קשר השתיקה הקטארי

אמירות קטאר הרוויחה "ביושר" את הכותרות שלהן זכתה מאז תחילת מבצע צוק איתן. קטאר - לא יותר מבועת גז עם קול באו"ם - הצליחה למקם את עצמה כשחקנית משמעותית בזירה המזרח־תיכונית. ההצעה שלה להפסקת אש, ברוח חמאס ועם תמיכה טורקית, הצליחה להלהיב אפילו את האמריקנים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

אלא שהאירוניה היא שקטאר היא חלק מהבעיה החמאסית, ולא פתרונה. המימדים המפלצתיים שאליהם הגיע חמאס בעימות הנוכחי, הם לא מעט בזכות קטאר. מדינת הארנק מהמפרץ דואגת לממן לא רק מוזיאונים, אוניברסיטאות וקבוצות כדורגל - אלא גם ארגוני טרור של איסלאם קיצוני. האם זה מבטיח לקטאר חסינות מפיגועים? שאלה טובה; בינתיים, האחים המוסלמים מברכים על התמיכה הקטארית בחמאס, ולנו לא נותר אלא לתהות כיצד העולם לא שם לב שמכבה האש החדש הוא גם פירומן.

כעת נחשף כי ההאשמות שיצאו החודש מירושלים לעבר קטאר לא היו בלתי מבוססות. מסמכים שהודלפו באתר ויקיליקס חושפים את קשרי הטרור העקביים של האמירות אשר העבירה כספים במשך השנים לחמאס, לחיזבאללה ואפילו לאל־קאעידה.

* * *

בתמלילים של ועדת החקירה שבדקה את אסון התאומים, ושהודלפו לוויקיליקס, נכתב כי חאלד שייח' מוחמד, שנחשב למתכנן הראשי של פיגועי 11 בספטמבר, הגיע לקטאר עם משפחתו לאחר שלחם בבוסניה ב־1992. לאחר שהות קצרה בפקיסטן, עבר מוחמד להתגורר בקטאר בהמלצתו של השר הקטארי לנושאים איסלאמיים דאז, בן משפחתו של האמיר. במהלך שהותו שם עבד מוחמד כמנהל פרויקטים הנדסיים במשרד לחשמל ולמים של ממשלת קטאר.

למרות שהרבה לנסוע לחו"ל לצורך תכנון פיגועים ופעילות ג'יהאדיסטית, שמר מוחמד על משרתו עד אשר הוברח בינואר 1996 לאפגניסטן, בסיועו של אותו שר קטארי, לאחר שארה"ב הגישה נגדו כתב אישום בחשד למעורבות בפעילות טרור, ובכלל זה בניסיון הראשון לפוצץ את אחד ממגדלי התאומים ב־1993. לפי החשד, מוחמד העביר 660 דולר מקטאר לחשבון הבנק של מוחמד סאלמה, אחד המעורבים בתכנון הפיגוע. זאת ועוד, מי שיזם את הפיגוע המדובר היה רמזי יוסף, אחיינו של מוחמד.

במברק שנכתב על ידי השגרירות האמריקנית בדוחא ב־24 במארס 2009, צוין כי חשיבותה של קטאר כנקודת מעבר במזרח התיכון גדלה עם הקמתו של נמל תעופה בינלאומי חדש בנסיכות. בשגרירות האמריקנית העריכו כי דוחא תהפוך לנקודת מעבר של טכנולוגיה לא חוקית. עוד סברו שם כי קיים סיכוי לשיתוף פעולה בין הרשויות הקטאריות, לנוכח העובדה שרוב המבריחים אינם קטארים.

קטאר, לפי מסמכי ויקיליקס, שלחה ידה בטרור גלובלי, ולאו דווקא איסלאמי. במסמכים הוזכרו מקרים שבהם צפון קוריאה הבריחה טכנולוגיות שונות באמצעות חברת התעופה "קטאר אירווייז" - עניין חמור שאסור בפירוש לנוכח הסנקציות הבינלאומיות על הדיקטטורה מהמזרח הרחוק. על פי הנטען, לקטארים לא היה הניסיון הדרוש לפקח על הברחות אלה, למרות שעמדו לרשותם מקורות מימון לכך.

"לא מבינים עד הסוף"

לפי המברקים, שיתוף הפעולה בין ארה"ב לקטאר במאבק נגד הטרור הוא "ברמה נמוכה, למרות מגמת שיפור". כמו כן, נכתב כי קטאר "תמשיך להתנהל כשותפה לא עקבית במאבק נגד מימון טרור אלא אם תעודד לעשות כן. קטאר מסתייגת ממלחמה במימון טרור מסיבות שאיננו מבינים עד הסוף. אנו מאמינים", נכתב, "כי קטאר הסתייגה ממאבק במימון קבוצות ופעולות טרור בין השאר כי אינה רוצה לעודד התקפה של ארגוני טרור עליה".

עוד נכתב במברק, כי בגלל עושרה הגדול ושטחה הקטן, היא לא תשמש מרכז לג'יהאדיסטים, ועם זאת, אזרחיה יכולים לתמוך כספית בטרור ויכולתם לעשות זאת מקשה על הממשלה לעצור פעילות זאת.

מברק נוסף מ־5 במארס 2009 מתעד שיחה בין התובע הכללי הקטארי לבין השגריר האמריקני, ומתייחס למצב שלפיו הצבא האמריקני בקטאר ימשיך להיות מטרה עבור טרוריסטים. השגריר האמריקני מצוטט כאומר לתובע הכללי, ד"ר עלי אל־מאררי, כי פגישתו המתוכננת עם שר המשפטים האמריקני תידחה עד שתפותח תוכנית עבודה "אפקטיבית" בין קטאר לארה"ב לשת"פ במאבק נגד טרור.

מברק אחר מתייחס לדיווח בתקשורת, שלפיו ממשלת קטאר איפשרה לאסיר לשעבר בכלא גואנטנמו לצאת משטח קטאר ולבקר בבריטניה, שם נעצר, למרות התחייבויות שלא יורשה לו לעזוב. בשגרירות האמריקנית בדוחא העריכו כי התובע הכללי הקטארי היה מעורב באישור לאסיר לשעבר, ג'אראללה אל־מארי, ולכן ציינו במברק: "אנו ממליצים בחום ששר המשפטים (האמריקני) הולדר לא יסכים להיפגש עם מקבילו הקטארי... עקב הסבירות הברורה שהממשלה הקטארית הסתירה במכוון מידע על יציאתו של אל־מארי מחוץ לקטאר". בדיקה גילתה כי אל־מארי ביקר בבריטניה פעם נוספת.

המברקים רבים ומעידים כולם על כיוון אחד - האמריקנים ידעו בבירור על מעורבותה של קטאר במימון טרור והפגינו אדישות מוחלטת על אף המידע שהיה בידיהם. הדבר נכון כבר בתקופת כהונתו של ג'ורג' בוש הבן בבית הלבן, והוא ממשיך בשתי הקדנציות של ברק אובאמה. מברק שמתייחס ל"אגודת הצדקה של קטאר", הנחשבת לארגון הצדקה הגדול באמירות ומחזיקה בסניף פעיל בשטחי הרשות הפלשתינית, מעיד כי לאחר אסון התאומים משרד האוצר האמריקני וה־FBI הגיעו למסקנה כי לאגודה היו קשרים עם אל־קאעידה וכי היא שימשה חברת קש למטרות צדקה של ארגון הטרור.

מברק אחר מתעד את המפגש בין שגריר ארה"ב בקטאר, צ'ייס אנטרמאייר, לבין שר החוץ הקטארי השייח' חמד בן ג'אסים אל־ת'אני ופמלייתו, ב־1 בדצמבר 2005. בשיחה הוזכר לשר החוץ על התחייבותו לסייע לרשות הפלשתינית; בתגובה שר החוץ אל־ת'אני סיפר כי קטאר שלחה לפלשתינים 100 "רכבים צבאיים". הקטארים ציינו כי הם מעוניינים לפתוח בנק בשטחי הרשות, ולייסד רכבת שתחבר בין הגדה לעזה. שר החוץ הקטארי ציין כי בכוונתו להגיע לעזה בינואר 2006, וכי יש לאפשר לחמאס להשתתף בבחירות הקרובות.

האמריקנים ידעו גם על היחס החם בין מנהיגי קטאר לראשי חמאס. במברק מ־15 בפברואר 2006 דווח על מפגש שארך שלוש שעות בין האמיר הקטארי לבין חאלד משעל. לפי תיאורו של שר החוץ הקטארי, שדיווח לשגריר האמריקני על הפגישה, משעל קיבל מהאמיר הרצאה במדינאות וביחסים בינלאומיים. שר החוץ הקטארי טען כי משעל עשוי להתמנות לראש הממשלה לאחר הבחירות ברשות הפלשתינית.

חאלד משעל צוטט אומר לאמיר הקטארי כי "ארה"ב אינה האויבת שלנו", והבטיח לשתף פעולה עם אבו מאזן ותנועת פת"ח לצורך הקמת ממשלה, שעל פי התכנונים, היתה אמורה לכלול גם אישה ונציג של הקהילה הנוצרית, ללא נציגים של חמאס.

במברק מ־26 בפברואר 2006 מתועדת שיחה בין קארן יוז, בעבר מנהלת לשכתו של הנשיא ג'ורג' בוש הבן, לבין שר החוץ הקטארי ואשתו של אמיר קטאר, מוזה בינת נאסר. במהלך השיחה מנסים השניים להסביר לה כי ארה"ב מבזבזת את זמנה בעיראק. "מה שאתם צריכים לנסות זה להתחיל סיפור טוב, ויש לכם את ההזדמנות הזאת בפלשתין. זה יכול לשנות את התדמית שלכם בעולם הערבי. שמעתי את ההתייחסות כלפי חמאס, אבל אתם (האמריקנים) חייבים לנסות אותם. לתת להם סיכוי. הוד מלכותו האמיר הוא חבר גדול של חמאס ויכול לשחק שם תפקיד גדול". וזה לא הכל: במברק שנכתב ב־6 בנובמבר 2007 המתייחס לקשרי הסחר השקטים בין ישראל לבין קטאר, מצוינת הערה במברק על הסתירה בין הקשרים עם ישראל לאירוח ראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל.

קטאר הצליחה לשכנע את חמאס להשתתף בבחירות - שבהן זכה ועלה לשלטון בעזה - על ידי הבטחת תמיכה כלכלית לזוכה, חמאס או פת"ח. אבל לאחר שחמאס ניצח, ארה"ב ביקשה שקטאר לא תעביר לו סיוע כלכלי, כיוון שהוא נחשב לארגון טרור. האמיר סירב לבקשה, לאחר שנתן את מילתו למשעל.

במברק אמריקני מאותה תקופה, שאף הוא הודלף, נכתב: "אם נניח בצד את עמדותיו הפרטיות של האמיר, חלק גדול מהקטארים אינם מקבלים את העובדה שחמאס הוא ארגון טרור, והם ממשיכים להעניק סיוע לארגון".

מברק מ־21 בדצמבר 2009 מתייחס לביקור של ראש ממשלת קטאר, חמד בן ג'סמין אל־ת'אני, בוושינגטון. ראש הממשלה הקטארי הבטיח לגורמים אמריקניים סיוע לרשות הפלשתינית. הוא אף הסכים, על פי הכתוב, לדון עם מזכירת המדינה דאז הילארי קלינטון על קשריה של האמירות עם חמאס והקשרים המתמשכים עם המנהיגים שקטאר רואה כחיוניים להבאת שלום יציב ומתמשך במזרח התיכון.

לפי הערה במברק, הקטארים לא יסכימו לקטוע את יחסיהם עם חמאס, שכן האמיר נתבקש על ידי ממשל בוש לתמוך בבחירות 2006 והאמיר האמין שיהיה זה חוסר כבוד לבודד את חמאס לאחר שהוא שיכנע את המנהיגים שלו להשתתף בבחירות שנתמכו גם על ידי ארה"ב. כמו כן, המברק מתייחס לחשיבות הגברת שיתוף הפעולה בין ארה"ב לקטאר בתחום הלוחמה בטרור, והצורך בהדגשת החששות של הממשל האמריקני מפני הסיוע שמעניקה קטאר לחמאס באמצעות ארגוני צדקה.

נאום האמיר בלבנון

ארה"ב הוטרדה גם מהתמיכה המוראלית שארגון חמאס שאב מהמנהיג הדתי השייח' יוסוף אל־קרדאווי, שישב במשך שנים בקטאר (עד שחזר למצרים ב־2011). מברק מ־25 בנובמבר 2009 מתייחס לדיון על השייח' אל־קרדאווי ולתשובה שהעבירו הקטארים בכתב בנוגע לפנייה של משרד האוצר האמריקני. בשיחה בין השגריר האמריקני לשר הקטארי האמריקנים הזהירו מפני נזק שעלול להיגרם לבנק האיסלאמי ולסקטור הכלכלי בקטאר בשל תמיכתו של אל־קרדאווי, שהיה מעורב בסקטור העסקי באמירות, בחמאס. השגריר האמריקני ניסה לשכנע את הממשלה הקטארית להפריד את אל־קרדאווי מהסקטור העסקי, אך השר הקטארי ציין כי אל־קרדאווי "אינו עובד כמו טרוריסט" וביצע הבחנה בין צנזור אל־קרדאווי מלבטא את עמדתו לבין העברת המסר "הלא נכון לגבי סטנדרטים פיננסיים". בארה"ב מאמינים כי לאל־קרדאווי היו קשרים עם המגזר הבנקאי בכל הנוגע להעברת תמיכה כספית לחמאס.

גם איראן אינה נעדרת מקלחת הטרור של קטאר. במברק מ־19 בנובמבר 2009 יש התייחסות לכוונותיה של קטאר לקדם יחסים עם איראן, שעימה היא חולקת שדה גז מהגדולים בעולם. "אנו מצפים כי קטאר תמשיך לתמוך בשחקנים בעייתיים כמו חמאס, חיזבאללה וסוריה לצד ניסיונותיה לחזק את יחסיה עם ארה"ב ועם שכנותיה, וכי יעשה שימוש בערוץ אל־ג'זירה ככלי לא רשמי של מדיניות החוץ הקטארית", נכתב בהערכת המצב האמריקנית.

לפי המברקים, קטאר מנעה התערבות בינלאומית נגד טרור במקרים רבים. פעם אחת, לבקשת כוויית, במהלך כהונתם במועצת הביטחון של האו"ם, הקטארים חסמו בדיקה של שלושה אנשי כספים של ארגוני טרור. כמו כן, קטאר חסמה יחד עם רוסיה עיסוק בעניינו של חבר מפלגת הבעת' הסורית, שנחשד בהעברת כספים לאל־קאעידה, כנראה בגלל הרגישויות הפוליטיות ביחסים עם סוריה.

מברק מעניין במיוחד, מ־22 באוגוסט 2006, מתייחס לביקור של האמיר הקטארי בלבנון לאחר מלחמת לבנון השנייה. לאחר ביקור באזורים שהופצצו על ידי ישראל בדרום הבירה ביירות, האמיר השתתף במסיבת עיתונאים עם הנשיא הלבנוני לאחוד, שבה אמר: "העם הלבנוני וההתנגדות הלבנונית השיגו את הניצחון הערבי הראשון, דבר שלו השתוקקנו". האמיר הביע התנגדות לאפשרות שחיזבאללה יפורק מנשקו, שכן הדבר יהפוך את לבנון למטרה קלה לישראל "וזה לא מתקבל על הדעת", כדברי האמיר.

לפחות עד צוק איתן קטאר הצליחה לתמרן במשחק הכפול שלה. במשך שנים היא הצליחה לארח דיפלומטים ישראלים בשטחה, ובמקביל פעלה לסגור את שגרירות ישראל במאוריטניה וטיפחה יחסים הדוקים - מדיניים וכלכליים - עם חמאס. זו נסיכות שמצליחה להיות במקביל "בסדר" עם איראן ועם ארה"ב. נשמע מוזר? מסמכי ויקיליקס המודלפים מוכיחים כי זה לא לגמרי בלתי הגיוני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו