נשבר מהצביעות, מגלגול העיניים, מהכאילו מלחמות על חופש הביטוי. זה לא זה - זה רק מאבק מסריח מצביעות. רק שלשום קבע הפרשן הצבאי של "הארץ" - העיתון שלפתע פתאום גילה שזה לא בסדר לפטר אנשים בגלל עמדותיהם הפוליטיות - כי הסכנה הגדולה של ישראל היא לא משהו שחשבנו עליו: "חמור מכל המצב בשב"כ, שנהפך בשנים האחרונות ל'שירות בעלי כיפות'. שלושה מארבעת בעלי התפקידים הבכירים ביותר באים מרקע דתי ומקרינים אהדה להשקפת עולם המתנגדת לפשרה מדינית שכרוכה בפינוי התנחלויות".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
עיתון אחד קודם הם מרחו על העמוד הראשון את הסיפור על המורה אדם ורטה. סכנה לחופש הביטוי בישראל, הם זעקו. ו"ידיעות אחרונות", שמתחרה עם "הארץ" כתף מול כתף באליפות ה"מי הכי פוסט ציוני", מרח את אותו ורטה על השער של המוסף לשבת. נלחמים על חופש הביטוי? נו, באמת. איפה הייתם כאשר זרקו את המורה ישראל שירן על כך שהוא אמר שאינו מבין מהי מורשת רבין שאותה עליו ללמד? איך קרה שהוא לא קיבל את העמוד הראשון ומאמרי המערכת של "הארץ" ושל "ידיעות"? מה, הדעות שלו פחות נחשבות? עליו, אגב, בניגוד לוורטה, לא היתה שום תלונה.
צריך להילחם על הזכות לומר גם דעות מרגיזות, הם אומרים. שקרנים. הם לא מוכנים להילחם על הדעות שמרגיזות אותם. הם מזכירים את אדר כהן שפוטר ממשרד החינוך - אבל שום מילה על פיטורי מי שקדמה לו, מי שפוטרה כדי למנות אותו. עשתה את זה יולי תמיר, בימים האחרונים לכהונתה. כשלא מדובר במפלגות שמאל, קוראים לזה מחטף. אז ככה: מי שקדמה לו, אסתי ברנד - שמעולם לא זכתה להגנתם של לוחמי חופש הביטוי, פוטרה כי היא מתנחלת. העניין הזה הגיע לבית המשפט, שפסק לה בשל כך פיצויים חריגים. מה שכמובן לא הפריע לאותה יולי תמיר להתראיין (בגלי צה"ל, איך לא) כמגינת חופש הביטוי וכמתנגדת לפיטורים של אנשים בשל דעותיהם בלבד. ו־כן, זה פורסם רק ב"ישראל היום".
מאמר מערכת ב"הארץ" קרא בשעתו לפטר מרצה מאוניברסיטת תל אביב, פנינה שרביט־ברוך, בגלל חטא כבד: היא לא חשבה שצה"ל מבצע פשעי מלחמה בעזה. ב"הארץ", מעוז הסובלנות, חשבו שאין מקום לדעות מתועבות שכאלה. הם גם קראו בשעתו, גם הפעם במאמר המערכת, לפטר את המדען הראשי במשרד החינוך וקבעו: "הסיבה העיקרית לחוסר ההתאמה שלו לתפקיד אינה חוסר ניסיונו, אלא דעותיו". רם כהן, מנהל תיכון בתל אביב, התראיין לפני חודש ב"הארץ". כהן, אגב, קרא קודם לכן להצביע למרצ ולחד"ש. ואז כצפוי קיבל ראיון מפרגן ב"הארץ", התלונן על סתימת פיות ומייד הסביר מה דינו של מי שחושב אחרת ממנו: "תהיה לי בעיה מאוד גדולה להעסיק מורה שגרה בתפוח, משום שאם אותה המורה תצטרך להעביר את תוכנית הלימודים באזרחות, שעניינה דמוקרטיה וזכויות וחירויות, אני שואל את עצמי אם אדם שטובל ושרץ בידו יכול לבוא ללמד מקצוע כזה, והתשובה היא לא".
סערת אדם ורטה זועקת מרוב צביעות. הם מדברים על החובה לאפשר ביטוי גם לדעות מרגיזות - בתנאי שאלה לא הדעות שמרגיזות אותם. הם סותמי הפיות והמצנזרים הגדולים ביותר במדינה. צבועים, נמאסתם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו