ג'ון הארט הוא העדות החיה לאמיתות המשפט "אין דבר כזה תפקידים קטנים, יש שחקנים קטנים", שטבע אבי המשחק המודרני, קונסטנטין סטניסלבסקי, כדי להרגיע את השחקנים הממורמרים שהתלוננו על מספר השורות המועט שקיבלו בהצגה כזו או אחרת. לאורך 50 שנות קריירה קולנועית ותיאטרלית בנה לעצמו השחקן הבריטי בן ה־74 רזומה נדיר של קרוב לשמונים תפקידים, לעיתים קטנים, אבל פעמים רבות כאלו שהאפילו על הכוכבים הגדולים ששיחקו לצידו.
רוצים לקבל עדכוני חדשות שוטפים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
נוכחותו ברחובות ברלין לרגל פסטיבל הסרטים הבינלאומי לא יוצרת סביבו התקהלות כמו סביב סלבריטאי נוצץ, אבל מושכת אליו מבטי "הוא מוכר לי מאיפשהו". כי הארט הוא השחקן הזה שראינו איפשהו, בכל מיני אבני יסוד של התרבות העולמית: הסידרה המיתולוגית "אני קלאודיוס", שבה גילם את קליגולה האכזרי, "אקספרס של חצות", "הנוסע השמיני", "איש הפיל", "הארי פוטר ואבן החכמים", "אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח", "הלבוי", "ונדטה" ועוד עשרות תפקידים בקולנוע ובטלוויזיה, ובראשם אחד קלאסי שנחרת בלב רבים: הנווד מספר הסיפורים בסידרה "סיפורי עמים", ששודרה בישראל בשנות השמונים.
"מדהים אותי שאחרי כל כך הרבה שנים ותפקידים, אנשים עדיין מדברים איתי על הסידרה ההיא, שלמרות איכויותיה לא הצליחה בזמנו כפי שציפינו", הוא צוחק כשאני מזכיר את "סיפורי עמים". "צילמנו בסך הכל תשעה פרקים, אם אני לא טועה. היה בה כנראה משהו יותר מדי אפל". הקול שלו, העבה והחרוך מצרידות, מוסיף לו ארומה דרמטית טבעית והופך כל משפט יומיומי כאילו נלקח היישר ממאגר המחשבות של שייקספיר. משהו בין דיקציה מושלמת לכריזמה מוּלדת.
"כשפנו אלי והציעו לי להשתתף ב'סיפורי עמים', הסבירו לי שמדובר בפרויקט חדש של יוצר 'החבובות' ג'ים הנסון, לכן חשבתי לעצמי שבטח מדובר במשהו מאוד מצחיק ומשעשע. במשך שנים שיחקתי בתפקידים היסטוריים, דרמטיים וטרגיים, והייתי בטוח שהנה הגיעה ההזדמנות להראות פן נוסף מהיכולות שלי.
"ואז התברר לי שמדובר בסידרה אפלולית וקודרת במיוחד. למרות זאת היא משכה צופים רבים, שעד היום מדברים איתי עליה. מעת לעת מספרים לי שעדיין שולפים את הסידרה לשידורים חוזרים בכל מיני מקומות בעולם".
מקצוע בהכחדה
"רכבת הקרח", סרט המדע הבדיוני החדש שבו משתתף הארט, עושה בינתיים הרבה רעש. מדובר בסרט עתידני ומעורר מחשבה של הבמאי הדרום־קוריאני בונג ג'ון־הו, המבוסס על רומן צרפתי שעוקב אחר רכבת נוסעים, שבה מרוכזת שארית הפליטה של האנושות לאחר שהעולם קפא לחלוטין. אם תרצו, סוג של תיבת נוח מברזל הנעה על גלגלים.
הרכבת הארוכה, שנוסעת במעגל סגור מסביב לעולם, מחולקת לקרונות על פי מעמדות, ואלה מספקים הצצה למיקרוקוסמוס של האנושות השורדת - החל בקרון העבדים הרעבים והדחוסים, וכלה בקרון האדונים הנהנתנים. עלילת הסרט נפתחת בניסיון מרד של העבדים ברכבת, שאותו מוביל מנהיגם הקשיש (הארט).
הבאזז סביב הרכבת שדוהרת בעולם הקפוא נוצר בזכות הסיפור המקורי והביקורת החברתית הנלווית אליו, בזכות הבמאי המסקרן ורשימת השחקנים - הכוללת את זוכת האוסקר טילדה סווינטון, אד האריס וכריס אוונס. בתוך דקות מרגע פתיחת הקופות אזלו הכרטיסים לשלוש ההקרנות בפסטיבל ברלין, שיועדו למפיצי הסרטים הבינלאומיים ולמבקרי הקולנוע.
הארט, שחקן שבע קרבות והקרנות בכורה, היה נרגש מחיבוק הקהל והמבקרים, לאור העובדה שהמפיצים המרכזיים דרשו מהבמאי לקצר אותו בכחצי שעה כדי לא להרתיע את הצופים. הדרישה הזו פתחה מאבק פומבי ומתוקשר, כשהשחקנים עומדים בפרונט ומבקשים מהבוסים הגדולים להתעלם מהשיקול הכלכלי ולשמור על נאמנות ליצירה האמנותית. בסופו של דבר, הסרט מופץ בגרסתו הארוכה.
"לא מדובר בסרט קל לעיכול על התאהבות בין גבר לאישה או בסרט היסטורי כלשהו, אלא בסרט אפל, סוג של פנטזיה עתידנית, ולכן אני מאושר מהתגובות החיוביות", אומר הארט. "מניסיוני עם פרויקטים עתידניים אני כבר יודע שיש צופים רבים שזה מרתיע אותם מלהגיע לקולנוע, אבל לשמחתי, השמועה על כך שהסרט מעורר מחשבה גרמה לרבים להתעניין ולבוא לראות אותו.
"השחקנים בסרט הם רובם שחקני אופי, לא שחקנים של סרט תעשייה שיוצאים מהמפעל של הוליווד. אני בכלל לא בטוח שאני שייך לקטגוריה של אלה שיגרמו לקהל לצאת מהבית. אני ריאלי, אני מהשחקנים האלה שתמיד אומרים עליהם: 'הפנים שלו מאוד מוכרים לי, תזכיר לי איפה הוא שיחק'.
"פעם, לפני הרבה מאוד שנים, אנשים היו מקשרים אותי ל'אני קלאודיוס'. אחר כך קישרו אותי עם 'סיפורי עמים', ובשנים האחרונות מזהים אותי בהקשר של 'הארי פוטר', שם גילמתי את אוליבנדר, ובהקשר של סרטי פנטזיה אחרים ששיחקתי בהם. אני לא אכחיש שכל שחקן רוצה שיזהו אותו ויקשרו אותו עם הפרויקטים שהוא עשה, כי זה מעיד על כך שהפרויקט הצליח ושעבודתו כשחקן הצליחה.
"מצד שני, יש גם ברכה גדולה מאוד בכך שאתה לא נצרב לאנשים בתודעה יתר על המידה, ושאתה לא מזוהה עם תפקיד מסוים או עם סרט מסוים, שיכולים להאפיל על שאר העשייה. הזדמן לי לעבוד עם לא מעט שחקנים שעשו תפקיד גדול מהחיים ואחר כך לא הצליחו לשכנע בשום תפקיד אחר".
"רכבת הקרח" יצא בשנה שעברה בדרום קוריאה, ורשם עד כה הכנסות של קרוב ל־70 מיליון דולרים באסיה. רק במהלך החודשים הקרובים הוא יופץ מסחרית באירופה ובארה"ב.
"כשקיבלתי מהסוכן שלי את ההצעה להשתתף בסרט לא ידעתי מי ישתתף בו", אומר הארט, "וגם לא ראיתי את הסרטים הקודמים שיצר בונג, אבל הסכמתי להיפגש איתו כי אני אוהב לעשות דברים חדשים ומרעננים. נפגשנו בסוהו שבלונדון והיתה לנו פגישה נהדרת. היה משהו בביטחון שהוא שידר לי, כאילו הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה לעשות, ששיכנע אותי להגיד לו 'כן' מהר מאוד".
אבל זה לא היה רק הבמאי. "היה משהו ברעיון מאחורי הסרט שעזר לו בגיוס ארסנל של שחקנים בכירים. זה היה כמו בתקופת הצילומים של 'הארי פוטר', כשכולם רצו להיות חלק מהפרויקט בגלל התחושה שמדובר בפרויקט גדול ומשמעותי, שיישאר פה בתודעה עוד הרבה מאוד שנים.
"אחרי הכל, שחקנים רוצים שיראו אותם ויזכרו אותם, זה חלק מהמניעים שלהם בבחירת תפקידים. זאת הסיבה שבמאים גדולים כמו מרטין סקורסזה או וודי אלן מצליחים לגייס כמעט כל שחקן שהם רוצים. השחקנים מבינים שיש ערך מסוים לסרטים האלה, שהם כמעט נצחיים. חוץ מזה, 'רכבת הקרח' הוא סרט לא פחות ריאלי מסרטים אחרים שראיתי - לך תדע לאן האנושות תגיע או תידרדר".
ולאן לדעתך הקולנוע יגיע? אתה חושש מהיום שבו אולי לא יצטרכו יותר שחקנים?
"היום שבו זה יקרה? זה כבר קורה. אפשר ליצור באמצעות מחשב כל מיני יצורים לא קיימים, כמו ב'הארי פוטר', ב'שר הטבעות' ועוד. למזלנו, עדיין צריכים קולות אנושיים, אבל בהחלט ייתכן שיום אחד גם לזה ימצאו פתרון ומקצוע המשחק ייעלם מן העולם".
צייר מפוספס
הארט נולד בכפר קטן באנגליה לאבא כומר ולאמא שגידלה שלושה ילדים והיתה שחקנית חובבת. את החיבה לתרבות, היסטוריה ותיאטרון ינק מהבית, אך נאלץ לדחות את החלום על עולם הדרמה בשל החינוך הנוקשה של אביו והקשיים הכלכליים בבית.
הוא עבד כדי לתמוך במשפחתו והמתין שנים עד שעזב את הבית, התמקם בלונדון והתקבל ל"ראדא" - מבתי הספר הידועים באנגליה ובעולם כולו. את קריירת המשחק החל רשמית בגיל 20, כשהשתתף בהצגת תיאטרון. קולו העבה, המבטא החזק והדיקציה הברורה הובילו אותו במהירות לתפקידים משמעותיים על הבמה, ומשם המשיך לקולנוע. על תפקידיו ב"אקספרס של חצות" וב"איש הפיל" היה מועמד לאוסקר, ולאורך הקריירה קטף מבחר פרסים בינלאומיים אחרים.
הארט היה נשוי ארבע פעמים, וגם ניהל מערכת יחסים של 15 שנה עם בת זוג שנהרגה בתאונה מעט לפני חתונתם; את חייו, בדיוק כמו דמותו ב"סיפורי עמים", הוא מעביר בנדודים מסט צילומים אחד למשנהו.
למה בחרת לשחק בכל כך הרבה סרטי פנטזיה?
"לפעמים יש במאים ומלהקים שמקובעים בראש שלהם. זה עניין של תקופות בקריירה של שחקן. לדוגמה, אחרי שגילמתי את קליגולה הציעו לי אינספור תפקידים היסטוריים. אחרי ששיחקתי כמה תפקידים בסרטי פנטזיה, התחילו ללהק אותי רק לסרטים כאלה. בסופו של דבר, מה שחשוב הוא שאני עדיין פה ומשחק. זה לא מובן מאליו, בטח לא בגילי המופלג. יש הרבה מאוד שחקנים שבשנות הארבעים של חייהם, אחרי שלא הצליחו לפרוץ או להתבסס מקצועית, פשוט מרימים ידיים ונוטשים את התחום. היה לי מזל שאצלי פרויקט הביא לעוד פרויקט".
יש תחושה שאתה נמצא בכל מקום.
"לפעמים אני מצלם שלושה סרטים בשנה, ואז כולם יוצאים באותה התקופה בגלל שיקולי הפצה, וזה יוצר את התחושה הזאת. אין לי שליטה על זה. מה שמדהים אותי הוא לא מספר התפקידים שעשיתי, אלא העובדה שחצי מזמן קיומו של הקולנוע אני עובד. ולחשוב שגדלתי כילד שהוריו לא הרשו לו ללכת לקולנוע, גם כי לא היה לנו מספיק כסף וגם כי הם פחדו שזה ישחית אותי. אני מקווה שהם מסתכלים עלי מלמעלה ורואים שדווקא הצליח לי לא רע".
לא בא לך להוריד קצת מינון וליהנות מהחיים?
"אל תדאג לי, אני נהנה מהעשייה שלי. העומס הוא רק למראית עין. האמת היא שיש לי לא מעט ימים חופשיים במהלך השנה, ואז אני נהנה להישאר בבית עם המשפחה ולצייר ציורים אבסטרקטיים. יש כאלה שחושבים שאני צייר מפוספס. אולי בגלגול הבא".
yuvalab@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו