מלכת האמבטיה

"שוק הספרים בישראל הוא שוק שמרני וזו מדינה שבה רבנים מטרידים תלמידי ישיבה, כך שאני עדיין מקבלת מההוצאה תשובות שליליות על ספר ילדים שעוסק באיך באים ילדים לעולם", אומרת אלונה פרנקל, אחת מסופרות הילדים האהובות והמוכרות בישראל, בשיחה עימה לרגל צאת ספרה החדש, "ספר האמבטיה של נפתלי" (מודן). אמירה זאת מפתיעה בהתחשב בעובדה שפרנקל נחשבת לסופרת בעלת מעמד, כלת פרס ספיר לשנת 2005 (על ספרה האוטוביוגרפי למבוגרים, "ילדה") וכותבת שזוכה לביקורות משבחות ולמכירות נאות מאז צאת ספרה המיתולוגי "סיר הסירים" - שעסק בצורה פשוטה וחסרת יומרות דידקטיות בתהליך הגמילה מהחיתולים של הפעוט המתולתל נפתלי. מאז "סיר הסירים", שראה אור בשנת 1975, כתבה ואיירה פרנקל יותר מ־35 ספרי ילדים, שחלקם הפכו לקלאסיקות ותורגמו לשפות רבות. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

עם זאת, פרנקל, שנולדה ב־1937 בקרקוב שבפולין, שרדה את השואה במחבוא אצל משפחה בכפר פולני וב־1949 עלתה לישראל, מודעת לאמירותיה הלא שגרתיות. הן נאמרות בחן שובבי, כמעט לא מודע לעצמו, בדומה לילד שאמר בפשטות את מה שכולם חושבים אך מתביישים לציין.

"ספר האמבטיה" ממשיך את הקו הישן והאהוב של סידרת ספרי "נפתלי", כגון "ספר הפילפילים", "ספר האוכל", "ספר הבגדים" ואחרים. בשפה פשוטה ויומיומית, מלווה בצבעי הקשת ובקולה המוכר והמשעשע של אמא של נפתלי, הקוראים נחשפים לחוויית המקלחת השגרתית של נפתלי, שהופכת לקרנבל משחקי שכולל חמישיית ברווזוני גומי, חתול משנה־צורה ויותר מדי מים.

בשבחי הלכלוך

פרנקל מסבירה כי האמבטיה היתה לוקיישן מושלם לנפתלי. "בעיניי, גם הדברים שנחשבים לבנאליים ולפשוטים ביותר, כמו מקלחת, יש בהם מן המורכב והפלאי", היא מודה, "ביחסי לחיים - שום דבר הוא לא פשוט. למשל, למלא מים באמבטיה - אפשר לשאול המון שאלות על העניין הזה, מאיפה באים המים, למה הם שקופים? כשאני כותבת לילדים, אני משתדלת לשמור על התפעלות תמידית, לא לקחת שום דבר כמובן מאליו ולא לחפש נושאים מתחת לבלטות". לדבריה, ספרות ילדים טובה היא ספרות "שכתובה בצמצום; לא צריך לפטפט, אפשר להעביר רעיונות במעט מילים, ודיוק זה כל העניין".

לאווירת הקרקס ששוררת במקלחת פיזרה פרנקל בטקסט גם את שמותיהם של בניה ושל נכדיה ("זו מחווה לבני משפחתי") ותיבלה במוטו שמופיע בתחילתם של ספרי הסידרה, בכל פעם מוטו שונה. הפעם בחרה בד"ר בנג'מין ספוק, הרופא וגורו החינוך לילדים של שנות ה־60, שדגל בדיבור פתוח וישיר עם הילד תוך כדי הימנעות מעונשים פיזיים. "ספוק אמר כי 'ילד החוזר מהגן נקי - יש מייד להחליף את הגן'", אומרת פרנקל, "זה משפט שמאוד דיבר אלי כשניגשתי לכתוב את הספר. הוא מתחבר לשפה 'הנפתלית', שהיא שפה של שמחה, שמקבלת באהבה ובהכלה את הלכלוך. אין טעם להתרגז עליו, להפך".

פרנקל לא חושבת על האטה ולא מייחסת חשיבות לגיל. היא מספרת כי היא מטיילת הרבה, מבלה עם הנכדים, ויש לה כבר שני רעיונות לספרי ילדים נוספים. "השראה לא חסרה", היא מודה, "אני יכולה להסתכל על שדה של חמציצים ולקבל רעיונות. אני אינפנטילית, הכל מפליא אותי. אני יכולה רק לקוות שזה ימשיך עוד הרבה זמן".