מסר לא מאופק: קרב השמועות בווטסאפ

לא מופרך לשער כי בשבוע שחלף, גם אחרון הטכנופובים מצא את עצמו משתמש באפליקציית הווטסאפ, שעד כה אולי לא היתה חלק מעולמו. שני אירועים גדולים תרמו לכך שהיישום הפופולרי יעבוד שעות נוספות; הראשון היה אליפות העולם בכדורגל, והשני, שלצערנו מתרחש כאן לא אחת, הוא מלחמה מקומית, שפרצה עם סיום משחקי המונדיאל.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

אם תרוצו לוויקיפדיה, תקבלו את ההסבר היבש הבא: ווטסאפ הוא יישום לטלפונים חכמים, המשמש להעברת מסרים מיידיים, תמונות, קטעי וידאו וקול. היישום פותח על ידי חברת WhatsApp, שהוקמה ב־24 בפברואר 2009 על ידי יאן קום. ב־19 בפברואר 2014 הודיעה חברת פייסבוק על רכישת ווטסאפ תמורת 19 מיליארד דולר במזומן ובמניות. כל זה לא מסביר כמובן כיצד הפכה האפליקציה לכלי ההתקשרות המוביל בזמן המלחמה, לתחליף לדרכי ההתקשרות הישנות ואף יותר מכך - לסוכן מידע שנחשב אמין יותר מכלי התקשורת הוותיקים.

* * *

500 מיליון משתמשי ווטסאפ יש בעולם. סביר להניח שאם מישהו יבדוק את היקף פעילות המשתמשים ביישום בשבוע האחרון במזרח התיכון, הוא יגלה עלייה משמעותית.

תיאטרון האבסורד הישראלי העלה את הצגתו הראשונה כבר בשעות הבוקר של יום ראשון השבוע, כאשר שמותיהם של ההרוגים בתקרית הנגמ"ש הטרגית בשכונת סג'עייה החלו לבצבץ ממכשירי הסלולר של רבים בישראל. שני שמות מתוך הרשימה התגלו כלא נכונים, אך ההיסטריה כבר יצאה לדרך, ובצדק.

אם היה נדמה שלמחרת העסק יירגע, בוודאי לאחר הקמפיינים הרבים המגנים את התופעה הלא אחראית, צצה לה עוד שמועה לא נכונה בווטסאפ, שלפיה אחד האבות של אחד החיילים, ששמו פורסם בטעות ברשימת ההרוגים, אושפז בבית החולים לאחר התקף לב קשה.

מיותר לציין שגם בדקות אלה, בעודכם קוראים כתבה זו, כמויות האינפורמציה ממשיכות לזרום ללא מפריע למכשירי הסלולר השונים בישראל.

ד"ר שמוליק סגל, מנהל ת.ל.מ תל אביב, פסיכותרפיסט ומתמחה במכון הפסיכואנליטי בירושלים, תולה את הסיבה לכך ב"יצר ההישרדות שלנו. אנחנו הרי יצורים חברתיים", הוא מפרט, "גם אם נדמה לנו שבמידה פחותה ממה שהיה נהוג פעם. דבר אחד לא השתנה וזה הצורך שלנו באינפורמציה. אנחנו רוצים לדעת מה קורה עם כל אחד מחברי השבט שלנו, וגם מחוצה לו. אנחנו רוצים גם להיות אלו ששולטים באינפורמציה ומעבירים אותה לעולם".

סגל מדמה את הוואטסאפ "לברזייה במקום העבודה, שם אנחנו מאווררים את התוקפנות דרכו - ודרך הרשתות החברתיות - נגד מי שאנחנו תופסים כאויב שלנו. שם גם אנחנו יכולים לקלל את חמאס במקום לתת לו פיזית אגרוף. ווטסאפ משמש עבורנו כלי להתמודד דרכו עם האי ודאות. אנחנו רוצים לקבל מידע כל הזמן, שיעבירו לנו עוד אינפורמציה. גם אם היא תתברר בסוף כלא נכונה, מאותו הרגע שקיבלנו אותה - הצלחנו להתמודד עם חוסר הוודאות. אנחנו יודעים שוודאות יש רק אחת, והיא המוות שלנו. במקביל, אנחנו מודעים לכך שהוודאות בזמן מלחמה היא שדובר צה"ל מודיע על שמות הנופלים, אבל אנחנו צריכים לשרוד עד לאותו הרגע".

יש לך שמועה חדשה. מסרונים בעייתיים

"מהיר ולא מצונזר"

בימים רוויי עומס רגשי עם בליל אינפורמציה מכל כיוון - בפייסבוק, בטוויטר ובשאר הרשתות החברתיות הלא ממוסדות - כשחזרנו הביתה מעוד יום קשה, חיפשנו בכל זאת מבוגר אחראי מהטלוויזיה או מהרדיו שיעשה לנו קצת סדר.

עם זאת, לפרקים נדמה לנו שהטלוויזיה שלנו מיותרת, ושעבודת הכתבים בשטח נתפסת כחדשות מחוממות מאתמול, מכיוון שאפשר היה לקבל את התמונה הכמעט מלאה בזמן אמת - דרך מכשיר הפלאפון שלנו.

למרות כל זאת, ד"ר יובל דרור, חוקר אינטרנט וטכנולוגיה וראש המסלול לתקשורת דיגיטלית במסלול האקדמי של המכללה למנהל, סבור שאל לנו למהר להספיד את חשיבות הטלוויזיה שלנו ככלי לקבלת מידע, בטח כשטבלאות הרייטינג מראות כי 50 אחוזים מהאוכלוסייה היהודית צפתה השבוע מדי ערב במהדורות החדשות המרכזיות. "אני לא חושב שזה נכון לקבוע שווטסאפ הוא הקהילתיות החדשה של ישראל, כי זה תלוי קודם כל באנשים שיש לך בווטסאפ", הוא קובע ומסביר, "אם יש לי בקבוצה רק את המשפחה שלי, אז אני יכול להבטיח לך ששום שמועה לא הגיעה אלי השבוע לסלולרי. אני מסכים עם הטענה שווטסאפ מתאים מאוד לישראליות: הוא מהיר ולא מצונזר.

"נוסף על כך, בווטסאפ קיים גם עניין האמינות. אם קיבלתי מידע מחבר שלי, אז אוטומטית אני מאמין לו יותר מאשר לאדם אחר. ככה אנחנו פועלים. מה גם שאם אני אעלה שמות של הרוגים לפייסבוק, מייד אותקף, מכיוון שישראל מדינה קטנה - באמצעות שני טלפונים, מגיעים פה לכל בן אדם.

"ווטסאפ מאפשר לי לשמור על האינטימיות הדרושה לי, אבל עדיין אני יכול להעביר אינפורמציה לאנשים שחשוב לי לחלוק עימם דברים", אומר דרור, "על אחת כמה וכמה בזמן מלחמה, שבה אנשים צמאים לכל בדל אינפורמציה. תיקח את כל המרכיבים הללו, תוסיף להם מלח ולימון, תערבב טוב טוב ותבין את הסיטואציה שמתרחשת סביבנו. מכאן אולי אפשר יהיה להבין גם את המקום שממנו מתעצם ווטסאפ".

רקוויאם למסרון

על השאלה המעניינת מדוע ווטסאפ מצליח בישראל יותר מאשר במדינות אחרות, אפשר לענות בשאלה נוספת - מדוע טוויטר נתפס בישראל ככלי ברנז'אי, לעומת ההצלחה המסחררת שלו בארה"ב? ענר בן עמי, איש עסקים ישראלי המתגורר בארה"ב, מתקשר בימים האחרונים עם חבריו הישראלים דרך ווטסאפ, אך עם חבריו האמריקנים הוא מנהל דיונים על המלחמה באנגלית באמצעות פייסבוק. "ווטסאפ לא תפס בארה"ב", הוא קובע, "לדוגמה, באמריקה הלטינית יש כמות גדולה של משתמשים באפליקציה לעומת האמריקנים. אני נמצא בקשר רציף עם החברים שלי מישראל רק דרך ווטסאפ והם מעדכנים אותי במה שמתרחש בישראל. אני מסתכל על רשימת החברים שלי בווטסאפ ורואה שרובה מורכבת מישראלים - גם כאלה שמתגוררים כאן וגם בישראל - וכולנו מעבירים אינפורמציה דרך ווטסאפ כדי להבין מה קורה בבית".

מהי הסיבה לכך, לדעתך?

"אני חושב שהאמריקני הממוצע לא מבין למה אנחנו צריכים ווטסאפ אם יש מסרון, שהוא אינטימי יותר. לעומת זאת, הצעירים יותר לא מבינים למה יש צורך בהודעת טקסט, שאין בה את האופציה המהירה לקבלת תמונות, ואילו החבר'ה במשרד שואלים את עצמם למה הם צריכים בכלל פעילות קהילתית בטלפון שלהם; הרי אם הם רוצים להגיב על משהו, כגון תוכנית טלוויזיה או משחק פוטבול, הם עושים זאת בפייסבוק או בטוויטר. מבחינתם, חדירה לטלפון נחשבת לפגיעה חמורה יותר בזכותם לפרטיות מאשר אצלנו הישראלים, שיותר חשוב לנו להיות ביחד בימים כאלו, גם אם דרך המכשיר הסלולרי".

אין ספק שהשבוע בכל מקלט ביתי או ציבורי התנהלה לה השיחה הקבועה שעסקה בכך שהגברים במקלט ממהרים לסלולרי כדי לבדוק אינפורמציה על יירוטים ועל נפילות, ואילו הנשים הודו בפה מלא ש"הסלולרי הוא בן הזוג האמיתי של הבעל בשבועיים האחרונים".

לדוגמה, בת זוגי שאלה אם האצבעות שלי לא כואבות ואיך יכול להיות שהווטסאפ שלי לא קרס לתוך עצמו.

ואכן, מתברר שלא הייתי היחיד. מניית פייסבוק, שווטסאפ היא כאמור נתח קטן מהקונצרן שלה, רשמה עלייה השבוע בבורסה האמריקנית. אורי ליכט, מנהל מחלקת המחקר של בית ההשקעות IBI, מחזק את הבאזז סביב האפליקציה עם הלוגו הירוק: "אף על פי שהשבוע נרשמה עלייה רצינית מאוד בכמות ההודעות שנשלחו בישראל, הרי אנחנו נחשבים לפסיק, לשוק קטן מאוד בפעילות של האפליקציה. עם זאת, בסופו של דבר, המגמה הזאת מעלה את השווי של האפליקציה. אנחנו יכולים להסתכל על התופעה לא רק כשאנחנו מדברים על אירועים כמו מלחמה או מונדיאל, אלא אפילו ברזולוציה של סרט או מסעדה. הווטסאפ הוא הטיזר שלי לדבר האמיתי, דבר שתקף במיוחד אצל הקהל הישראלי, בוודאי נוכח ההתנהלות 'המכורה' שלו בשבועות האחרונים; אם כל היום קיבלתי לנייד שלי שמועות על הרוגים, אני ארצה לפתוח טלוויזיה בערב כדי לדעת מה באמת נכון ומה לא נכון.

"להבדיל אלפי הבדלות, אם כל החברים שלי נמצאים בקבוצה בווטסאפ ומדברים על משחק כדורגל שיתקיים בערב - ובהנחה שכל אחד מהם חבר בכמה וכמה קבוצות - אני אהיה חייב לצפות בו, אחרת לא יהיה לי מה לתרום להתכתבות".

לדברי ליכט, "כניסה של שחקן חדש לשוק הזה נראית כרגע בלתי אפשרית. נכון, צצים מסביב כל הזמן גימיקים, אבל מי שירצה להתחרות בווטסאפ בצורה רצינית, יצטרך להזרים הרבה מאוד כסף - ולא בטוח שהוא יצליח בכך, בייחוד נוכח העובדה שלווטסאפ יש את הגב של פייסבוק".

"מגוחך להאשים אפליקציה"

על דבר אחד מסכימים כולם, כולל דוברות צה"ל הזהירה - ווטסאפ הפכה לשחקן משמעותי בשבוע הראשון לפלישה הקרקעית. לפני שמונה שנים, עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה, היה זה המסרון שהגיע אל ההורים מבניהם, שנמצאו בתוך לבנון עצמה. בשתי המלחמות האחרונות הפלאפונים כבר נלקחים מהחיילים, רגע לפני שהם נכנסים לפעילות מבצעית.

אחד המילואימניקים, שעימם שוחחתי השבוע, התייחס לקמפיין העיתונאי שדרש לעצור את שמועות הסרק בווטסאפ, ואמר כי "זה כמובן מגוחך להאשים את האפליקציה, כפי שאנשים רבים עשו השבוע. אני מסתכל על החיילים שלי ואני רואה שהם רוצים להרגיע את המשפחות שלהם בבית. עם זאת, נוכח מה שהתרחש השבוע, הבנו כמה העסק הזה יכול להיות מסוכן, אז אני יכול להגיד בוודאות שהשימוש באפליקציה כמעט לא קיים אצלנו, במיוחד כאשר מדובר על הפצת שמועות בין החיילים".

תא"ל סימה וואקנין־גיל, הצנזורית הצבאית הראשית, צוטטה השבוע כשהיא אומרת משפט מעניין, שלפיו "הטכנולוגיה רצה כל כך קדימה, והיא מקדימה אותנו, מערכות הציבור, והיא מקדימה את הצד המשפטי, ואפילו את האתיקה", והוסיפה בצדק ש"צריך להיות קצת יותר ערכיים ומתחשבים".

למרות כל זאת, וחרף הקמפיינים האינטנסיביים המגנים את מסכת ההודעות הבלתי נגמרות שמתרוצצות ברשתות החברתיות, חרושת השמועות הלא מבוססות ממשיכה להתרחב. בשבוע האחרון הגיעו לידי כלי התקשורת תמלולים של שיחות ווטסאפ בין חיילים, דקות ספורות טרם נפילתם, שמאוחר יותר פתחו את מהדורות החדשות עתירות הרייטינג.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו