סכנת המנהרות: "ידענו, אבל לא הפנמנו"

בחודש פברואר השנה יצאו חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לביקור בפיקוד דרום. הם נפגשו עם האלוף סמי תורג'מן ויצאו לסיור בשטח, במהלכו הציג בפניהם תורג'מן מנהרה התקפית שנחשפה על ידי צה"ל - ואשר נקודת המוצא שלה בתוך עזה והמוצא שלה בשטח ישראל. כמה מהח"כים מספרים כי נדהמו מאורכה של המנהרה ומעומקה.  

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הם שאלו את אלוף הפיקוד אם יש מנהרות נוספות. תורג'מן השיב להם שנעשים מאמצים רבים לאתר מנהרות נוספות וההערכה היא שיש עוד שבע־שמונה מנהרות. תורג'מן הסביר להם שהדרך היחידה להתמודד עם המנהרות היא לחשוף אותן וזו משימה לא פשוטה, כי אין כיום אמצעים טכנולוגיים לכך. "נעשות סריקות בשטח בעזרת גששים וגם נעשים קידוחים כדי לאתר פירים של מנהרות נוספות", אמר האלוף.

באותה עת לא היה יו"ר קבוע לוועדת החוץ והביטחון, שהיא הוועדה החשובה ביותר בכנסת. לאחר פרישתו של אביגדור ליברמן (עקב מינויו לשר החוץ) התנהל, במשך שבועות ארוכים, מאבק בין צחי הנגבי (ליכוד) לעפר שלח (יש עתיד) על ראשות הוועדה. הדבר גרם לשיבושים קשים בעבודתה. 

יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, נכנס בעובי הקורה ומינה לפני כל ישיבה יו"ר זמני לוועדה. היו"ר בסיור לדרום היה ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), שהוא קצין בכיר במיל', בדרגת אל"מ. 

"ההתרשמות שלי מהמנהרה שנחשפה היתה קשה, משום שהסבירו לנו שיש כמה פירים והיא יכולה לשמש למטרות התקפיות ושמחבלים יכולים לחדור דרכה לשטחנו. הסבירו לנו את הקשיים באיתור המנהרות וכי עושים כל מאמץ טכנולוגי כדי להתמודד עם האתגר הזה. היה ברור לנו שרק בפעולה צבאית יזומה של צה"ל יהיה אפשר לחסל את המנהרות", אומר יוגב. 

ח"כ נסים זאב (ש"ס), שהשתתף אף הוא בסיור, מספר כי "קשה היה שלא להתרשם מהעבודה הרבה שהושקעה בחפירת המנהרה. היא היתה עמוקה מאוד, מדופנת מכל עבריה. נכנסתי לתוכה וראיתי את הכמויות העצומות של הבטון שנשפכו שם. התרשמתי שאין אפשרות לפוצץ אותה ורק במבצע צבאי יהיה אפשר להדוף את הסכנה הזו".

זמן קצר לאחר הסיור היה זה חבר הוועדה וסגן ראש השב"כ לשעבר, ח"כ ישראל חסון (קדימה), שדחק ביו"ר ועדת המשנה למוכנות וביטחון שוטף, ח"כ איתן כבל (עבודה), לכנס את הוועדה לסידרה של דיונים, כדי לדון בנושא המנהרות. כבל נענה לפנייתו וזימן לדיונים, שהתקיימו בדלתיים סגורות, נציגים בכירים של צה"ל. ח"כ שהשתתף בישיבות ועדת המשנה אומר כי "ההערכות ששמענו היו שיש בעזה כעשר מנהרות, אבל אף אחד לא ידע להשיב כיצד מאתרים אותן. כולם הסבירו שעובדים על פיתוח טכנולוגי מתקדם שיאפשר זאת, אבל לא ברור מתי יהיה אפשר להכניס אותו לשימוש. איש מנציגי צה"ל גם לא ידע להסביר מהי המשמעות האסטרטגית של המנהרות".

התייחסות חסרה

חשוב להדגיש שוועדת החוץ והביטחון של הכנסת היא הגורם היחיד במדינה (חוץ ממבקר המדינה) שיש לו הסמכות החוקית לפקח ולבקר את צה"ל ואת מערכת הביטחון. בידי הוועדה הסמכות לחייב את שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, ראש אמ"ן, אלופי הפיקודים וכל הדרגים שמתחתיהם להופיע בפניהם, לתחקר אותם, לדרוש מהם להשיב על שאלות קשות ולהעביר לעיונם את כל המידע והחומרים המסווגים והסודיים ביותר. 

לוועדה יש גם סמכות לקיים בדיקות וחקירות בנושאים ביטחוניים ספציפיים (ראו מסגרת), ולכן נודעת החשיבות הרבה לכך שהוועדה תהיה מעודכנת ומעורבת בכל הנושאים הרגישים ביותר. זו הסיבה שדיוניה מתנהלים תחת מעטה של סודיות וללא נוכחות עיתונאים. משתתפים בדיוניה רק שרים, ח"כים ועובדי הוועדה שקיבלו סיווג ביטחוני גבוה.

בבדיקה שקיימתי השבוע התברר שעד לסיור הוועדה בפיקוד דרום בחודש פברואר, שבו הם נחשפו לראשונה לאיום המנהרות, הנושא כמעט לא עלה לדיון בישיבות המליאה ובוועדות המשנה של ועדת החוץ והביטחון. פה ושם הנושא הוזכר, אבל איש לא ייחס לכך חשיבות רבה. סגן השר הנגבי, שהיה יו"ר הוועדה עד סוף 2010, אומר: "ידענו שיש מנהרות ברצועת עזה מאז שגלעד שליט נחטף דרך מנהרה ב־2006, אבל לא זכור לי שדובר על מנהרות התקפיות שמגיעות עד לתוך שטח ישראל". 

גם שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, שאול מופז, שהיה יו"ר ועדת החוץ והביטחון מתחילת 2001 ועד אמצע 2012, אומר כי "ידענו על המנהור של עזה תחתית, שהתגלה במבצע עופרת יצוקה וגם במבצע עמוד ענן, אבל בתקופתי כיו"ר הוועדה לא נחשפנו לכך". 

מבדיקת הדיווח על ישיבות מליאת ועדת החוץ והביטחון בארבע השנים האחרונות, עולה כי היא דנה במגוון רחב מאוד של נושאים ובראשם האיום האיראני, היערכות לקראת אפשרות שמשטרו של נשיא סוריה בשאר אסד יתמוטט בקרוב, המצב הביטחוני ביו"ש וברצועה ותקציב הביטחון. 

רק פעמים בודדות הועלה לדיון נושא המנהרות וההצטיידות בנשק של חמאס. ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין אמר בדצמבר 2009 כי "אנחנו מזהים ברצועה פעילות אינטנסיבית לשיקום יכולות חמאס, המתבטאת בחפירת מנהרות למגננה בתוך הרצועה ובחפירת מנהרות לכיוון ישראל לצורכי פיגועים". 

חצי שנה לאחר מכן הזהיר דיסקין כי "הזרוע הצבאית של חמאס ממשיכה בהתעצמות מואצת. יש להם מאגר של 4,000 רקטות, רובן מייצור עצמי. יש להם טילים לטווח של 40 ק"מ וטילים בודדים שיכולים להגיע עד לגוש דן".

הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, אמר לחברי הוועדה בדצמבר 2010 כי "לפני מבצע עופרת יצוקה זיהה צה"ל מנהרה סמוך למסוף הדלקים. צה"ל חושף את המנהרות בשיטה של החדרת צינורות לקרקע. כשהצינור מחליק פנימה הדבר מעיד על כך שבמקום נחשפה מנהרה".

ראש השב"כ, יורם כהן, אמר בהופעת בכורה בפני ועדת החוץ והביטחון במאי 2012 כי "אי פעילות התקפית של צה"ל נגד ארגוני הטרור בעזה עכשיו, תגרום לכך שבעימות הבא יכולות חמאס יהיו גדולות הרבה יותר. הדילמה שלנו היא לא אם לפעול נגד יעדי הטרור ברצועה, אלא מה תהיה התגובה שלהם - והחשש שהדבר יחייב הכנסת מספר רב של אנשים למקלטים". 

עוד אמר כהן: "עזה משמשת מחסן אמצעי לחימה ענק עם כ־8,000 רקטות, שהטווח שלהן נע בין 4 ל־40 ק"מ. יש שמועות על רקטות בודדות בעלות טווחים גדולים יותר. יש לחמאס יכולות סמי־צבאיות, שכוללות 15 אלף פעילים צבאיים. חלק מהיכולות הצבאיות של חמאס טובות יותר מאלה של חיזבאללה".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר לחברי ועדת החוץ והביטחון ביוני 2012 כי "הבעיה המרכזית בעזה היא כמות אמצעי הלחימה שהצטברה שם, כולל נשק ארוך טווח שיכול להגיע עד תל אביב".

אחריות מאוחרת

חברים בוועדת החוץ והביטחון מרשים לעצמם להודות עתה, לאחר ההכרזה על הפסקת האש למשך 72 שעות, כי המציאות שנחשפה לעיני הציבור במהלך מבצע צוק איתן בנושא המנהרות, חמורה ומדאיגה עשרות מונים מהתמונה שהוצגה בפניהם לפני המבצע. "אין ספק שהיה פער בין המידע שנמסר לנו אז לבין המציאות שחווינו עתה", אומר ח"כ יוגב. 

עוד הוסיף: "הסבירו לנו שמדובר באיום רקע, שאפשר לטפל בו בצורה הנדסית. איש לא דיבר על היכולות הצבאיות של חמאס, על כך שהם פועלים עם מערכת שליטה ואמצעים מתקדמים, ושיש להם גם כוונות תקיפה. נצטרך לטפל בפער המודיעיני שנתגלה במסגרת דיוני הוועדה. אני סבור שהעובדה שלא הצליחו למצוא פתרון טכנולוגי לנושא המנהרות נובע גם מהיעדר תקציב. לצערי, במקום להגדיל את תקציב הביטחון, היו גורמים, בעיקר באוצר, שרצו לקצץ אותו". 

ח"כ כבל מודה כי "אולי טעינו בכך שלא הרבינו לעסוק בנושא המנהרות במסגרת ועדת המשנה בראשותי. בדיעבד, ברור לי שלא נשאלו על ידינו כל השאלות ולכן לא ניתנו התשובות המתחייבות. לדעתי, עתה כללי המשחק חייבים להשתנות - או שאנחנו מפקחים על פעילות הדרג הצבאי או שהמחויבות לפיקוח על צה"ל תוסר מאיתנו. אני חש כמי שיש לו אחריות, אבל אין לו מספיק כלים כדי לממש אותה. אין לי ספק שבקרוב נצטרך לעשות חשבון נפש גם עם עצמנו".

יו"ר ועדת המשנה למודיעין של ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יריב לוין (ליכוד), אומר כי "אין ספק שבמבצע צוק איתן היו לנו בעיות מודיעין בנושא המנהרות. לדעתי, היחלשות המודיעין שלנו החלה מאז תוכנית ההתנתקות ופינוי יישובי גוש קטיף".  

אחד מחברי הוועדה, שביקש להישאר בעילום שם, אמר כי "יש שאלה של יכולות ושל כוונות. תפקידו של המודיעין לגשר ביניהן. אם הוא הגיע למסקנה שיש לחמאס לא רק יכולות בנושא המנהרות, אלא גם כוונות, היה עליו לדפוק על השולחן בדיונים ולהוציא אותנו ואת הממשלה מהשאננות. בדיעבד, ברור שידענו על המנהרות והסכנות הנובעות מהשימוש בהן, אבל לא הפנמנו". 

*   *   *

זאב אלקין: "נפרסם דו"ח עם כל הלקחים"

יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ זאב אלקין (ליכוד), מבטיח כי בקרוב תחל הוועדה לקיים סידרה של דיונים להפקת לקחים מהליקויים שנחשפו במהלך מבצע צוק איתן ובראשם נושא המנהרות. אלקין אמר ל"ישראל היום": "הכוונה שלי היא שהוועדה תפעל במלוא העוצמה. מכיוון שכל הגורמים הביטחוניים, החל בראש הממשלה ובשר הביטחון וכלה ברמטכ"ל ובראש אמ"ן, הופיעו בפני הוועדה באופן קבוע, מדי כמה שבועות בשנים האחרונות, נבחן וננתח מה כל אחד מהם אמר על יכולותיו של חמאס, על מוכנות צה"ל לקראת עימות וכדומה.

"אנו נבחן את מידת ההתאמה בין ההערכות המוקדמות לבין מה שהתרחש בזמן אמת. לאחר מכן נזמן את כל הגורמים הבכירים להופיע בפנינו ונציג להם שאלות. בתום הדיונים נפרסם דו"ח עם רשימת כל הלקחים שיש להפיק מהמבצע. גם נקיים מעקב, כדי להבטיח שיהיה אפשר להטמיע את הלקחים".

עמיתו וחברו של אלקין לסיעה, ח"כ יריב לוין, חולק עליו. הוא סבור שהוועדה אינה צריכה להקים ועדת חקירה או ועדת בדיקה בנושא המבצע, אלא לקיים דיונים רגילים, כדי לבחון את הליקויים שנחשפו במבצע, ובהם נושא המנהרות. "עמדתו של אלקין אינה מקובלת עלי. אני נגד ועדות חקירה וחיפוש אשמים והצבתם ליד עמוד הקלון. לעומת זאת, אני סבור שיש לבדוק ביסודיות את כל הנושאים, החל במנהרות ובמיגון וכלה בשימוש בנגמ"שים מיושנים ובתקציב הביטחון".

אלקין גם יזם ביקורים קבועים של חברי הוועדה אצל חיילי צה"ל המאושפזים בבתי החולים. כל חבר ועדה יוצא לביקור במועד שנקבע לו מראש. כמו כן, נתבקשו חברי הוועדה לבקר את המשפחות השכולות במהלך השבעה. אלקין ציין כי "חברי הכנסת נתבקשו לשמוע את השאלות, הבקשות וההערות של המשפחות השכולות, כדי להעלות אותן בפני שרי הממשלה".

גם מבקר המדינה יוסף שפירא הורה לפני חודשים ספורים, לחטיבת הביטחון במשרדו, להתחיל בבדיקת כל נושא המנהרות בכל הגזרות. הבדיקה החלה לאחר שהמבקר ערך ביקור בפיקוד דרום ושמע פרטים על הנושא. עדיין לא ברור מתי יתפרסמו ממצאי הביקורת. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו