"אני אירקב בקבר, והם יירקבו בכלא"

לא לשווא נפתחה אתמול הכרעת הדין המטלטלת בהתייחסות בולטת לעד המדינה שמואל דכנר. איש העסקים, שהיה "צינור העברת הכספים" בין יזמי הפרויקט לבין אהוד אולמרט ושורת המורשעים, חזה לפני מותו תחזית שמקבלת כעת משמעות מצמררת: "אני אירקב בקבר והם יירקבו בכלא".

במשך יותר מ־70 ישיבות נחקר דכנר על דוכן העדים. אין לזה אח ורע בתולדות מערכת המשפט בישראל. דכנר, שעמד בצומת הסואן של מעשי השוחד, הגדיר את "יחסי העבודה" שלו עם אהוד אולמרט כ"שני גונבי סוסים. לכן היה ברור שכשהיינו נפגשים זה לא היה מאהבת מרדכי אלא היה זה מפגש של אינטרסים. לא היינו צריכים לדבר הרבה כדי להבין האחד את השני".

אתמול הכריע השופט דוד רוזן כי דכנר אמנם לא היה "צדיק" אך קבע כי "חרף מגבלותיו הרפואיות, שהיו קשות מנשוא, הוא שאף לסיים את המטלה הכבדה שנטל על עצמו להעיד אמת בבית המשפט".

אשף פיננסי

חייו ומותו של שמואל דכנר רצופים עליות ומורדות - אין מי שלא יכנה אותם "מעניינים". דכנר נולד ב־1937 בבוקובינה שברומניה ועלה לישראל ב־1950. הוא למד מיקרוביולוגיה וכלכלה באוניברסיטה העברית ועשה תואר במינהל עסקים. הוא היה נשוי לשושנה הוברמן, שאיתה התגורר בדירה בכיכר המדינה בתל אביב, ולזוג שתי בנות. בתחילת דרכו עבד כראש מדור ביקורת פנימית במכון ויצמן, אך כבר מתחילת דרכו הוא נמשך לעסקים. הוא נסק כמטאור בעולם הפיננסים וזכה לכינויים "אשף פיננסי" ו"איש עסקים מבריק". ב־1984 אמר בראיון: "פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה".

"הצדק יצא לאור"

חרף גילו המתקדם (75) ומחלותיו הרבות, העיד דכנר שלוש־ארבע פעמים בשבוע עד שנפטר יום לאחר ישיבה סוערת בביהמ"ש שבמהלכה נחקר על ידי סניגורו של אולמרט עו"ד רועי בלכר. מייד בתום הקראת הכרעת הדין, ד"ר אדית וולף־דכנר, בתו של שמואל דכנר, עלתה לקברו של אביה לספוד לו ופתחה את דבריה בשתי מילים דרמטיות: "אבא, ניצחת".

כשהיא מחבקת את מצבת קברו של אביה לחשה ד"ר וולף־דכנר: "אבא, חבל שאתה לא פה איתנו כדי שאוכל לנשק אותך ולחבק אותך. אבא, דיברת אמת לאורך כל הדרך ולגבי כל הפרשות, ואני שמחה שגם בית המשפט ראה את זה. השמיצו אותך פעמים רבות. אני שמחה שהאמת התגלתה".