"הדם שלי צהוב"

זה היה יום שני, 25 בנובמבר, בשנה שעברה. מכבי ת"א בדיוק ניצחה בקושי רב את הפועל אילת בנוקיה, לאחר התבוסה בדרבי בהדר יוסף והפסד הבית ללבוראל קוצ'ה. למחרת אחר הצהריים יצאה הקבוצה לבלגרד לקראת המשחק מול הכוכב האדום. אילו המשחק מול הקבוצה הדרומית היה נערך יום לפני - או היציאה לסרביה היתה מתרחשת יום אחרי - ייתכן שדיוויד בלאט לא היה היום מאמן הצהובים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

זאת לא ספקולציה, אלא נושא שעמד חזק באוויר באותם ימים וגם אושר על ידי גורמים במועדון. אילו להנהלה היה עוד יום למחשבות, אי אפשר לדעת מי היה עומד היום על הקווים בהיכל נוקיה. ההמשך ידוע: מכבי ניצחה בבלגרד, אלכס טיוס "התגלה" לעולם, גיא פניני חזר לעצמו, ומשם הכל היסטוריה.

צמד המילים "ברווז צולע" נזרק על ידי בלאט לחלל האוויר כמה פעמים לאחר הניצחון האחרון על מילאנו. "אל תעשו לי מזה כותרת", אמר, ולא הבין שהרכבת כבר נסעה. האמירה הזו כנראה היתה ביטוי מדויק לתחושות שלו בחלק גדול מהעונה.

בלאט ניצל היטב את הרגע והחליט שלא עוד. הוא לא יהיה יותר זה שמעריכים אותו בחוץ יותר מאשר אצלו בבית. הוא יודע שהגלגל התהפך בתוך המועדון שלו, שהקהל מאחוריו וגם שיהיו לו הצעות אטרקטיביות בקיץ (צסק"א מוסקבה).

מובן שבלאט עשה זאת בג'נטלמניות אופיינית, בלי התלהמות ותוך כדי נתינת כבוד למעסיקיו. ולמרות זאת, הוא שם הכל על השולחן: "מכבי תמיד כיבדו את החוזים ונתנו לי את האפשרות להצליח. בקיץ הזה יש אופציה למכבי ולי להחליט שלא להמשיך. כל עוד הרצון הוא דו־צדדי, אני לא הולך לשום מקום. למרות שהייתי העונה מאמן שהוא 'ברווז צולע', לא הפסקתי לעבוד. נחכה לסוף העונה ונראה לאן מועדות פנינו".

השחקנים של בלאט חוגגים עם דני פדרמן. "מגיע להם להיות בפיינל פור". צילום: אלן שיבר

הצטרפו לניוזלטר החדש של מדור הספורט!

כל מה שחשוב לדעת בספורט הישראלי והעולמי, אצלך במייל

בהרשמה, אני מאשר/ת את תנאי השימוש

על הנייר, המשך העסקתו של בלאט במכבי נראה כעת טבעי אף יותר מבעבר. "אוהדי מכבי יודעים שהדם שלי צהוב", אמר בסמליות. השאלה המעניינת, כמובן, היא איך יתקבלו האמירות האלה בתוך הקבוצה. למרות ההצלחה הגדולה והמרשימה לכל הדעות, ממש לא בטוח שהמאמן יעמוד על הקווים בעונה הבאה, ואולי הוא שיחליט בכלל להיפרד.

אגב, שלשום בלאט הרגיש בטוח מספיק כדי לדבר על היורש: "גיא גודס הוא בעצמו מאמן ראשי וכשאני לא אהיה, הוא יהיה מי שיוביל את מכבי". השאלה היא מתי זה יקרה.

"במשפחה יש ויכוחים"

כשהסידרה נגמרה והלחץ השתחרר, בלאט היה כן מספיק כדי להודות ש"אם לא הקאמבק ההיסטורי במשחק הראשון, היינו רואים את הפיינל פור בטלוויזיה". באותה אווירה, המאמן דיבר גם בפתיחות על היחסים עם טיוס ועם טייריס רייס: "לקח להם זמן להבין מה רוצים מהם, לקח לי זמן להאמין בהם, נתתי להם עוד הזדמנות ועוד הזדמנות".

בלאט שידר במשך כל העונה שהוא לא מוערך על ידי התקשורת. לו, עם זאת, יש כבר גירסה אחרת: "לא אכפת לי מה התקשורת חושבת. אני לא שומר טינה לאף אחד ולא מחפש לריב עם אף אחד. אני רוצה להיות דוגמה למשהו אחר. ביקורת לגיטימית זה בסדר, אבל היו הרבה דברים אישיים שהם לא לעניין".

אז מאיפה העקיצות לתקשורת כל העונה?

"גרג פופוביץ' הוא גיבור שלי, אני מנסה להיות דומה לו. זה 'פאן', לא מעבר לזה. אני מכבד את כל התקשורת אבל מכבד גם את עצמי".

קיבלת מספיק תמיכה מתוך ההנהלה?

"אני יכול לומר שאף אחד לא פגע בי. אוהבים לספר כל מיני סיפורים על אנשים במערכת שהם בעדי או לא בעדי או שאוהבים אותי או לא. אנחנו משפחה, ובכל משפחה יש ויכוחים. בכל משפחה יש איזה דוד שאתה לא כל כך סובל אותו, אבל אתה לומד לאהוב אותו".

בתחילת העונה האמנת שתגיעו להישג הזה?

"לאורך כל השנה אמרתי לשחקנים שאני ממש מאמין בהם. היה לנו כל מה שהקבוצה צריכה: לא היה אגו והיה המון רצון. אנחנו יכולים להגיע לאן שאנחנו רוצים. שיטת הפיינל פור מעניקה לנו יתרון. שלא יהיה שום ספק, אנחנו באים לפיינל פור כאנדרדוג, אנחנו סינדרלה. אבל במשחק אחד יכולים לנצח כל אחד ולהתמודד עם כולם. אם יש 'מגיע', אז לחברה האלה מגיע להיות בפיינל פור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו