לגביע מחוקקים משלו

בדומה לציבור הרחב בארץ שעוקב בעניין אחרי משחקי המונדיאל, גם נבחרי הציבור מתעניינים במשחקי גביע העולם ברזיל 2014. כמונו, הם מוותרים על שעות שינה יקרות, מקדימים או דוחים פגישות כדי לצפות בביצועים של ליונל מסי, ניימאר, אריאן רובן וכריסטיאנו רונאלדו (עד שהודח) - ונהנים מכל רגע.

כל הפוליטיקאים שעימם שוחחתי - השרים סילבן שלום וגדעון סער (הליכוד ביתנו), סגן השר אלי בן־דהן (הבית היהודי) והח"כים עפר שלח (יש עתיד), נחמן שי (עבודה) וניצן הורוביץ (מרצ) - הביעו שביעות רצון מרמת המשחקים.

"הדבר הכי בולט במונדיאל הוא שכל נבחרת יכולה לנצח כל נבחרת אחרת כי הצטמצמו הפערים בין הנבחרות", מסביר השר סער. "מהמשחק הראשון הרמה היתה מאוד גבוהה אך לקראת המחזור השלישי בשלב הבתים הרמה החלה קצת לרדת", אומר השר שלום. "אני מאוד נהנה, זה ממש כיף", מודה פרשן הספורט לשעבר, ח"כ שלח. לדברי ח"כ שי, שבצעירותו שימש כתב בירושלים של משחקי הפועל ובית"ר ירושלים, "מה שמוצא חן בעיניי במונדיאל זה שניתנת הזדמנות גם למדינות קטנות ובלתי מוכרות כמו קוסטה ריקה". כולם נהנים ובקיצור - "זו חוויה אדירה", כפי שמסכם ח"כ הורוביץ, שב־2006, כשהיה עדיין עיתונאי, נשלח על ידי ערוץ 10 לסקר את המונדיאל בגרמניה. 

"כדורגל כמו דת"

השרים והח"כים אומרים כי לא הופתעו מכישלונן בשלב הבתים של נבחרות גדולות כמו ספרד, אנגליה, איטליה, רוסיה ופורטוגל, שלא הצליחו להעפיל לשלב שמינית הגמר. "הכישלון של ספרד ושל אנגליה נובע מכך שבליגות שלהן הרמה מאוד גבוהה בשל מספר רב של שחקנים זרים, בעיקר מדרום אמריקה, דבר שמונע מכישרונות מקומיים להתפתח", מנתח שלום. לטענת סער, "יש משהו מתעתע בכך שמצפים מנבחרות אנגליה, איטליה וספרד ליכולת גבוהה. אנגליה, למשל, עדיין מתרפקת על הזכייה שלה במונדיאל ב־1966".

שלח סבור שספרד נכשלה כי "יש בה חילופי דורות ואנגליה לא פקטור בכדורגל העולמי כבר שנים רבות". שי טוען כי "כישלונן של חמש נבחרות אירופיות גדולות מעיד על נפילת האימפריות". 

כשהשרים והח"כים נשאלו איזו נבחרת אהובה עליהם ומאיזו נבחרת התרשמו בעיקר עד כה, התשובות היו שונות לחלוטין. שלום השיב כי "הנבחרת שלי היא איטליה. מובן שהכישלון שלה במונדיאל הפחית את החשק שלי לצפות במשחקים". סער מודה כי "אני אוהד של ארגנטינה עוד ממונדיאל 74', כשהייתי בן 8, כי אבי נולד בארגנטינה". הורוביץ אומר כי בעיקר קוסטה ריקה ואורוגוואי הרשימו אותו בשלב הראשון: "מדובר בשתי מדינות קטנות שהקבוצות שלהן משחקות בהתלהבות רבה וללא שום רגשי נחיתות. אורוגוואי, למרות היותה מדינה קטנה, מחזיקה בהכי הרבה הישגים בזירה הבינלאומית ביחס לגודלה. זו מדינה שבה הכדורגל הוא כמו דת". בן־דהן מתפעל בעיקר מהיכולת של הולנד, "למרות שהרמה לא מזכירה את הולנד של יוהאן קרויף".

אז מי תהיה זו שתניף את הגביע בעוד כשבועיים? "אני מעריך שגרמניה תגיע לגמר, אבל הכל עדיין פתוח", אומר בזהירות שי וגם שלום חושב כמוהו ומצטט את המשפט המפורסם שלפיו "כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף גרמניה מנצחת". סער מעריך כי "הזוכה תצא מבין ארבע הגדולות - ברזיל, ארגנטינה, הולנד או גרמניה". הורוביץ מצמצם את בחירתו לשתיים ("הולנד וגרמניה הן בעלות הסיכויים הרבים ביותר לזכות"), ואילו שלח אומר כי "לא מעניין אותי מי תזכה, אני רק נהנה מרמת המשחקים".

כששאלתי את הנבחרים אם הצפייה במשחקים בשעות המאוחרות של הלילה לא השפיעה על סדר יומם והגבירה את עייפותם, השר סער סיפר כי "למשחק הראשון של ארגנטינה הזמנתי השכמה ל־1 בלילה והלכתי לישון ב־3 לפנות בוקר, ומכיוון שיש לי תינוק שמתעורר בחמש וחצי בבוקר, זה לא היה קל". הורוביץ סיפר כי "אני משתדל להישאר ער וכשאני עסוק בזמן המשחק, אני מקליט אותו וצופה בו לאחר מכן".