"מצפים לטיפת חמלה ופרגון"

"עצוב לי מאוד שמוסד כזה גדול ומפואר הידרדר למצב הפיננסי האנוש הזה, ועוד יותר עצוב לי שפתאום רואים גופה וכולם עטים עליה כמו נשרים וכל אחד רוצה לקחת חתיכה ולהיעלם". את הדברים הקשים האלה אמר ל"ישראל השבוע" פרופ' אבי ריבקינד, ראש אגף רפואה דחופה, שעת חירום וטראומה בהדסה, בהתייחסו למשבר החמור שפוקד בימים אלה את מרכז רפואי הדסה, ומעיב על המשך תפקודו התקין. פרופ' ריבקינד, אחד הרופאים המוכרים והמוערכים בארץ, למד רפואה בהדסה ועובד במרכז הרפואי ב־34 השנים האחרונות. הוא עוקב בדאגה ובלב כבד אחר המצב הכלכלי הקריטי של הדסה וזועם על הלך הרוח הציבורי כלפי מקום העבודה שלו, שהיה לו לבית שני: "אני לא מבין את הקריאה להלאים אותנו. את מה מלאימים? המקום לא שייך לנו, אלא לנשות הדסה בארה"ב ובלתי אפשרי להלאים את הדסה. מה שאנחנו מבקשים הוא נזיד עדשים. נשות הדסה נתנו במשך 100 שנה ואף אחד לא צייץ על זה".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

ובכל זאת, נוצר גירעון חריג.

"אנחנו מבטיחים להשתפר אחרי שהבנו שיש בעיה כלכלית. אנחנו עושים כל אשר עולה בידינו להשתפר. יש כישלון ניהולי מתמשך. ראש הממשלה הגדיר זאת היטב ככישלון ניהולי קטסטרופלי, אבל עם זאת יש עליהום מטורף על הדסה וזה לא הוגן. זה אופייני לציבוריות הישראלית. אני מצפה לטיפת חמלה ופרגון. איזה חטא גדול חטאנו לציבור הישראלי והירושלמי? החולים הכי קשים מתקבלים אצלנו מכל המקומות. 

"צריך לעזור לנו כדי לצאת מהברוך הזה, שהוא בחלקו באשמת משרד האוצר ומשרד הבריאות. יש פה מניעים אישיים. מנכ"ל משרד הבריאות מלאים את הדסה בהבל פיו. הדסה שייך לאמא שלו? התחושה היא שאם אפשר לחבוט בהדסה על ידי איש איכילוב לשעבר, אז מה טוב. כל רופאי הדסה מזועזעים מהתנהגות פרופ' גמזו ומההשתלחות שלו בהדסה שאינה הוגנת. זה לא ייאמן. הדסה זה הבית שלנו. זו לא מליצה. אני ישן פה, אני אוכל פה, אני מתרחץ פה. בכל הפיגועים שהיו לנו לא שמעתי את העליהום הזה".

כאחד הרופאים הוותיקים והבכירים בהדסה, מה הפתרון שלך למצב הנוכחי?

"הפתרון שלי הוא עזרה ותמיכה מכל עבר, כולל משרדי הבריאות והאוצר. נעשה את התיקון הדרוש. חטאנו ופשענו. נעשה קוד אתי לשר"פ, וצריך לשנות את החלוקה בין השר"פ לבין הדסה. תנו לנו את האתנחתא הזו. הדסה לא יקרוס. אין סיבה שיקרוס. רוב המנהיגות הרפואית בצה"ל היא מקרב בוגרי הדסה. חלק מהגירעון נוצר מכך שמתוך מועצת המנהלים שהיתה, חלק מהחבר'ה עשו סיבובים והמשיכו הלאה. 

"אולי צריך בדיקה של מבקר המדינה ואולי אלמנטים פליליים. אני מבטיח לך שמנכ"ל הדסה, ד"ר אביגדור קפלן, וצוותו יסכימו שיכנסו את מבקר המדינה והמשטרה ויחקרו מה קרה פה לאורך השנים. נטפלים לכמה שעשו מיליונים וגם את זה נתקן. ניסינו לתקן את זה קודם ולא הצלחנו. שיתביישו לעצמם יושבי הראש הקודמים והמנהלים הקודמים. אני לא הייתי בלופ של מור יוסף. נעשו פה כנראה דברים לא ראויים. אני מזמין את מבקר המדינה. אנחנו נעזור לו. לא נחביא שום דבר. לא נעים לנו הסירחון הזה". 

אתה נשמע נרגש מאוד.

"אני מדבר מדם ליבי. כואב לי הלב. אני מצפה שהוועדים יתכנסו עם אביגדור קפלן ויגבשו הצעה משלהם. אביגדור הפשיל שרוולים והתחיל לעדור. צריך לבוא לממשלה עם הצעה מגובשת, כי מה שמחליש אותנו הוא הפירוד בינינו. חשוב שנהיה מאוחדים. אני מאמין באמונה שלמה שאנחנו חוד החנית של הרפואה במדינת ישראל. אנחנו מובילים מעל כל שאר בתי החולים. 

"הציבור הרחב צריך להבין שהרפואה בהדסה היא אותה רפואה גבוהה ומצוינת. עובדה שחוטפים מפה רופאים עכשיו למקומות אחרים. אני מקווה שלא יעזבו רופאים מהדסה. זה לא הוגן מה שעושים מנהלי מחלקות אחרים שמפתים אותם. אלה אוכלי נבלות, שחוטפים לנו רופאים. זו בושה וחרפה והתנהגות לא קולגיאלית".

להערכתך, איך תסתיים הסאגה הנוכחית?

"אני מאמין שיהיה הפי אנד ותחזור ליושנה העטרה הכלכלית של הדסה, לצד העטרה הרפואית שקיימת. אני וחבריי רוצים לעבוד. תנו לנו לטפל בחולים. אנחנו לא כלכלנים גדולים. אנחנו נתאושש כי אנחנו מומחים בהחייאה".  

בר תיקון

אודרי שימרון, מנכ"לית ארגון נשות הדסה הבינלאומי בישראל, התייחסה גם היא למצב הבעייתי של הדסה: "לנשות הדסה חשוב שמרכז רפואי הדסה יהיה לתפארת ולרווחת מדינת ישראל ותושביה, לכן בהתנהלות שלנו אנחנו לא עוסקים בלחפש אשמים, אלא מרוכזים במציאת פתרונות ובהבראת בית החולים. אני שומעת בחרדה את כל הרעש שמתחולל במדינה. אנחנו כואבים שבית החולים במצב הזה, אבל האנרגיות צריכות להיות מופנות לפתרון הולם של הבעיה. 

"אני לא אומרת שלא היו בעיות בניהול, אבל באנו לממשלה כי החלק העיקרי של הגירעון נגרם על ידי הממשלה. מדינת ישראל לא מאפשרת לנו לפתוח את ההסכמים עם הקופות. עיקר הגירעון נובע מהמדיניות התקציבית של מערכת הבריאות. מדינת ישראל לא משלמת את המינימום הנדרש, כדי שהוצאות הבריאות יהיו מכוסות במלואן. אנחנו ממשיכים להשקיע במבנים, בציוד ובמחקר. בית החולים נותן שירותים והוא צריך לקבל פיצוי מלא. אנחנו רוצים להיכנס לתוכנית הבראה בת קיימא".                                                    

שימרון ביקשה לשמור על כבודם של עובדי הדסה: "יש 6,200 עובדים בהדסה. יש כאן עובדים מדהימים. מרביתם מרוויחים שכר הוגן עבור העבודה. יש קומץ של כאלה שמקבלים שכר גבוה, אבל בגלל זה לעשות עלינו עליהום? צורם לי שהציבור בישראל מסתכל על עובדי הדסה בצורה כזו. צריך תוכנית התייעלות. מועצת המנהלים של בית החולים כבר גיבשה תוכנית והביאה את אחד המנהלים הטובים בארץ. מפה ועד לעשות עליהום על עובדי הדסה זו בושה וחרפה. צריך שיהיה עומק של שותפות לטובת תושבי ורווחת מדינת ישראל". לא כולם משתתפים בעליהום שעליו מוחים שימרון ופרופ' ריבקינד. פרופ' יונתן הלוי, מנכ"ל המרכז הרפואי שערי צדק, מביט על הנעשה בהדסה ומייחל שהמתחרה שלו בירושלים ישוב לאיתנו: "המצב הזה מצער מאוד, בעיקר הדברים שנחשפים. אני חושב שהקפאת ההליכים תאפשר לייצר תוכנית הבראה". 

עוד אומר פרופ' הלוי: "אין ספק שהבעיה המרכזית בהדסה היא לא מה שנכתב בעיתונות. מור יוסף הוא חבר קרוב. הוא ג'נטלמן אמיתי, איש חכם מאוד, נעים הליכות עם יושרה ללא סייג. הבעיה בהדסה היתה ניהולית, אבל יש מסורת בת שנים בהדסה שבית החולים הוא עובד במתכונת אמריקנית במחירים ישראליים. הוא מייצר מחזור של 1.7 מיליארד שקלים בשנה עם 5,000 עובדים במשרות מלאות, בעוד שבשערי צדק המחזור הוא 1.2 מיליארד שקלים עם 2,400 עובדים. 

"זו הבעיה המרכזית של הדסה. לא השר"פ ולא המשכורות. צריך לברר הכל ולראות שהכל היה תקין. המבנה התאגידי הוא בעיה, הניהול הוא בעיה וכוח האדם הוא הבעיה המרכזית. אסור בשום אופן שהדסה יקרוס. ירושלים צריכה את הדסה ואת שערי צדק באותה המידה. אני מאחל שהדסה תשתקם כמה שיותר מהר, למרות שבימים כתיקונם אנחנו מתחרים על כל חולה בעיר הזו. התחרות היא נהדרת לתושבי ירושלים".        

הלב הירושלמי

המצב הקשה של הדסה נוגע לכל ירושלמי באשר הוא. אחד האנשים המזוהים ביותר עם ירושלים הוא ח"כ ראובן (רובי) ריבלין, דור שביעי בבירה. אמו, רחל ריבלין, ניהלה את בית החולים של האצ"ל בירושלים, והדסה הפך לחלק בלתי נפרד מחייו של ריבלין, שם נולדו ילדיו: "הדסה, שהוקם לפני מאה שנה ביוזמת נשות הדסה, הפך לבית חולים אקדמי המצמיח בתוכו את מיטב רופאי ישראל, והפך להיות מוסד רפואי ששמו נישא מקצה אחד של העולם לקצהו האחר. הדסה הוא בית חולים שהוקם כל כולו מכספי תרומות והוא מוסד המשרת את ירושלים כולה.

"בנוסף, נשות הדסה הן הקשר עם יהדות ארה"ב ואנגליה. אנחנו יודעים שזה המקלט הציבורי של כולנו וכאשר יש מצוקה גדולה, כולנו באים אל הדסה. אין ירושלמי שלא פגש את הדסה בצרות ובשמחות. אם הדסה יקרוס, זו תהיה פגיעה באחד הסמלים הלאומיים של ישראל ובאחת מאבני היסוד של כינונה של הרפואה הפרטית, המשרתת את הציבור. אסור לנו לקבור את הדסה, אבל לא צריך להלל אותו בשל הגירעון בסך 1.3 מיליארד. אין ספק שיש כאן כשל ניהולי מתמשך". 

ניר ברקת, ראש העיר ירושלים, ששלוש בנותיו נולדו בהדסה, אמר כי: "בית החולים הדסה חשוב לירושלים ולמדינת ישראל ואסור לתת לו לקרוס. הדסה נחשב במשך שנים לאחד מבתי החולים המובילים בארץ והמובילים בעולם. הדסה מוביל בחדשנות, במחקרים קליניים ובמציאת דרכים חדשות להבנת תהליכים רפואיים, אבחון וטיפול. הדסה מנהל בשיתוף עם האוניברסיטה העברית חמישה מוסדות אקדמיים במקצועות הרפואה, ומשמש גורם מאחד למיליון איש במרחב ירושלים, בני כל הדתות וכל המגזרים, המקבלים בו טיפול רפואי מעולה".           

ברקת הדגיש כי "מאז החל המשבר אני פועל רבות מאחורי הקלעים ונמצא בקשר רציף עם הנהלת הדסה, ארגוני הרופאים והעובדים ובכירי משרדי האוצר והבריאות, כדי לסייע לצדדים במו"מ להצלת בית החולים. אמשיך לסייע לצדדים ככל שיידרש כדי שבית החולים לא יקרוס. אני קורא לכל הצדדים הנוגעים למשבר בבית החולים הדסה לשתף פעולה למען יציאה מהמשבר והחזרתו של הדסה למקומו הטבעי - בראש מערכת הבריאות של מדינת ישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו