תחושות קשות של הלם וזעזוע היו אתמול בישיבת "מקור חיים" הנמצאת בקיבוץ כפר עציון שבה לומדים גיל־עד שער ונפתלי פרנקל, שככל הנראה נחטפו ביום חמישי בלילה על ידי אחד מארגוני הטרור.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
תלמידי הישיבה התיכונית שיצאו בשבת האחרונה לבתיהם, התבקשו על ידי הצוות החינוכי לשוב לישיבה כדי לנסות להתמודד יחד עם האירוע הטראומטי.
הרב דוד רבינוביץ', ראש ישיבת מקור חיים, סיפר אתמול: "גיל־עד ונפתלי יצאו מהישיבה מוקדם יותר מחבריהם. הם העדיפו לצאת בחמישי בעשר בלילה, ואנחנו מתפללים ומצפים שהם יחזרו אלינו בריאים ושלמים. אנחנו מחזקים את כוחות הביטחון ומקווים לאחדות בעם בשעה זו. בעזרת השם נקווה שיהיה לנו נס ונזכה לראות את גיל־עד ונפתלי שוב איתנו".
רבינוביץ' אמר עוד כי "התלמידים בחרדה ובפחד ואנחנו מנסים לתמוך בהם ולהתפלל יחד איתם במטרה שנעבור את זה כולנו בצורה הטובה ביותר. הצענו לתלמידים לחזור לישיבה כדי שיוכלו לשתף זה את זה ולפתוח את הלב. אלו הפעולות הנכונות".
אביו ואחיו של אייל יפרח מתפללים לשלומו // צילום: גדעון מרקוביץ'
רבינוביץ' סיפר על גיל־עד ונפתלי: "הם לומדים שנה שלישית בישיבה. מדובר בבחורים טובים. אנחנו מקווים שנזכה לראות אותם שוב".
אפרים בק, דובר כפר עציון, תיאר את התחושות הקשות של תושבי הקיבוץ: "ההרגשה שלנו לא נעימה וקשה. גם חבר'ה שלנו בקיבוץ תופסים טרמפים. היינו עסוקים בשבת בתפילות ובשיחות עם הנוער. התחושה קשה במיוחד בגלל שזה היה קרוב אלינו. נקווה לשמוע בשורות טובות. כולנו בהלם שיש כאן פגיעה בתלמידים, זו חציית קו אדום. ננסה לדבר עם הצעירים שיימנעו מלקחת טרמפים ונקווה שיקרה נס והבחורים יחזרו אלינו".
במוצאי השבת נערכה בצומת גוש עציון הפגנה של עשרות צעירים שנשאו את דגלי ישראל וקראו לנקמה בעקבות אירוע החטיפה. סמוך לצומת גוש עציון היו צעירים שלמרות המקרה החמור עמדו ועצרו טרמפים.
ממשיכים לקחת טרמפים. צומת אלון שבות, אתמול // צילום: אורי לנץ
צורי צוף, מדוברות היישוב טלמון, שם מתגורר גיל־עד שער, אמר אתמול: "בהתחלה היתה איזושהי תקווה שהוא הגיע הביתה ללא מפתח והלך לישון אצל חברים, אבל ברגע שהבנו שגיל־עד לא נמצא האווירה נעשתה מאוד כבדה. הוקם חמ"ל יישובי והוחלט לקיים תפילה המונית לאמירת תהילים כדי שהדבר ייגמר בטוב".
דני הירשברג, מזכ"ל בני עקיבא, אמר אתמול: "נערכנו לפעילות מיוחדת בסניפים. התחושות קשות. הבן שלי לומד יחד עם גיל־עד. הישיבה עוטפת את התלמידים בטלפונים והם נמצאים בתקופה מאוד לא פשוטה. הבן שלי יצא מעט לאחר שהם יצאו עם טרמפ מתוך הישיבה עם אחד ההורים. בני מודאג והוא חרד כמו כולם לשלומם. זה חברים שגדלו איתו יחד. אנו מחבקים אותו ומודאגים ומחכים לבשורות הטובות שיגיעו במהרה. גיל־עד יצא להדרכה ועשה זאת במסירות גדולה. רכזים שלנו הלכו לחניכים שלו בשבת, ואנו נערכים ללוות את החניכים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו