בדיוק לפני שבוע, ביום שישי שעבר בשש בבוקר, נפתח החפ"ק לאיתור שלושת הנערים שנעלמו לילה קודם בכפר עציון - נפתלי פרנקל, גיל־עד שער ואייל יפרח. מה שהתחיל כאירוע טקטי הפך, כדרכן של חטיפות, למבצע מתגלגל בעל השלכות אסטרטגיות, שגם היום - שבוע לאחר תחילתו - רבים בו סימני השאלה מסימני הקריאה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
החוטפים
בניתוח לאחור, אין ספק שמבצע החטיפה היה מתוכנן היטב. זה לא היה ניצול הזדמנות של מפגע בודד, אלא פעולה של התארגנות שאספה מודיעין, השיגה אמצעי לחימה והכינה מקומות מילוט ומסתור.
קצין בכיר העריך אותה השבוע כ"מקצועית מאוד", בוודאי בהשוואה לפעולת החטיפה החובבנית של החייל תומר חזן ז"ל בשנה שעברה.
למרות שהפרטים טרם הובררו, ספק רב אם ההתארגנות הזאת פעלה באופן עצמאי. באירועים דומים בעבר נעשתה הכוונה של פיגועים על ידי אסירים מהכלא, ממפקדת חמאס בעזה או בידי מחוללי טרור מחו"ל - הבולט שבהם כיום הוא סלאח ערורי, ממגורשי עיסקת שליט, שמתגורר באנקרה ומנסה לשקם ממנה את תאי הטרור של הארגון בגדה.
גם עיתוי הפיגוע יוברר עם מעצר החוטפים: האם מדובר היה בניצול הזדמנות או בהנחיה ברורה. אפשר שזו ניתנה בנאום שנשא חאלד משעל ב־20 במאי בקטאר, ובו - בתגובה על מכתב ששלח לו אסיר העולם חסן סלאמה, ששפוט בישראל ל־36 מאסרי עולם על אחריותו לשיגור המתאבדים לפיגועי האוטובוסים בירושלים ב־1996 - אמר משעל כי "גדודי עז א־דין אל־קסאם וההתנגדות יודעים את הדרך לשחרור אסירים"; ייתכן שהמשפט הקצר הזה הספיק כפקודת מבצע לחוליה שהמתינה לשעת כושר.
ועדיין, אם מדובר היה במבצע שתכליתו לחטוף ישראלים לטובת מיקוח על שחרור אסירים, איפה המו"מ? נכון לשעת כתיבת שורות אלה שום דרישה, בקשה או רמז לא הגיעו לישראל משום גורם שהוא. אופציה אחת - האופטימית - היא שהחוטפים חשים במצוד אחריהם, וחוששים שכל תנועה או שיחה תוביל ללכידתם, ולכן ממתינים לשעת כושר שבה יוכלו להתחיל לסחור בחטופים. האופציה השנייה פסימית; אין מו"מ משום שהחטופים אינם בחיים.
בהיעדר מידע חד־משמעי התנהלה ישראל מתוך הנחת עבודה שהחטופים חיים. זה חשוב לא רק למשפחות ולתמיכת הציבור במהלך הנרחב שמתבצע כעת, אלא גם לפעילות הכוחות: מחשש לפגיעה בחטופים (ובשל הרצון ללכוד את החוטפים בחיים) מתנהלים כל המבצעים ופעולות המעצר מתוך הנחת עבודה מחמירה שהשלושה עשויים להימצא בכל נקודה.
שב"כ
מי שבסופו של דבר יביא את המודיעין שיוביל אל החטופים יהיה השב"כ, שהכס"ב (כיסוי בסיסי) שלו בשטח הפלשתיני הצליח לסכל 212 פיגועים, מהם 64 ניסיונות חטיפה בשנה וחצי האחרונות, אבל החטיפה הנוכחית חלפה לו "מתחת למכ"ם", כהגדרת שר הביטחון.
פעולות כוחות הביטחון באיו"ש, השבוע // צילום: אי.אף.פי
ייעוד שב"כ, שתלוי בכל אחד ממשרדי הארגון, קובע כי "שירות הביטחון הכללי מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, ריגול, חתרנות, חבלה וחשיפת סודות המדינה". אין ספק שבפרשת החטיפה, כמו בכל פיגוע אחר שמצליח - נכשל השב"כ במילוי ייעודו; בארגון מודים בכך בפה מלא, וכאשר ייתפסו וייחקרו החוטפים ותיחשף ההתארגנות כולה, ייבדק כיצד פיספס המכ"ם הארגוני של שב"כ אירוע כל כך משמעותי.
בינתיים, עסוק השב"כ בהשגת מודיעין שיוביל ללכידת החוטפים ולאיתור החטופים, ובמקביל בהספקת המודיעין למבצע שתכליתו לפגוע בתשתית חמאס ביו"ש.
החלק הראשון - לכידת התשתית - מתברר כמורכב יותר. למרות השליטה המודיעינית והיתרון הטכנולוגי המוחלט של ישראל בגדה, נדרש זמן רב מהצפוי להגעה אל החוטפים. בדרך לשם נעצר כל מי שמוכר כפעיל חמאס או כמי שעשוי היה להכיר את חברי ההתארגנות או לסייע להם; העצורים נחקרים בשב"כ - שמתח את עצמו השבוע עד לקצה כדי ללקט את מקטעי המידע ולהבנותם לכדי תמונה ברורה שתאפשר את סיום הפרשה.החלק השני קל יחסית; המידע על התשתית הפוליטית, האידיאולוגית והכלכלית של הארגון נאסף לאורך כל השנה, ועכשיו הוא הפך לפקודות מעצר של מרבית צמרת חמאס בגדה - שחלקה גם יעמוד לדין בכפוף לראיות שיאפשרו לקשור אותה לפעילות טרור.
צה"ל
בפיקוד המרכז מצאו עצמם השבוע עם היקף הכוחות הגדול ביותר שהופעל בגדה מאז מבצע "חומת מגן" לפני יותר מעשור - שלוש חטיבות סדירות (צנחנים, נח"ל וכפיר), מתוגברות בגדודים נוספים, ביחידות עילית ובהיקף אמצעי מודיעין ואוויר כמעט חסרי תקדים.
)))))))1.jpg)
פעולות כוחות הביטחון באיו"ש, השבוע
כמו השב"כ, גם צה"ל הופתע מהחטיפה (ובחלקו הוא אף שותף לתקלה שבהיעדר התרעה; יחידה 8200 של אמ"ן אחראית להשגת מרבית המידע הטכנולוגי שמשמש את כלל כוחות הביטחון), אבל מרגע שהתבררו הפרטים, פתח במאמץ כפול - גיאוגרפי וארגוני: גיאוגרפי, לאתר את החוטפים והחטופים בגיזרת חברון שבה מעריכים כי הם מסתתרים, וארגוני - פגיעה נרחבת בתשתית חמאס ביהודה ושומרון.
כחלק מכך נעצרו, נכון לאתמול, יותר מ־250 פעילי הארגון, מקצתם פעילי שטח החשודים בטרור ומרביתם אנשי התשתית הארגונית הרחבה של חמאס. בין העצורים 51 ממשוחררי עיסקת שליט - כולם כאלה שנמנו עם הגרעין הקשה של האסירים הכבדים ששוחררו - שנבדק חשד כי הפרו את הסכם שחרורם בכך שהיו קשורים לפעילות טרור; אם יוכחו החשדות, יוחזרו המשוחררים לכלא לריצוי מלוא תקופת עונשם.
במקביל, טרוד צה"ל במאמץ למנוע את התרחבות האירועים - להפרות סדר ביהודה ושומרון ולהסלמה בעזה.
מנגנון תיאום הפעולות בשטחים והקשר ההדוק (אזרחי וביטחוני) עם הרשות הפלשתינית שלא נפגע, מסייעים בינתיים להרגעת הרוחות בגדה, אבל עם התמשכות המבצע יידרש צה"ל להביא בחשבון את הנטל המתגבר על האוכלוסייה הפלשתינית - בעיקר בחברון, שנתונה תחת כתר הדוק - בוודאי ערב חודש הרמדאן.
ברצועה הקפיד השבוע צה"ל להגיב בתקיפות גדולה מהרגיל על שיגור רקטות לשטח ישראל, אבל נמנע מפגיעה בראשי חמאס בעזה גם משום
היעדר קשר מוכח בינם לבין החטיפה, ובעיקר מחשש שהדבר יוביל להסלמה לא רצויה בדרום.
המשטרה
פרק הזמן המיידי שלאחר החטיפה, כל חטיפה, מוגדר כ"שעת זהב", שבה נאלצים החוטפים לבצע שלל פעולות ותנועות עד להסתתרותם, ולכן גם יש בה הסיכוי הגדול ביותר להתערבות שתשבש לחוטפים את התוכניות.
קשה לדעת מה היה קורה אילו שיחת הטלפון שהתקבלה בליל חמישי במשטרת קריית ארבע מהטלפון הנייד של אחד החטופים היתה מובילה מיידית לפתיחת חפ"ק חיפושים. ייתכן שהיינו נתונים היום באותו המצב, אבל בהחלט אפשר שהזמן היה מנוצל לפתרון מהיר של הפרשה. "איבדנו זמן יקר", אמר השבוע קצין בכיר, "ואיבדנו אותו סתם. המשטרה כשלה".
במאמץ אינסטינקטיבי להדוף את הביקורת טענו במשטרה כי השיחה היתה לא ברורה. גם אם הדברים נכונים (והם נתונים במחלוקת), אין ספק שהשיחה היתה מטרידה מספיק כך שהמוקדן שקיבל אותה הרגיש צורך להתייעץ עם שוטר נוסף, שבתורו התייעץ עם המפקדת שלו - לפני שהוחלט לגנוז אותה כספק הטרדה ספק הלצה.
ממי שחי ביהודה ושומרון ומודע לאיומי החטיפה מצפים לנהוג אחרת: ראש גדול היה מברר של מי הטלפון שממנו בוצעה השיחה, מחייג אל בעלי המכשיר הביתה ומברר את הפרטים; מהלך עניינים פשוט כזה היה מגלה בתוך דקות שאכן מדובר בחטיפה. ראש קטן היה צריך פשוט להעביר את המידע לשב"כ ולצה"ל, שאחראים לסכל חטיפות ואמורים לקבוע אם מדובר במידע מהימן או ב"זאב, זאב".
שלשום התעשת המפכ"ל דנינו - שבעצמו היה נתון לביקורת לאחר שהתמהמה יתר על המידה עד שחזר ארצה מניו יורק - והורה על הקמת ועדת בדיקה פנים־משטרתית.
אולם בינתיים צצה לה חזית נוספת: הקלטת דלפה לכמה כלי תקשורת, וכמוה גם פרטים מדו"ח המעבדה לזיהוי פלילי על הבדיקות שנעשו ברכב ששימש ככל הנראה את החוטפים.
מקצת הפרטים שפורסמו עוררו זעם בשב"כ והובילו להתייעצויות אצל היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לאפשרות לפתוח בחקירה פלילית נגד כלי תקשורת שפירסמו פרטים אסורים.
אלא שזה היה רק השלב הראשון; בהמשך צפוי השב"כ - שטען כי הפרסומים פגעו מהותית בחקירה - לדרוש לחקור לא רק את המפרסם אלא גם את מי שהדליפו פרטים שאמורים היו להישאר חסויים.
השמועות
ביום שני השבוע פורסמה ההודעה החריגה הבאה: "דובר צה"ל מבקש להבהיר כי גל השמועות שפורסם בשעות האחרונות בהקשר לגורל הנערים החטופים אינו מבוסס ואינו אחראי. המידע המהימן והמבוסס היחיד הוא זה שיוצא מדובר צה"ל ובקולו. דובר צה"ל קורא לציבור לנהוג באחריות ולא לקחת חלק בקידום שמועות בלתי מבוססות".
ההודעה הזאת - שסתרה את כלל היסוד שלא נהוג להכחיש את מה שממילא לא קיים - יצאה לאחר גל נוסף של שמועות ווטסאפ ופייסבוק, המשך לאלה שפורסמו ביום שישי שעבר ובהן סופר על מבצע הרואי שבו חולצו החטופים וחוסלו החוטפים. כמה כלי תקשורת עמדו על סף פרסום השמועה, שבשיאה הופצו גם הודעה שקרית של דובר צה"ל ודפי בית מזויפים של כמה אתרי אינטרנט.
במערכת הביטחונית והמשפטית היו השבוע שסברו שחובה לחקור את הפרשה, לאתר את מפיצי השמועות ולהעמידם לדין - כדי להרתיע אחרים בעתיד.
ספק אם זה יקרה, אבל שטף המידע שזרם השבוע (אמין יותר ופחות ובכלל לא) איים לרגעים להטביע את שב"כ; כל ידיעה הרי מחייבת בדיקה כדי לוודא שלא מדובר בקצה חוט שיוביל לחטופים, ובראשית הדרך הושקעו מאמצים גדולים בבדיקת קצוות שהתבררו כסרק.
הלקח מהפרשה צפוי להיות דרקוני: יותר צווים משפטיים, יותר איסורי פרסום, יותר צנזורה.
ישראל והפלשתינים
חטיפת הנערים מצאה את ישראל בנחיתות בזירה הבינלאומית. ממשלת האחדות הפלשתינית קיבלה רוח גבית אפילו מארה"ב ומאירופה, וישראל נדחקה לפינה הבעייתית של סרבנית השלום התמידית. טיעוניה כי פת"ח כרת ברית עם מחבלים נתקלו בקיר אטום - עד לחטיפה.
למרות דעת הקהל, שדרשה נקמה (נפתחו אפילו דפי פייסבוק שדרשו להרוג נער פלשתיני כל שעה עד לשחרור החטופים), ולמרות הרטוריקה המתלהמת של חלק מהפוליטיקאים, היו דיוני הקבינט ענייניים מאוד. ההחלטות שהתקבלו בהם היו, בעיקרן, מכוונות לפגיעה נרחבת בחמאס, ולצד זה הנחיות ברורות להימנע מפגיעה בפת"ח או ברשות הפלשתינית - למרות האצבע המאשימה שהופנתה כלפיה כמי שאחראית לפיגוע שיצא משטחה, ותחת שותפותה עם חמאס.
גם שיחת הטלפון בין נתניהו לאבו מאזן סייעה ביצירת טריז בצד הפלשתיני; המשכה בקולות שנשמעו מתוך הפת"ח לפירוק ממשלת המומחים אם יתברר כי חמאס אכן עמד מאחורי פיגוע החטיפה. ספק אם זה יקרה, אבל אפשר להעריך שבכירי הפת"ח לא מתאבלים על פעילות ישראל בגדה: במערכת הביטחון הזהירו השבוע מפני "ניצול יתר" של המצב: אם המבצע בגדה יימשך יותר מדי, אם הוא ייהפך לאלים מדי, עלולה להתפתח מחאה עממית של הפלשתינים, שלא רק תקלע את צה"ל לחיכוך לא רצוי, אלא תחייב את אבו מאזן לשוב ולעבור צד. לכן גם המליצו כמה גורמים לפעול דווקא עכשיו, בתיווך אמריקני, ל"חידוש שקט" של המגעים המדיניים עם אבו מאזן.
לדעתם, למרות שהדבר לא יביא לפיוס היסטורי, הוא יסייע בוודאי בחיזוק המתונים ובהחלשת הקיצונים ברשות - אינטרס ישראלי מובהק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו