פרידה מפול ווקר

מפעל סרטי האקשן האירופי של הבמאי־תסריטאי־מפיק הצרפתי לוק בסון ממשיך לעבוד שעות נוספות. רגע אחרי "המשפחה" עם רוברט דה נירו ומישל פייפר ו"שלושה ימים להרוג" עם קווין קוסטנר (שנחתו על המסכים בחודשים האחרונים), ורגע לפני "לוסי", אקשיונר עם סקרלט ג'והנסון כמכונת הרג על־אנושית (שיגיע אלינו במהלך חודש אוגוסט), מגיע תורו של "שכונות הפשע" - רימייק דובר אנגלית ללהיט הפרקור הצרפתי שהקולנוען הפעלתן הפיק לפני כעשור. החדשות הטובות הן שמדובר בסרט הטוב ביותר שירד מפס הייצור שלו מאז "נעולים" עם גיא פירס, שיצא לפני יותר משנתיים.

לעדכונים נוספים הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

את הגירסה החדשה מוביל פול ווקר ("מהיר ועצבני") בתפקיד האחרון שהשלים לפני מותו הטרגי בתאונת דרכים בנובמבר האחרון. כמו בכל סרטיו כמעט, גם בשירת הברבור שלו נדרש ווקר לגלם שוטר סמוי נחוש שאוהב לנהוג מהר ולהתנגש בדברים. לזכותו ייאמר שהוא עושה את המוטל עליו במקצועיות ובקריצה הנדרשת, אבל בתכלס, הדמות שלו לא נדרשת לעשות שום דבר שלא ראינו אותו עושה כבר מאתיים פעם בעבר.

לצידו של ווקר מופיע הכוכב האמיתי של הסרט, דיוויד בל הצרפתי (שכיכב גם בגירסה המקורית), בתור פושטק בעל עקרונות שמתמחה בקפיצות מרהיבות בין קירות, גגות ומקומות גבוהים אחרים (באופן תמוה, מישהו החליט שבגירסה זו עדיף שקולו יהיה מדובב בידי שחקן אמריקני). יחד השניים נכנסים לשכונות העוני והפשע של דטרויט, שמופרדות משאר חלקי העיר באמצעות חומה, כדי לעצור את מזימתו המרושעת של ברון פשע מקומי, שאותו מגלם מנהיג להקת וו טאנג קלאן, RZA.

"שכונות הפשע" (שצולם בכלל בקנדה) הוא סרט מגוחך לחלוטין, אבל אם אתם בעניין של אקשן מהיר וקצבי, אתם לא צפויים לדרוש את כספכם בחזרה. העלילה (שמושפעת קשות מ"הבריחה מניו יורק" של ג'ון קרפנטר - סרט שבסון מרבה לגנוב ממנו) היא תירוץ קלוש לשילובן של כמה שיותר סצנות מרדף שבהן בל בורח מרודפיו באמצעות מהלכי הפרקור המדהימים שלו.

התסריט האוורירי שכתב בסון שואב את עיקר השראתו מהסרטים המצוירים של לוני טונס (בשלב מסוים מישהו מקבל מכה בראש ובפסקול נשמע ציוץ ציפורים).

זה לא אמור לעבוד, אבל איכשהו, בדיוק כמו במקור, זה עובד. כל החצי הראשון של הסרט הוא רצף ארוך של סיקוונסי אקשן מקפיצים ומבדרים, שמתובלים בפעלולים של בל, בדוושת הגז של ווקר ובמונולוגים המשעשעים ועתירי הרפרנסים של RZA. אף שהחצי השני קצת נחלש מבחינת המומנטום, גם הוא מצליח לארגן כמה רגעים הזויים שיגרמו לכם לחייך (למשל, הקטע שבו קושרים את חברתו של בל לטיל באמצעות שרשרת, או מסר ה"צדק החברתי" הלא קשור שצץ פתאום בגרנד פינאלה).

"שכונות הפשע" אמנם רחוק מלהיות סרט חובה והוא גם רחוק מלהיות נקודת השיא של ווקר ככוכב קולנוע, אבל הוא עושה עבודה נאמנה ולא מחופפת. הוא מספק את מנת האלימות והאדרנלין המצופה ממנו, והוא מהווה פרידה מכובדת ונאותה מהאיש שהפך בעשור האחרון לנער הפוסטר של ז'אנר הטראש־אקשן. יהי זכרו ברוך.

ציון: 6