד עם זאת, המועצה, ביחד עם היישוב, עוזרים ומסייעים לכל מי שמבקש לצאת".
חלק גדול מהתושבים כבר עזב את הקיבוץ, חלק עבר למשפחות שלהם במרכז והצפון, חלק התפנו לקיבוצים אחרים עם בתי הארחה, ואלה קלטו כל משפחה שביקשה לעזוב. גם מיישובים אחרים, הקרובים לגבול עזה, כמו עין השלושה, השייכים למועצה האזורית אשכול, החלו להתפנות.
"יש פה סערת רגשות בלתי רגילה"
עדנה, תושבת שער הנגב, סיפרה כי לאחר שנודע על מותו הטרגי של דניאל, רבים, בעיקר מנחל עוז והיישובים סמוך לגדר המערכת, ביקשו לעזוב את המקום למרכז הארץ. "יש פה סערת רגשות בלתי רגילה. לבנו עם משפחת טרגרמן שאיבדה את בנה בכורה, התחושות קשות ונוראות. קשה להסביר את זה במילים, כי שום מילה לא תוכל לתאר את גודל האסון של לאבד ילד".
"דיברתי עם לא מעט אמהות, וכל אחת מהן חושבת על הילדים שלה, ובטח ולבטח שהן לא רוצות להיות פה, וליפול קורבן לפגיעה של מרגמה. אנחנו מרגישים שותפות גורל, כי זה המקום שבחרנו לחיות בו, אבל אנחנו לא רוצים למות, לא רוצים להישאר במקום שילדינו עלולים למות, חלילה".
"זה לא קל, כי אנחנו כמו משפחה"
דני רחמים מנחל עוז: "עברנו טרגדיה לא קלה כשבן הקיבוץ נהרג. זו חוויה שאף פעם לא עברנו, ואנחנו קהילה קטנה ומגובשת. זה לא קל, כי אנחנו פה קהילה כמו משפחה, אחד מכיר את השני. בשלב הזה הייתי מציע לחברים להישאר פה, לראות לאן פני הדברים, כי דווקא כשקשה, חשוב לנו לתמוך אחד בשני. כי זו מהות הקהילה, וזה מהות הקיבוץ", אמר.
יניב זוהר, תושב נחל עוז, מתקשה להבין למה נכפתה עליהם מציאות כל כך קשה. "למה לא משתקים את מקורות הירי בצורה אגרסיבית? איך ומדוע צה"ל ומערכת הביטחון, במיוחד אחרי החיסול המשולש, לא פינו את היישובים? מדובר ביישובים שמופצצים ללא הפסקה. איך צה"ל מאפשר מצב שנשק ממלחמת העולם הראשונה מפורר את החוסן האזרחי?"
"פגעו בנו – והבלגנו"
אתמול, שעות אחדות לאחר מותו של דניאל, התקיימה פגישה של חלק גדול מתושבי נחל עוז. רבים התבטאו קשות כלפי המצב הביטחוני הרעוע. "באתי לגור בנחל עוז ממרכז הארץ למרות שידעתי את ההיסטוריה כיישוב שסופג בלי הפסקה מרגמות", אמר אחד התושבים. "משפחות באו מתוך אידיאולוגיה, כי רצו וביקשו איכות חיים, וחיים של שקט ושלווה באזור יפה. "אנחנו מופגזים בלי הפסקה, טילים נפלו פה, ופגעו בנו נפשית, ופגעו בנכסים שלנו, והבלגנו".
אתמול בעקבות מותו של דניאל עזבו לא מעט משפחות עם ילדים. ביום שבת החמיר המצב, לאחר שפצמ"ר נפלה בסמוך לחדר האוכל ביישוב. או אז, מעט המשפחות שעוד נשארו, החליטו גם הן לעזוב. בנחל עוז מתגוררים כ-360 בני אדם, ונותרו בו כ-80.
"תחושת הביטחון נפגעה מאוד"
דוברת הקיבוץ, ינינה ברנע, אמרה כי התחושות מאוד קשות. "לאנשים מאוד קשה. תחושת הביטחון נפגעה מאוד. רבים חזרו לביתם לקראת הפסקת האש, אבל המצב כעת הוא בלתי נסבל, במיוחד שהירי אף פעם לא הפסיק. היה פה קצת שקט, אבל הירי נמשך, ואי אפשר להמשיך בכך".
השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', שביקר אתמול בעוטף עזה, אמר, כי הוא מבין את הקושי להתמודד עם ירי מתמשך ומלחמת התשה. "אין לקבל את המצב של מלחמת התשה וירי. זה לא פשוט. בהחלט אפשר להבין את הקושי של התושבים. ומי שיכול לצאת להפוגה, שלא יהיה פה". גם תושבי עין השלושה מתקשים להתמודד עם הירי. לתושבים נמסרה הודעה כי בשל המצב הביטחוני, הוחלט לפנות את המשפחות עם הילדים, כמו גם תושבים מבוגרים, לטבעון.
