סרחיו רומרו מציג: שוער עולה | ישראל היום

סרחיו רומרו מציג: שוער עולה

סרחיו רומרו שיחק בצעירותו כדורסל • ואן חאל היה זה שצירף אותו לאלקמאר ("לימדתי אותו לעצור פנדלים") • אבל במונאקו אשתקד הוא בעיקר חימם את הספסל • זה לא מנע ממאמן הנבחרת סאבלה לתת לו את המפתחות • אחרי שעצר שני פנדלים מול הולנד, הפך לגיבור האלביסלסטה
פורסם ב:
0
  • סרחיו רומרו. "אני נהנה מהרגע", אמר בסיום דו קרב הפנדלים מול הולנד // צילום: אי.אפ.פי
    סרחיו רומרו. "נהנה מהרגע", אמר בסיום דו קרב הפנדלים מול הולנד
    צילום: 
    אי.אפ.פי
הדבר היפה בכדורגל הוא שהוא בלתי צפוי. זו לא סנסציה שארגנטינה בגמר המונדיאל, הרי יש לה את השחקן הטוב בעולם ולצידו כמה כוכבי על בהתקפה ושחקנים מקבוצות אירופיות גדולות בכל חוליה.
ההגרלה סידרה לאלביסלסטה בית נוח ויריבות נוחות עד לחצי הגמר, וכאילו לא די בכך - גם לוח טיסות הכי קל בטורניר, עם מרחקים קטנים ומזג אוויר דומה בכל עיר שבה שיחקו.
אבל אם חשבו שלאו מסי ייכנס לנעליו של דייגו מראדונה ויהיה מי שיצעיד את ארגנטינה - שלא זכתה בשום תואר 21 שנה - חזרה לגדולה, הפרעוש עדיין לא כבש מעולם שער בנוקאאוט במונדיאלים, והגיבורים עד כה אחרים.
השחקן הטוב של ארגנטינה בטורניר הוא חאבייר מאסצ'ראנו. הסטטיסטיקה תגלה לכם שהוא מספר אחת בטורניר במסירות ובתיקולים, אבל סטטיסטיקה לא יכולה לכמת מנהיגות. הקשר האחורי־בלם של ארגנטינה (שמשחק במקביל את שני התפקידים!) מתחיל כל התקפה, מתערב וקוטע בזמן קריטי התקפות של היריבה ומציל שערים.
הרגע של המשחק שלשום היה הגליץ' של מאסצ'ה, שהציל שער בטוח מרגלי אריאן רובן בדקה ה־90. הוא מנהיג, מכוון ונואם כל הזמן. אחרי כל משחק אין לו קול. לפני הפנדלים הוא דירבן את השוער סרחיו רומרו: "אתה תהיה הגיבור שלנו. זה היום שלך". וכך היה.

זיכרונות מגויקוצ'אה

הסיפור הגדול באמת הוא סרחיו רומרו. העובדה שהוא הגיע לטורניר יחסית אלמוני והפך לגיבור מזכירה לכולם את מונדיאל 1990. אז סרחיו גויקוצ'אה הגיע כמחליף של נרי פומפידו שנפצע במשחק הראשון, ומאותו רגע הפך לגיבור מונדיאל שסחב את האלביסלסטה (לצד מראדונה) עד לגמר, כשהוא מנצח בשני קרבות פנדלים.
בנאפולי בחצי הגמר מול המארחת איטליה גויקוצ'אה הציל שני פנדלים - כמו רומרו שלשום שהדף את הבעיטות של ווסלי סניידר ורון פלאר. לאחר מכן נחשף שרומרו נעזר בפתקים שהוחבאו במכנסיו כדי לדעת לאן לזנק בפנדלים, הוא גם השתמש באמונות תפלות - מכה לקורה הימנית ותפילה קטנה לפני כל בעיטה.
השוער שמרבית הארגנטינאים לא האמינו בו לפני הטורניר, הפך לגיבור האומה שלשום ב־9 ביולי 2014, יום העצמאות ה־118 של ארגנטינה, כשדאג להעצים פי אלף את החגיגות והותיר את חלום הזכייה במונדיאל בחיים. "הרבה אנשים חשבו שאני לא צריך להיות כאן", אמר רומרו וחשף מהיכן המוטיבציה שלו מגיעה, "אבל אם הנבחרת צריכה אותי, אני רגוע, שום דבר לא מפריע לי".
רומרו עוצר את סניידר. הפתיע את כולם // צילום: אי.אפ.פי
רומרו עוצר את סניידר. הפתיע את כולם // צילום: אי.אפ.פי 
למרות גובהו (1.92מ' ), רומרו בן ה־27 מכונה "צ'יקיטו" (הקטנטן) ורשם כבר 53 הופעות בחמש שנים בנבחרת. מעבר לפנדלים רומרו ספג רק שלושה שערים בשישה משחקים בברזיל, אפס בנוקאאוט. מול בוסניה, איראן ושווייץ רומרו ניפק הצלות אדירות. "התאמנתי המון במונאקו והתכוננתי לטורניר, ובכל פעם מחדש התאכזבתי כשראניירי (מאמן מונאקו בעונה האחרונה) השאיר אותי מחוץ להרכב. שיחקתי רק עשרה משחקים בשנה, אבל תודה לאל, לחבריי לקבוצה ולצוות המקצועי, שנתנו לי כוח ושקט בכל משחק".
רומרו נולד בעיירה בת 17 אלף תושבים בחבל מיסיונס בצפון־מזרח ארגנטינה שגובל בברזיל. בצעירותו עבר לבואנוס איירס לבדו אחרי שעבר מבחנים בראסינג קלוב. בשל גובהו הרב הוא הצטיין בכדורסל ולמעשה שיחק בתיכון בעיקר כדורסל, בניסיון לחקות את אחיו הגדול דייגו שהיה כדורסלן מבטיח. התאחדות הכדורסל הארגנטינאית שמה עליו עין, ובגיל 16 קיבל הצעה להפוך למקצוען, כשבכיר בהתאחדות נסע במיוחד כדי להיפגש עם אביו של רומרו ולשכנעו להחליף ענף. רומרו התעקש להגשים את חלום ילדותו ולממש את עתידו בכדורגל - הספורט הלאומי והמקודש בארגנטינה, ואביו תמך בו.
קצת אירוני שרומרו סיים את דרכו של לואי ואן חאל במונדיאל, כי זה היה המאמן ההולנדי שהביא אותו לאירופה כשאימן וניהל את אלקמאר ב־2007. "לא ידעתי מילה בהולנדית או באנגלית, התרבות היתה זרה לי, וואן חאל הציל אותי ואת הקריירה האירופית שלי. הוא דיבר איתי ספרדית ונתן לי הרגשה של שייכות, הרגיע אותי והיה נפלא כלפיי", נזכר רומרו לפני חצי הגמר. אגב, ואן חאל הבלתי צנוע הזכיר בסיום: "אני לימדתי את רומרו לעצור פנדלים".
ב־2011 עבר לסמפדוריה שבה שיחק, אבל מעולם לא החזיקו ממנו באיטליה כשוער ברמה גבוהה. כשמונאקו חזרה ב־2013 לליגה הבכירה עם כספי המיליארדר דמיטרי ריבולובלב, הובא רומרו בהשאלה. היו לו ציפיות רבות, אבל הוא נותר כל העונה שוער משנה לדניאל סובאסיץ' הקרואטי. 227 דקות משחק רשם רומרו בעונה החולפת בליגה הצרפתית ועוד שישה משחקים בגביעים. זה הכל! מ־32 השוערים הבכירים במונדיאל הוא שיחק הכי פחות העונה, פחות אפילו מז'וליו סזאר הברזילאי.
ועדיין, אלחנדרו סאבלה היה אמיץ כדי לתמוך ברומרו ולהשאירו כשוער הראשון (למרות עונה מופלאה של ווילי קבאז'רו במלאגה), מתוך תפיסה שהוא מתואם עם ההגנה ויש לו כימיה טובה איתם על המגרש ומחוצה לו.
"אני מרגיש אושר עצום ונהנה מהרגע", אמר רומרו שלשום בעת ששחקני ארגנטינה חגגו על כר הדשא בסאו פאולו, "אבל ממחר אתאמן לקראת הגמר בשיא הריכוז". 
רומרו, שנחשב לפני הטורניר לנקודת התורפה הגדולה של ארגנטינה (צחוק הגורל), אינו שוער גדול, הקריירה שלו מוכיחה זאת, אבל הוא נותן טורניר גדול. וזה בדיוק מונדיאל - היכולת להתעלות בשבעה משחקים וליהנות מקצת מזל ואמונה. ואפרופו אמונה, רומרו קתולי אדוק שמזכיר הרבה את אלוהים. כמוהו המוני ארגנטינאים, שזוקפים את ההצלחה לא פחות לאלוהים ולנציג שלו עלי אדמות, האפיפיור פרנסיסקוס - חורחה מריו ברגוליו הארגנטינאי (אוהד סן לורנצו גאה). הגמר מול גרמניה יהיה גם דרבי מול האפיפיור האחרון - יוזף ראצינגר הגרמני, שנטש במפתיע את הכס.
ארגנטינה תעלה לגמר החמישי שלה והראשון זה 24 שנה. היא מאמינה שעם רבבות אוהדיה בברזיל בזכייה שלישית בגביע העולם, ודווקא באיצטדיון המרקאנה. אם זה יקרה, יהיה מדובר ביום כיפור של הברזילאים וביום הגדול ביותר של השכנה השנואה.

רובן: "טורניר מדהים"

"החלום נגמר", "זה שוב הסתיים בדמעות" ותמונה של סמיילי עצוב עם דמעה על רקע כתום - אלה היו הכותרות בעיתונים הבולטים בהולנד אחרי ההפסד. ה"דה טלחראף" סיכם באופטימיות: "לאף אחד לא היו הרבה ציפיות מהנבחרת הזו חוץ מוואן חאל, אבל האוראנג' השיגו רגעים גדולים בטורניר".
מנגד, ב"פוטבאלקראנט" נטען במידה של צדק: "הנבחרת חסרה אומץ". 
מייד אחרי המשחק על המקום השלישי מול ברזיל מחר בברזיליה ואן חאל יתחיל לעבוד כמנג'ר מנצ'סטר יונייטד, ואילו מאמן ענק אחר - חוס הידינק הוותיק (67) יחזור לקדנציה שנייה כמאמן הולנד - עם ציפיות להמשיך עם דור העתיד של הכדורגל ההולנדי מצד אחד, ומנגד כשהכוכבים רובן, סניידר וואן פרסי כבר בגיל 30 ובלי תחליף הולם.
חאבייר מסצ'רנו לא נותן לאריאן רובן לנשום // צילום: אי.פי
חאבייר מסצ'רנו לא נותן לאריאן רובן לנשום // צילום: אי.פי
ואן חאל התייחס לעובדה שהפעם לא החליף שוערים לפני הפנדלים, ויספר סילסן ספג כל בעיטה: "לצערי, נגמרו לי החילופים". 
יש צדק בכך שהולנד עפה בפעם השנייה שהיא מגיעה לפנדלים. נבחרת שלא מנצחת יותר מפעם אחת ב־120 דקות, צריכה לשלם את המחיר. רון פלאר, שהצטיין עד להחמצת הפנדל, אמר: "לעולם לא הייתי בורח מאחריות. הייתי מרוכז ולא עצבני אבל בעטתי רע". הכוכב אריאן רובן סיכם: "גם אם כרגע טבעי שאנו חשים אכזבה, עשינו טורניר מדהים ואנחנו גאים מאוד".
 
 

outbrain-article-desktop-side