ברידג' על מים סוערים

יולי 2014, הלוקיישן הוא מועדון הברידג' בכיכר המדינה, וחברי נבחרת ישראל לבושים בגאווה במדים בצבעי הדגל. את צווארם מעטרת מדליית הזהב מאליפות אירופה שבה זכו בשבוע שעבר, והבזקי פלאשים צורבים את עיניהם. איזה כיף להם; רק חזרו לארץ הקודש וכל צוותי התקשורת המקומיים מסתערים עליהם בחום. בין שלל האוהדים שממלאים את הכיכר בכרזות ענק מפרגנות ובקריאות עידוד, אני מנסה לפלס את דרכי לראיון עימם. בכל זאת, ענפי החשיבה הם עתירי רייטינג כאן בישראל, מדינה שבה הברידג' הוא הספורט הלאומי.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

עד כאן הפנטזיה, והגיע הזמן להתעורר ולהכיר במציאות המאכזבת; האוהדים הם המשפחות בבית, הציבור הישראלי לא באמת רואה בהם כוכבים, והתקשורת הישראלית היחידה שמתעניינת בזכייתם היא בדמותי בלבד. כגילוי נאות אספר שגם אני, לפני היותי עיתונאית, הייתי אלופת אירופה בענף שהוא לא כדורגל (קליעה) ולמדתי על בשרי את ההשלכות של הבחירה הזו.

במשך שעה שלמה של היכרות שבה הפכנו לחזית אחידה, חשבנו, הנבחרת ואני, איך אפשר להציג בצורה משכנעת הישג בינלאומי גדול בענף שסובל מתדמית "קשישה". הגענו למסקנה הברורה שאין לנו אחת כזו, ולכן זו תהיה עוד כתבה על אנשים מקסימים עם הישגים גדולים, בספורט נחבא אל הכלים. כך נגשים את העקרונות של עיתון זה: "להיות הוגנים, מאוזנים ולזכור שאנחנו ישראלים". נדרנו נדר שאם נגרום לכם, קוראינו היקרים, לחיוך, לגאווה או לשינוי של דעה קדומה בסיום הקריאה - עשינו את שלנו. 

*   *   *

ביום שלישי שעבר, לאחר שלושה ימים עמוסים במשחקים, הנבחרת הלאומית של ישראל בברידג' גברה על 36 נבחרות באליפות אירופה שנערכה באופטיה שבקרואטיה, והוכתרה לראשונה בתולדותיה כאלופת אירופה. הנבחרת עצמה הורכבה משלושה צמדים: לוטן פישר (25) ורון שוורץ (27), אלון בידרמן (27) ודרור פדון (25), והאחים אילן (46) ואופיר (43) הרבסט. מי שניצח על ההרכבים הוא קפטן הנבחרת רון פכטמן (36). מדובר בנבחרת צעירה מאוד בזירה הבינלאומית, וממוצע הגילים בה עומד על 33 שנים בלבד. הנבחרת הישראלית הותירה את האלופים הקודמים ממונאקו עם מדליית הכסף ואת בירת הברידג' אנגליה עם מדליית הארד.

"מחפשים את התותחים הבאים". חברי הנבחרת הישראלית בברידג' לאחר הזכייה בקרואטיה  //  צילום: פטר הסנסון

למרות ההישג ועל אף היותם שגרירים נאמנים לישראל, הם לא זכו לשיחת טלפון מראש הממשלה או למברק מפרגן מהנשיא. גם שרת הספורט שלנו לא שלחה להם אפילו פרח. אבל הם מצידם ביקשו כבר על הפודיום להקדיש את הזכייה לשלושת הנערים החטופים אייל יפרח, נפתלי פרנקל וגיל־עד שער, שהובאו למנוחות באותו היום, כי למרות השמחה הגדולה על הזכייה, העצב הלאומי לא עזב אותם גם ברגעי השיא האישיים. ראש המשלחת והקפטן הספורטיבי הארצי, עו"ד גלעד אופיר, סיפר כי "היתה שמחה גדולה מאוד על הפודיום. לשיר את ההמנון הלאומי שלנו על אדמה זרה זה תמיד מרגש, אך בגלל העצב שהיה בישראל זה קיבל משמעות אחרת; הלב שלנו היה עם המשפחות השכולות ועם עם ישראל".

גם יו"ר ההתאגדות לברידג', מודי קניגסברג, סיפר כי "ארוחת הניצחון שלנו היתה מינורית בשל ההזדהות עם המתרחש בישראל. ללא בארים וללא יין. עם שמחה בלב מהזכייה, אך גם עם עצב רב בנוגע לנערים". קניגסברג בירך את הנבחרת הלאומית וסיפר כי "מדובר בנבחרת הצעירה ביותר בתולדות הברידג' האירופי שהצליחה לעשות רושם עצום בתחום ולהסב שמחה גדולה לכל אנשי הברידג' באירופה. יש לנו הכבוד להיות הנבחרת הצעירה והתוססת בענף שסובל ממצוקה של צעירים שמפחדים להיכנס אליו, ואנחנו ממש מכתיבים את התדמית החדשה וכך נמשיך בגאווה גדולה". 

קלפים זוגיים

ברידג' הוא משחק החשיבה הפופולרי ביותר בעולם ונחשב לספורט התחרותי שבו השריר הפעיל ביותר הוא המוח. הברידג' נחשב מאז ומתמיד למשחק יוקרתי של בני האצולה והמעמד הגבוה. עכשיו, במאה ה־21, הוא כבר ענף ספורט תחרותי המשוחק גם באולימפיאדה למשחקי חשיבה המתקיימת בסיום המשחקים האולימפיים והפראלימפיים המסורתיים אחת לארבע שנים.

המוחות המבריקים בעולם הטכנולוגיה והעסקים, כמו בפוליטיקה ובתקשורת, כבר נדבקו בחיידק: ביל גייטס, וורן באפט, מריה לוואצה, ג'ימי קיין וגם פנים ישראליות מוכרות כמו שר האוצר לשעבר רוני בר־און ורזי ברקאי.

קצת נתונים על הענף בישראל: כ־80 מועדונים פעילים מאילת שבדרום ועד נהריה שבצפון, יותר מ־6,000 שחקנים רשומים בהתאגדות הברידג' בישראל, ועל פי ראשי הענף, יש עוד 70 אלף שחקנים פעילים ברחבי הארץ. רובם הגדול מנציחים את הסטיגמה המוכרת, שלפיה ענף זה מתוחזק על ידי בני גיל הזהב. עם זאת, עשרות מדליות וגביעים הפכו את ישראל למעצמה עולמית בתחום והביאו לה כבוד ויוקרה.

אחד הנתונים המעניינים הנוגעים לענף הברידג' בישראל הוא שהספורט העממי מסבסד את הספורט המקצועני: בשנה יש כ־450 אלף השתתפויות אישיות במשחקי ברידג'. העלות לשחקן נעה בין 25 ל־35 שקלים, וההתאגדות לוקחת לכיסה שני שקלים וחצי למשתתף, שמרכיבים בין היתר את תקציבה.

הברידג' הוא משחק קלפים חברתי ומאתגר הדורש יכולת חשיבה טקטית וריכוז, ומבוסס על סידרת משחקי לקיחות, דוגמת מלחמה. ארבעה שחקנים מתמודדים בברידג' בשני צמדים, ולפני כל משחקון צריך כל זוג לחזות בכמה לקיחות יזכה. אופיר מדגיש כי "ברידג' הוא לא משחק של מזל בשום צורה. יש כללים ברורים לצורה שבה הוא משוחק והוא לא מבוסס על מזל, אלא על פסיכולוגיה וטקטיקה. שחקנים טובים חיים את השולחן, ומרגישים מתנועות הגוף שלהם ומהצורה שבה הם משחקים באיזה מצב הם נמצאים במשחק".

קפטן הנבחרת והבעלים של מועדון ברידג' "השרון" בכפר סבא, רון פכטמן, הוסיף כי: "נוכחות על השולחן היא אחד הדברים החשובים. אתה יכול ללמוד על היריב שלך אם הוא מהסס או בטוח בעצמו ומכאן להתנהל הלאה לטובתך".

חבר הנבחרת אילן הרבסט, מהנדס מחשבים במיקרוסופט בחייו המקצועיים, משחק עם אחיו אופיר כבר 30 שנה. "לכל שחקן יש 13 קלפים ביד ואתה צריך להעביר מסר לבן הזוג שלך בנוגע לזהות הקלפים", הוא מסביר. "אסור לכם לדבר מילולית, אלא רק דרך קרטונים, שקרויים קופסת הכרזה. עם הזמן הצמדים צריכים ללמוד לפטפט אך ורק באמצעות אותם קרטונים שבקופסה, ומדובר בשפה שלמה שרוכשים בזוגיות בברידג'".

לדבריו, בברידג' "מתחילים בשפה פרימיטיבית ובסופו של דבר מפתחים שפה שלמה. הדינמיקה חשובה כי חשוב גם להכיר את הסטייל זה של זה. מדובר במשחק שתמיד יש בו טעויות ומשברים ולכן חשוב לא ליפול מנטלית, לא לכעוס ולא להתווכח עם הפרטנר ולהוריד אותו חלילה". עוד מספרים השלושה כי אלמנט הזוגיות הוא קריטי במשחק עצמו, ולכן חשוב לתחזק זוגיות טובה. יש משמעות אדירה לדאגה לפרטנר מבחינה מנטלית וחובה להיות זהירים בתגובות אליו, כי לעניין אפקט שרשרת שבגללו אפשר להפסיד או לנצח במשחק. 

הג'וקר האנושי

מחבילת קלפי הברידג' אמנם מוציאים את הג'וקר, שמנודה מהמשחק, אך לשמחת הנבחרת הישראלית יש להם ג'וקר אנושי - לוטן פישר, הצעיר שבחבורה. בגיל עשר, במסגרת פרויקט ההתאגדות לברידג' כלימודי חובה בבית הספר הדרים בראשל"צ, הוא נחשף אל הענף ומאז לא הפסיק לשחק ולנצח. מתוך 100 התלמידים בשכבת גילו שהשתתפו בפרויקט, הוא התמיד בנאמנות והפך לילד הפלא של הענף.

בגיל 12 היה לשחקן הברידג' הצעיר בעולם וזכה עם נבחרת הצעירים של ישראל באליפות אירופה עד גיל 21. כיום הוא שחקן הברידג' היחיד בישראל שהפך את השולחן, הקלפים וקופסת ההכרזות למקצוע, ויש לו ספונסרים (ברבים!) ברחבי העולם, ששוכרים את כישורי המשחק שלו כדי לייצג את קבוצותיהם במסגרת אליפויות בינלאומיות יוקרתיות.

"בגיל צעיר קיבלתי הכרה גדולה בעולם בתחום", הוא משתף. "אתה ילד קטן, מזמינים אותך להרבה אליפויות בעולם, הרגשתי שמכבדים אותי בזירה של המבוגרים וההצלחה דחפה אותי קדימה". בגיל 18 התגייס לצה"ל ולא זכה בתחילת דרכו למעמד של ספורטאי מצטיין, ככל הנראה בשל הענף שממנו הוא מגיע.

שובר את הסטיגמה. לוטן פישר  //  צילום: יוסי זליגר 

אף ששירת שירות רגיל, הוא מצא פתרונות יצירתיים - דחיית שירות למשל - כדי להמשיך לייצג את ישראל ברחבי העולם. בסופו של דבר, בצה"ל העניקו לו מעמד של ספורטאי פעיל והקריירה הספורטיבית שלו המשיכה במסלול ההמראה שלה.

באולימפיאדה למשחקי חשיבה שנערכה בבייג'ין ב־2008 זכה פישר יחד עם בן זוגו למשחק, רון שוורץ, במדליית הכסף ועד היום הוא ממשיך לעשות חיל בזירה הבינלאומית. "ברור לי שזה לא ספורט פופולרי לצפייה ומכאן גם שהוא לא נמצא בתודעה הישראלית. פעם כשהייתי מכיר בחורה, הייתי מתבייש לספר לה שאני שחקן ברידג'. הייתי מספר שאני שחקן כדוריד, שאבא שלי היה שוער במכבי ת"א וכל מיני דברים מסביב. עם השנים התחלתי לכבד את המקצוע שלי. היום אני גאה בזה מאוד, כי אני מצליח וצריך רק להתגאות. הבנתי שמה שאני משדר זה מה שיחשבו עלי, אז החלטתי להכניס את הברידג' למודעות של מי שמסביבי והיום כל החבר'ה עוקבים אחרי הטורנירים שלי כמו שהם עוקבים אחרי המונדיאל". 

את תפקיד הקפטן הספורטיבי הארצי מאייש עו"ד גלעד אופיר (30), שבמהלך האליפות האירופית בקרואטיה היה לראש המשלחת ובמקביל הוא מתנדב בהתאגדות הברידג' ומתפקד כסגן היו"ר בישראל וחבר בוועדת ההוראה האירופית. מדובר בשחקן מצוין ובחור אמביציוזי שכמו פישר - לא מייצג את הסטריאוטיפ המיושן של שחקן בענף.

גלעד אופיר, קפטן ארצי  //  צילום: יוסי זליגר 

בשנים האחרונות הוא אחראי לפעילויות הספורט והפיתוח בהתאגדות. בשיחה עימו, הוא מגדיר את ענף הברידג' כספורט רומנטי. "המטרה שלי היא להרחיב את תפוצת הברידג' בארץ ולהשתמש בו ככלי לסייע לאוכלוסיות מוחלשות. ברידג' הוא הרי גשר, שפה שאפשר ללמד את כולם. קוראים לו משחק המלכים האמיתי, אבל בעצם זה המשחק של העם".

גם אופיר נכנס לענף בגיל עשר בלבד במסגרת  פרויקט ההתאגדות שהתקיים באשקלון. לפני שבע שנים הוא החליט להיכנס להנהלת ההתאגדות כדי לקדם את הענף שהוא כה אוהב. "יזמתי יחד עם ההנהלה לימוד שחקנים עיוורים שהסתייעו בקלפים בכתב ברייל. אירגנו מחדש את פרויקט 'הדור הבא', שלמעשה מכשיר את הדור הבא בענף. במסגרת זאת לומדים מדי שנה ברידג' יותר מ־800 ילדים בכיתה ה'. כמו כן, אנחנו מפעילים תוכנית לאיתור כישרונות; מהשלב שבו הם לומדים את המשחק בבית הספר ועד שילובים במועדונים ובנבחרות. בקיצור, אנחנו מחפשים כל הזמן את התותחים הבאים". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו