דרור חנין הובא למנוחות

דרור חנין בן 37, אב לשלושה ילדים קטנים, תושב בית אריה שבשומרון –ההרוג הראשון של מבצע "צוק איתן" הובא היום למנוחת עולמים בבית העלמין שביהוד, מקום בו גדל וממנו יצא לפני 5 שנים, לטובת השומרון. הוא הותיר אחריו אישה, רחלי, ושלושה ילדים קטנים – שקד שאמורה לחגוג עוד שבועיים את יום הולדתה ה- 11, יואב בן החמש שבשנה הבאה עולה לכיתה א', והתינוקת אביגיל בת השמונה חודשים. 

הנשיא הנבחר ראובן ריבלין הגיע ללוויה ונשא דברים בשבחו של חנין, "בן 37 ו-30 שנה מתנדב, בצופים, במכבי האש בשירותי ההצלה ובכל מקום". "קורבן אשר נפל על מזבח המולדת. קורבן שיהף להיות סמל לאהבת המולדת", הוסיף ריבלין.

"זו לא הפעם הראשונה שהוא נתקל בסכנה", סיפרו קרוביו. רק בשבוע האחרון נזרק בקבוק תבערה לעבר רכבו. הוא לחץ בתושיה, על דוושת הגז, ולמעט מנזק קל לרכבו, לא אירע דבר. "הוא אהב את האקשן. כל מקום שהיה בו סיכון הוא היה שם. בלי מורא. הזהרנו אותו שמסוכן ללכת לשם – אבל זה דרור. אם הוא היה נוהג אחרת, זה לא היה הוא", אמר אחד מחבריו שהגיעו לנחם. 

רבלין, היום. צילום: יוסי זליגר

"האבסורד שהוא פעל בדיוק לפי הנהלים – יצא מהרכב, שכב על הרצפה. ובכל זאת נפגע. הקב"ט שנשאר בתוך הרכב – נפצע באורח קל", אמר ירון קורן, קב"ט המועצה בית אריה – עופרים, "תחשבי, הוא בסך הכל הלך לחלק מתוקים. אין מילים לכאב. זו פשוט טרגדיה".

בבוקר הגיעו רבים מהישוב לעזור לרחלי ולחזקה. ביניהם היה גם ראש המועצה בית אריה – עופרים שסיפר על הלילה לפני ההלויה, בסמוך לשעה 11 בלילה, שב מזיהוי הגופה בבית החולים ברזילי שבאשקלון, יחד עם רחלי ויחד הם הלכו לבשר לילדים שאבא מת. "שקד שאלה, 'אבי, מה התאריך היום?, עניתי לה שה – 15 לחודש, היא אמרה שבעוד שבועיים יש לה יום הולדת ואמרה בתמימות של ילדה, 'אבא איננו, אני לא אשמח''. היא קרעה את כולנו. בכלל כולם קרועים שם. שבורים".

נעים: "זה הישוב הכי בטוח לחיות בו. מתחילת המבצע לא נשמעה פה אזעקה אחת. זו הטרגדיה השניה שנוגעת בנו בישוב. היה את החטוף גיל-עד שאער שהיה פה מדריך בבני עקיבא, ועכשיו דרור. בלילה הראשון, כשהילדים שלי הבינו שמשהו לא טוב עובר על הישוב, קראו תהילים. הבן הגדול שלי אמר, 'אבא, כבר פעמיים שאנחנו  קוראים תהילים וזה נגמר לא טוב'. ואין לי תשובות. אין מה לומר".     

השכנים הערביים מלובן, הישוב הסמוך המאכלס בתוכו כ- 200 משפחות, באים לנחם גם כן. "יהודים, ערבים, כולם חיים פה בשלום", אמר עבד תושב הכפר, "זה לא צריך להיגמר כך. חיים של בן אדם. זה שכול של כולנו".