רבע לשש בבוקר, וכבישי העמק חשוכים עדיין. מוזר, הייתי בטוחה שהשמש זורחת מוקדם יותר. בנקודת המפגש בתחנת דלק בעפולה אני עולה על ג'יפ, שבתוכו ישובים שני זוגות צעירים מאוד, בני 22-18. עיני הבנות קשורות וחיוך נסוך על פניהן. בשיירה של שלושה ג'יפים אנחנו נוסעים בתוך שדות חיטה אינסופיים, קרני שמש ראשונות מלוות אותנו ומעירות את האדמה החרושה והרטובה מטל.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בלב השדות השיירה עוצרת, ואנחנו יורדים מהג'יפים, כיסויי העיניים מוסרים מעיניהן של הבנות הנרגשות. כבר אור בחוץ, וקר מאוד. שולחן שדה ועליו קפה ותה מחכה לנו, שנתחמם. אורח הכבוד מוצא לאיטו מאחד הג'יפים, ונפרש בשלל צבעים על האדמה, מחכה למפוח ולמבער שימלאו אותו באוויר חם. אי שם באופק עומד על האדמה קרוב משפחה שלו בצבע כחול, שכבר נופח ועומד לעלות לאוויר. המצלמות של כולנו מתחילות לתקתק.
לעוף כמו ציפור
בשבוע שעבר לקחתי אתכם לטיול בנופים הקסומים של הגלבוע, והשבוע הבטחתי להמשיך איתכם את הטיול, הפעם לאטרקציות בקיבוצים ובמושבים באזור. תסכימו איתי שרק טיסה בכדור פורח היא עילה מספיק שפויה להתעורר בחמש בבוקר ולעזוב צימר מפנק עם ג'קוזי, וכבר בנסיעה בג'יפ בין השדות אני מברכת על ההחלטה. שלוש חברות מפעילות כדורים פורחים בשמי עמק יזרעאל, ואני עולה על הכדור הצבעוני של חברת רייז אפ מכפר יחזקאל. בחמש בבוקר התקשר אלי "שי, הטייס של הכדור הפורח", ביקש להודיע שנקודת המפגש השתנתה בשל כיווני הרוח. כשנפגשנו, סיפר לי שרכש את מקצועו המיוחד במשך שנה בבית ספר בארה"ב.
כשהכדור כבר ניצב איתן על הקרקע, אנחנו עולים לסלסילה הקשורה אליו, ואט אט מתרחקים מהאדמה, מרחפים בגובה נמוך מעל השדות, ועולים עוד ועוד בשכבות האוויר, עד שנופי העמק נפרשים הרחק מתחתינו.
קשה לתאר את התחושה המופלאה של חיבור כמעט בלתי אמצעי עם האוויר, שבאופן מפתיע לא נלווית לו שום תחושת פחד, בעיקר עבור מי שכמוני נרתע מספורט אתגרי. טיסה בכדור פורח מספקת מינון מדויק של ריגוש והנאה, לצד תחושת ביטחון ורוגע. למרות שטיפסנו לגובה של כקילומטר, האוויר בכדור היה חם בזכות המבערים שחיממו אותו, ועד מהרה פשטנו את המעילים.
שי הפליא בהסברים, ומעת לעת הנמיך טוס כך שיכולנו כמעט לגעת בעצים. זו ללא ספק אחת החוויות המהנות ביותר לטעמי. כעבור שעה ורבע של ריחוף, תרתי משמע, נחתנו נחיתה רכה ונעימה על הקרקע. מחצלת גדולה נפרשה, בקבוק שמפניה נפתח, ועוד יום טיול בגלבוע התחיל.
הנקודה הבאה שלנו היתה קיבוץ בית אלפא. הקורא דוד עינב, צלם עיתונות ותיק, הפציר בנו לבקר בקיבוץ כדי לספר לכם על כמה מקומות מיוחדים שקיימים בו. הוא מקבל את פנינו בשער הקיבוץ ולוקח אותנו למבנה בפאתי הקיבוץ. "המוזיאון של דויד נחום" מורה השלט בכניסה לשביל ההליכה המוביל למבנה, אך ממש לפני דלת הכניסה, השם הרשמי שעל השלט מקבל תפנית סחבקית משהו: "מוזיאון הדויד'קה".
דויד נחום, 64, הוא מורה לאמנות בסמינר אורנים, צייר, פסל, וסא״ל (מיל') בצנחנים. המוזיאון הזה, השוכן במבנה שהיה בעבר מדגרה בקיבוץ, התחיל כסטודיו של דוד, ובאולם הכניסה אכן תלויים ציורים רבים שלו ומוצבים פסלים מעשה ידיו. אלא שבמהלך השנים החל דויד, המכונה דויד'קה, למלא את שאר חדרי המבנה בשלל "ענתיקות" מתקופת ההתיישבות: כלי עבודה, פטפונים משנות ה־40, מכונות תפירה ומכונות כתיבה ואפילו מקלעים מתקופת מלחמת השחרור. בקיצור, מדובר באתר שחובה לבקר בו, בכל גיל.
אחרי משב הנוסטלגיה הנפלא מדור הראשונים, אנחנו עוברים לדור העתיד, עדיין בקיבוץ בית אלפא. ענבל כהן עבדה שנים רבות כגננת לגיל הרך, והחליטה לפתוח עם גיסתה תמר עורי את "המשחקייה". מדובר במבנה שבו כמה חדרים שבהם ג'ימבורי לפעוטות, שטיחי רביצה, פינת תחפושות, ועץ סוכריות מסתובב שעליו נתלים ומסתובבים בחדווה רבה פעוטות מהאזור, וגם פעוטות שבאו לנפוש עם הוריהם בחופשה בגלבוע. בזמן שהילדים מקבלים אתנחתא להשתולל ולשחק, האימהות יכולות לבקר בחנות הקטנה הנמצאת באותו מקום, ומציעה בגדי מעצבים, תכשיטים, מתנות קטנות, מוצרי קוסמטיקה ועוד.
עץ סוכריות של "המשחקייה" בבית אלפא. הילדים מסתובבים עליו בחדווה רבה. צילום: לירון אלמוג
מהמשחקייה אנחנו ממשיכים לנקודה נוספת ששווה ביקור: בית הכנסת העתיק של בית אלפא. באתר הארכיאולוגי נמצאים שרידי בית כנסת מהמאה החמישית לספירה, שבו רצפת הפסיפס, שעליה ציור גלגל המזלות בעברית, ותיאור עקדת יצחק, שבה נראה אברהם אבינו אוחז במאכלת, בעוד יצחק בנו עקוד בחבלים. באתר מוקרן מיצג בכמה שפות, הממחיש את הווי החיים בכפר העתיק ואת יצירת הפסיפס.
הפסיפס בבית הכנסת של בית אלפא
על אף שמו, בית הכנסת העתיק נמצא בשטחו של קיבוץ חפציבה, הקיבוץ הצמוד לבית אלפא, ואנחנו ממשיכים כדי לבקר בגן היפני שבקצה הקיבוץ. מדובר בגן זן קטן ומתוק שבו גשרון הליכה קצר שמוביל לשביל רכיבה באופניים. את הגן הקימו חברי תנועת המקויה - יפנים אוהבי ישראל - שזה 50 שנה מגיעים בקבוצות קטנות לקיבוץ כדי ללמוד עברית. הכניסה היא בתיאום מראש בלבד, ואפשר גם לקבל סיור מודרך בתשלום, שבו תוכלו ללמוד על משמעות כל פינה בגן.
עזים בטעמים
שמועה הגיעה לאוזניי, ולפיה במושב כפר יחזקאל שוכנת מחלבה ביתית שבה מייצרים גבינות עזים משובחות. סיפרו לי גם ששף ממלון ארבע העונות בבוורלי הילס ביקר בה, ואמר שהגבינות שאכל שם הן בין הטובות שטעם.
אני נוסעת בעקבות השלטים למחלבת ברקנית, ומגיעה למעין מכולת קטנה וקסומה, ובה אישה חייכנית ולבבית עומדת מאחורי הדלפק. זוהי מיכל ברקין, שהקימה עם בעלה אבינועם בשנת 78' את המחלבה המשפחתית.
מיכל ברקין והגבינות של ברקנית. מכולת קטנה וקסומה. צילום: לירון אלמוג
המחלבה נשארה עסק משפחתי ולא נבלעה בתוך אחת מחברות החלב הגדולות, והגבינות מיוצרות מחלב צאן מלא בתהליכי גיבון איטיים.
טעמנו כאן גבינות קממבר, סנט מור, גבינה כחולה נסתרת - שפס של רוקפור נחבא בה - וגבינה לבנה קשה עם נגיעות בורדו, שמיכל מציגה כגבינת "תום עזים ביין" - גבינה קשה שגובנה עם יין אדום.
אני אמנם לא שפית במלון ארבע העונות, אבל טעמן הנפלא של הגבינות גרם לי לשכוח מרגישותי הגבוהה ללקטוז, ולטעום עוד ועוד. מיכל החביבה סיפרה לי שיש להם ארבעה ילדים בוגרים וכולם שותפים במחלבה המשפחתית, ושהם מראשוני יצרני גבינות העזים בארץ. במקום אפשר כמובן לרכוש גבינות במשקל.
המשכנו לקפה "המחלבה", שנפתח לפני חודשים ספורים באותו מושב. קפה מקומי קטן וחמוד שפתחה מרים שיין, המתגוררת במושב 40 שנה. מרים היא אחות בבית החולים העמק, והיא עדיין עושה שם משמרות בחצי משרה. תמיד אהבה מאוד לבשל ולאפות, בעבר גם אפתה עוגות מהבית בהזמנה, ולאחרונה אזרה אומץ ופתחה מקום משלה, במקום שבו שכנה בעבר המחלבה של המושב (ומכאן שמו).
כל המנות המוגשות כאן מוכנות במקום, וכולן על פי מתכונים פרטיים שלה, שאספה במהלך השנים. התפריט הוא חלבי, וכולל ארוחות בוקר, קישים, סלטים, פסטות, כריכים וגם עוגות ועוגיות ביתיות, דוגמת עוגיות דגנים עם שקדים, גרעיני דלעת ושומשום; עוגיות ג'ינג'ר עדינות; עוגת תפוחים ביתית חמה ונפלאה, המוגשת עם כדור גלידה, פבלובה המוגשת עם קצפת טרייה ותותים ועוד. השולחנות ממוקמים על רצפת בטון בחצר קטנה ופתוחה, שעל אחד מקירותיה ציורי קיר צבעוניים ונעימים למראה.
אחד היתרונות של המקום הוא פינת המשחקים החביבה שמרים הקדישה לאורחים הצעירים - שם הם יכולים לצייר, לבנות ולשחק בזמן שהוריהם אוכלים בנחת. חשוב לציין שמדובר בבית קפה שאינו גדול, ולכן רצוי להזמין מקום מראש, בייחוד בסופי שבוע. בילוי נעים!
smadarsbz@walla.comאיך, כמה ולמה
רייז אפ כדורים פורחים
טל' 077-4500282. אתר: www.rize.co.il
מוזיאון הדויד'קה
צילום: לירון אלמוג
קיבוץ בית אלפא, סעו בהתאם לשילוט. טל' 052-3994067. כניסה: 10 שקלים לאדם, בתיאום מראש
המשחקייה של ענבל ותמר, וחנות הבגדים
קיבוץ בית אלפא, סעו בהתאם לשילוט. פתוח: ב'-ה' 13:00-09:30, 19:00-16:00, ו' 13:00-09:00, שבת 14:00-10:00. כניסה: 25 שקלים לילד.
בית הכנסת העתיק של בית אלפא
טל' 04-6532004. פתוח: א'-ה', שבת 16:00-08:00, ו' וערבי חג 15:00-08:00. הכניסה עד שעה לפני שעת הסגירה. הכניסה בתשלום
הגן היפני בחפציבה
צילום: לירון אלמוג
קיבוץ חפציבה. הכניסה בתיאום מראש עם נעמה, טל' 054-6634348
מחלבת ברקנית
מושב כפר יחזקאל. טל' 050-4492799. פתוח: ו' 14:00-10:00, שבת 16:00-10:00. ביקורים באמצע השבוע יש לתאם מראש
המחלבה - בית קפה
מושב כפר יחזקאל. טל' 050-7504977. פתוח: ב'-ה' 22:00-10:00, ו' 16:00-10:00, שבת 22:00-10:00. רצוי להזמין מקום מראש
עוגת תפוחים נפלאה של "המחלבה". צילום: לירון אלמוג
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו