באופן אירוני, התפקיד של ג'ק ראיין הוצע לקווין קוסטנר ב־1987. קוסטנר אמר לא. גם הריסון פורד, אגב. לסרט קראו "המרדף אחר אוקטובר האדום", אלק בולדווין היה ראיין, וקוסטנר החמיץ הזדמנות לעשות קריירה בתור גיבור המותחנים של טום קלנסי. האם הוא מתחרט? לא בטוח. זמן לא רב אחר כך הוא החל לעבוד במרץ על פרויקט שאפתני שנקרא "לרקוד עם זאבים", שאותו גם הפיק וביים. הזאבים, בסופו של דבר, הם שהביאו לו שני אוסקרים פרטיים, על הבימוי ועל הסרט הטוב ביותר.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
מוזרות דרכי הגורל. 27 שנים אחרי שנתקל לראשונה בדמותו של מנתח המודיעין המבריק מה־CIA, חוזר קוסטנר למקורות. לא כג'ק ראיין - בכל זאת, הוא חגג בשבת שעברה את יום הולדתו ה־59 - אבל עדיין, עמוק בתוך הטייפקאסט. ב"ג'ק ראיין: גיוס הצללים" הוא מגלם את וויליאם הארפר, הסוכן שמגייס את ראיין הצעיר (כריס פיין בן ה־33) לסוכנות הביון המרכזית ושותל אותו בוול־סטריט כדי להתחקות אחר עבירות חריגות של סכומי כסף, במה שנחשד כניסיון לטרור כלכלי.
בקלוז־אפ בתחילת הסרט נראה קוסטנר זקן ועייף, על פניו קמטים המסגירים את גילו. במציאות, למרבה הפלא, הוא דווקא נראה הרבה יותר צעיר, ספורטיבי וקליל. הוא בא לראיון מחויך, במכנסיים אפורים ובחולצת טריקו, צעיף בד דק סביב צווארו וז'קט אופנתי משלים את לוק האמן האירופאי עז־המבע. תשכחו מזקן השבט עם הפנסיה מעבר לפינה.
"כן, יכולתי להיות ג'ק ראיין כבר לפני 27 שנים, אבל היתה לי התחייבות שלא יכולתי להפר", הוא כמעט מתנצל, "שיחקתי ב'ללא מוצא' (בתפקיד הבלתי נשכח של קצין הצי, שהוא סוכן כפול; ד"כ), והייתי עסוק כבר בגיוס התקציב ל'לרקוד עם זאבים'. אז אני מניח שתפקיד ג'ק ראיין חלף על פניי. היום כבר לא היה לי סיכוי... כבר לא קל כמו פעם לרדוף אחרי האנשים הרעים, הם נעשו חכמים ומניפולטיביים יותר עם השנים. לא סתם ליהקו לתפקיד הזה שחקן צעיר".
ראיין היה יכול להביא לך הרבה סרטי המשך. בכלל, למה לסרטים שלך לא עשו המשכים?
"בזמנו דווקא עמד על הפרק סרט המשך ל'שומר הראש'. הרעיון היה שפרנק נשכר לשמור על הנסיכה דיאנה, אבל זה לא קרה בסוף. אני שמח שיצא לי להיות חלק מההצלחה בסיבוב הראשון, ומי יודע, אם אתה מספיק זמן בתחום, הרבה רעיונות חוזרים שוב אל שולחן העבודה. דווקא היה יכול להיות נחמד לשחק בפרקי ב' בחלק מהסרטים, נחמד שיש לך דמות שאתה מכיר וזוכה לחזור לגלם, אבל זה לא הסתייע".
קוסטנר מתאר את ההישרדות המופלאה של התסריטים של קלנסי בקולנוע "למרות המבקרים שחורצים את דינם של היוצרים", ונדמה שהוא בכלל מכוון לעצמו. "כשאתה יוצר מחונן, אין מנוס מכך שהיצירות שלך יעמדו במבחן הזמן. מרבית הסופרים לא הצליחו לעשות את זה. קלנסי עלה על נוסחה של כתיבה בקונטקסט של האדם החושב, שמרתקת עד היום צופים לאולם קולנוע חשוך במשך שעתיים. אני בטוח שלאורך השנים הוא קיבל ביקורות צוננות, שפטרו אותו כעוד מחבר זניח של ספרות זולה, והיה עליו להוכיח את עצמו נגד כל הסיכויים.
"המסקנה החד־משמעית שאני לוקח מזה היא שכאשר אתה עומד מאחורי משהו איכותי, אתה תצלח את מבחן הזמן. וזה לא רק משהו שנכון לדמויות פיקטיביות בספרים או בסרטים. כולנו חיים תמיד על הקצה, זו לא המצאה הוליוודית".
קווין קוסטנר, "כולנו חיים תמיד על הקצה, זו לא המצאה הוליוודית". צילום: אי.פי
ללמוד לחיות יחד
הסרט החדש, שעלה למסכים בשבוע שעבר, מתפתל בין ניו יורק למוסקבה וכמעט מפיח רוח חיים חדשה במלחמה הקרה. "יש שם אמנם קלישאות של האיש הרע", מודה קוסטנר, "אבל באותה קלות שהבאנו את הנבל התורן מרוסיה (בגילומו של קנת' בראנה, שגם ביים), זה היה יכול להיות רודן מהמזרח התיכון. רוסיה נבחרה בתסריט כאיוּם משום שמדובר באויב ראוי, ככה זה בסרטים רבים, משום שצריך חוליה חזקה להתעמת מולה, ושקהל יקנה את זה.
"אבל זה רק סרט, ואני לא ארצה שמישהו יחפש בו קונוטציות פוליטיות עמוקות. זה הדבר האחרון שחסר לעולם שלנו. אנחנו מוכרחים ללמוד לחיות יחד, אין ברירה אחרת. תראה איך אני ואתה יושבים יחד, מייצגים שתי מדינות מרוחקות, ועדיין קרובות במרחק טיסה אחת בלבד. באותה קלות אתה יכול להמריא ולאכול הערב באיים המלדיביים".
מה סוד ההצלחה של ג'ק ראיין?
"הז'אנר הזה התחיל בסרטים דוגמת 'השליח ממנצ'וריה' של פרנק סינטרה בשנות החמישים, כשהקהל יצא מתקופה של מלחמה, ומותחנים כאלה היו רלוונטיים מאוד. זה המשיך עם הדמות של ג'יימס בונד, שצונח באלגנטיות מהשמיים בחליפה מצוחצחת למשעי ומסיים ערב מלא אקשן עם הנערה הכי יפה על זרועו. כיום הרומנטיזציה של דמות המרגל התחלפה בעומק וברצינות, כי כמה שאנחנו רוצים לשקוע בעולם הפנטזיה, יש לנו עניין גובר להיכנס יותר לנבכי הדמות, לדעת מה באמת נוגע באנשים. הסרט החדש מתייחס לאספקט כלכלי של מציאות לא פשוטה שאנחנו מתמודדים איתה. עלילה כמו בסרט משפיעה על כיסו של כל אחד מאיתנו, בסופו של דבר, והנבלים הללו ערמומיים היום יותר מתמיד".
ועדיין, ארה"ב תמיד יוצאת מהסרטים האלה מגינת החופש והדמוקרטיה.
"מנסים לא פעם להפיל אותי ולהוציא ממני אמירה אומללה נגד המדינה שלי, או כזו שתעיד על בורות. אני מודע לפגמים של ארה"ב, אני לא מתעלם מהעובדה שיש לה גם חלק פחות מחמיא בנעשה בעולם. אבל אני גם יודע שהמשימה שמוטלת על המנהיג, באשר הוא, אינה פשוטה. תראה מה קורה בכל מערכת בחירות: שני מתמודדים אינטליגנטיים מתנצחים ביניהם ומכנים זה את זה שקרן. הקהל הופך למעין שלמה המלך, שצריך לקבל החלטה מורכבת. זאת המציאות שכולנו חיים בה".
מה אתה חושב על כריס פיין בתור ג'ק ראיין הרביעי, אחרי בולדווין, פורד ואפלק?
"הוא ליהוק קלאסי לתפקיד הגיבור הראשי, ולא במובן המשעמם של 'קלאסי'. אני חושב שהוא מסוגל לשאת על כתפיו סרט גדול בצורה אלגנטית מאוד, ונהניתי מאוד לעבוד איתו. הוא בחור מתוחכם מאוד, שמגלה עניין בכל התחומים הנכונים, וללא ספק מוכשר יותר מאשר אני הייתי בגילו. אני לא קיבלתי משכורת ראויה עד גיל 28, והנה, הוא כבר צבר לזכותו רזומה מרשים. אם יהיה סרט המשך, הוא האיש המתאים לככב בו".
נתוני הפתיחה של "גיוס הצללים" בסוף השבוע שעבר לא היו מרשימים, מה שעלול להכניס את אולפני פרמאונט לבעיה. הם כבר סגרו עם כריס פיין על שני סרטי המשך, ועם קוסטנר לספין־אוף עם דמות הסוכן הארפר בסרט המיועד "ללא חרטה", גם הוא מעולם הספרות של קלנסי.
בהופעה של הלהקה שלו, "קווין קוסטנר והמערב המודרני". צילום: אי.אף.פי
"תהיה טוטאלי"
קווין מייקל קוסטנר נולד בינואר 1955 בדרום קליפורניה, בנם השלישי של ביל, עובד מועצה שעסק בעבודות בנייה וחשמל, ושרון, עובדת שירותי הרווחה. אחיו הבכור, דן (63), הוא מדען, שלפני שנים אחדות נעזר בקווין כדי לקדם יוזמה לטיפול באסון הסביבתי עקב דליפת הנפט במפרץ מקסיקו. אח נוסף שלו מת בלידה.
קוסטנר סיים תואר ראשון במינהל עסקים ושיווק באוניברסיטת קליפורניה סטייט, שם הכיר את סינדי סילבה, ונישא לה ב־1978. בשנתו האחרונה באוניברסיטה החל לקחת שיעורי משחק, אבל זה היה מפגש מקרי עם השחקן ריצ'רד ברטון בשדה התעופה במקסיקו, לאחר ירח הדבש עם סינדי, שגרם לו להבין מה הוא רוצה לעשות בחיים.
"פניתי אליו ואמרתי שאני רוצה מאוד להיות שחקן", סיפר קוסטנר בעבר, "אמרתי לו, בתעוזה, שהוא שחקן מוערך, אבל ששמו נקשר גם בלא מעט שערוריות. הוא כבר היה אז גרוש פעמיים מאליזבת טיילור. רציתי לדעת אם סוג כזה של חיים הוא בהכרח נחלתו של שחקן, כי אני רוצה מאוד חיים ללא דרמה. הוא אמר לי: 'פשוט לך על זה במלוא הכוח. תהיה טוטאלי'".
לאחר שדילג בין עבודות זמניות, בין השאר נהג באוטובוסים תיירותיים בהוליווד סביב בתי המפורסמים ומפעיל מתקנים בדיסנילנד, הצטלם ב־1979 לסרט הראשון שלו, קומדיית נעורים טיפשית שנקראה "Beach USA", שיצאה למסכים רק שבע שנים מאוחר יותר, כשקוסטנר כבר היה מפורסם והצהיר שאינו מתגאה בסרט הזה.
לאחר תפקידים קטנים לכד את עינו של הבמאי לורנס קסדן, שליהק אותו לסרט "החברים של אלכס" (אבל הסצנות שלו נותרו על רצפת חדר העריכה) ואחר כך ל"סילברדו", שנחשב לפריצה הראשונה. ב־1987 הוא קיבל את התפקיד הראשי של סוכן משרד האוצר האמריקני אליוט נס בסרט "הבלתי משוחדים" של בראיין דה פלמה, לצידם של שון קונרי ורוברט דה נירו.
אחרי "רוקדים עם זאבים", שקטף שבעה אוסקרים, באה שורה של תפקידים גדולים, בסרטים "JFK: תיק פתוח" על רצח קנדי, "רובין הוד: נסיך הגנבים", ו"שומר הראש" לצד וויטני יוסטון. ואז הגיע "עולם המים", עוד סרט שביים והפיק (ושיחק בו בתפקיד הראשי), בתקציב חסר תקדים של 175 מיליון דולר. הוא התרסק בקופות.
"אני אוהב מאוד את 'עולם המים'", אמר בראיון ל"האפינגטון פוסט" בשנה שעברה, "זה סרט שמאתגר את המחשבה של הצופה, אתה לא יכול להרשות לעצמך למצמץ. הוא עומד בזכות עצמו כסרט מגניב מאוד ואקזוטי. מובן שהיו בו פגמים, אבל בסופו של דבר הוא חדשני מאוד ועשיר".
קוסטנר עוד ניסה להתאושש עם "הדוור", שאותו גם ביים, אבל כשל שוב. בניסיון להתחבב מחדש על מנהלי האולפנים הגדולים, שהפסיקו להזרים אליו הצעות שוות באמת, החל לשחזר תפקידים מהעבר כדי לשחק על בטוח. בין השאר, כיכב ב"13 יום", שעסק שוב בנשיא קנדי ובמשבר הטילים בקובה, במערבון שביים, שנקרא "שטח פתוח", ובקומדיות רומנטיות, ובהן "גביע הפח" ו"בשם האהבה".
"אני מרוצה מהדברים שעשיתי", אמר בעבר, "אולי לא תמיד מהתוצאות אבל כן מההחלטות, כי קיבלתי אותן בעצמי. לדעתי זו דרך חשובה לחיות את החיים. גיבורים אמיתיים הם כאלה שנופלים, נכשלים והם מלאי פגמים, אבל לבסוף מוצאים את הדרך אל הניצחון, משום שהיו מחויבים לאידיאלים שלהם".
את הקאמבק היחסי הצליח קוסטנר לעשות לפני שנתיים, כשכיכב במיני־סידרה "האטפילד ומק'קוי" של ערוץ ההיסטוריה האמריקני, תפקיד שהביא לו את גלובוס הזהב והאמי. בשנה שעברה הופיע גם ב"איש הפלדה", הסרט על סופרמן, שבו גילם את אביו המאמץ. "לא הייתי משוכנע לגבי הסרט הזה, אבל ידעתי שהבמאי יביא משהו מקורי, וזה מה שרציתי: שהסרט יעמוד בזכות עצמו, לא כאיזה סרט המשך. אלו הדברים שגורמים לי לרצות להיות חלק מסרט".
סמל מין, עם וויטני יוסטון ב"שומר הראש". צילום: רויטרס
בין קלינטון לרייגן
"שומר הראש", שיצא ב־1992, הפך את קוסטנר לסמל מין וגרר משבר קשה בחיי הנישואים שלו, כולל התקפי קנאה של הרעיה והאשמות חוזרות ונשנות שהוא בוגד בה. הם התגרשו ב־1994, אחרי 16 שנים ושלושה ילדים משותפים - אן (היום בת 29), לילי (27) וג'ו (25). הסכם הגירושים המתוקשר כלל תשלום עתק לגרושתו, שהוערך ב־80 מיליון דולר והיה עבורו מהלומה כלכלית.
עוד לפני שהתגרש הוא כבר היה במערכת יחסים עם ברידג'ט מוּני, נכדתו של מייסד קבוצת הפוטבול פיטסבורג סטילרז, ואיתה הביא לעולם בן משותף, ליאם (17). אבל לאחר הלידה עבר לזרועותיה של דוגמנית העל האוסטרלית אל מקפירסון. בשנים שאחרי ניהל רומנים עם דוגמניות־על שבהן נעמי קמפבל, אנג'י אברהארט, שריל טיגס וקרלה ברוני, וגם עם השחקניות קורטני קוקס ("חברים"), מירה סורבינו, האלי ברי ומישל פייפר.
שערוריות רבות נקשרו בשמו בתקופת הרווקות שלו. צהובון אמריקני פירסם כי באחד הימים, כשהתארח אצל חברו, שחקן הבייסבול קאל ריפקן, חזר ריפקן הביתה ומצא את קוסטנר במיטה עם אשתו - והפליא בו את מכותיו. ב־2004 הוא נישא למעצבת התיקים כריסטין באומגארטנר, הצעירה ממנו ב־22 שנים, ובעת ששהו בירח דבש בסקוטלנד היה מעורב בשערורייה אחרת. המעסה שהוזמנה לעשות לו עיסוי התלוננה במשטרה כי הוא הטריד אותה מינית ועינג את עצמו לעיניה. הסיפור טואטא לאחר שעורכי דינו של קוסטנר הגיעו עם המתלוננת לפשרה מחוץ לבית המשפט, תמורת פיצוי הולם, כמובן.
.jpg)
עם אשתו, כריסטין באומגארטנר. צילום: אי.פי
יש לו שלושה ילדים מבאומגארטנר: קיידן (6), הייס לוגאן (3) וגרייס (שנה וחצי), ובסך הכל - שבעה ילדים משלוש נשים. "שלושת הילדים הצעירים גרמו לי להשלים עם הבחירות שעשיתי. אין מנוס מכך שהילדים שלך ישפטו אותך. יבוא יום וכל מה שעשית ייבחן בעיניהם - בוודאי במקרה שלי, כאבא שנאלץ להיעלם לשבועות ארוכים במהלך צילומי סרט. בשנים האחרונות אני כותב הרבה, כי זה משאיר אותי בחיק המשפחה ומונע ממני להיעדר לפרקי זמן משמעותיים מהבית".
לצד חיבתו הגדולה לספורט (הוא אוהד מושבע של ארסנל), קוסטנר הקים הרכב קאנטרי ששמו "קווין קוסטנר והמערב המודרני", שכבר הוציא ארבעה אלבומים וקיים סיבובי הופעות בארה"ב ובאירופה. במהלך ההופעות ברוסיה הוא אף התארח בביתו של הנשיא פוטין.
עמדותיו הפוליטיות ממקמות אותו בצד השמאלי של המפה - בשנות התשעים סייע בגיוס כספים לקמפיין של ביל קלינטון, וב־2008 הודיע על תמיכתו באובאמה; אבל זה לא מנע ממנו לשחק גולף בקביעות עם הנשיא לשעבר רונלד רייגן, לשמור על קשרי ידידות קרובים עם משפחת בוש ולתמוך במירוץ של הסנאטור הרפובליקני פיל גרהאם.
הלו"ז שלו לחודשים הבאים צפוף וכולל תפקידים ראשיים בסרטים "שלושה ימים להרוג" ו"שחור ולבן" ובשתי דרמות פוטבול שיעלו בהמשך השנה. ועדיין, הוא אומר, האהבה הגדולה שלו היא הכתיבה והבימוי.
"בסופו של דבר, התפקידים שבאמת מושכים אותי הם אלו שאני כותב ומפתח עבור עצמי, כי אותם אני מכיר הכי טוב. אני יודע היכן הם מתחילים והיכן הם מסתיימים, ומהן הסצנות שאני אוהב. אני לא צריך להמציא טקסטים ביום הצילומים. רק לעיתים רחוקות משהו של כותב אחר מדבר אלי.
"כשאני בא עם סרט ביד אני מרגיש שיש לי סוד אדיר שאני נושא בכיס, ואני משתוקק לחלוק אותו עם העולם בדיוק באופן שבו אני בוחר להוציא אותו לאור. אני נוטה להיות די עיקש, קשה לשנות את דעתי ולהסיט את תשומת ליבי באשר לדרך שבה סרט כלשהו אמור להיראות. אני לא מתחיל לצלם סרט עד שהתסריט הושלם, אני לא משאיר מקום להוסיף או לשנות טקסט, ולא מוכן שמנהלי האולפנים יעבירו הערות או בקשות לשינויים. אני רוצה לדעת מה אני עושה. אנשים כבר לא מעריכים את תהליך העבודה. המטרה שלי היא להביא סרטים שידברו לקהל אמריקני ובינלאומי כאחד, ויש כבר פרויקטים בקנה".
כמו מה?
"אני מעורב בסידרה של חמישה ספרי הרפתקאות בהמשכים, בשם 'אגודת החוקרים', שאני בקלות יכול לראות כסידרת הספרים הגדולה של העשור הבא, לא נופלת מהכתבים של רודיארד קיפלינג וז'ול ורן. זה פרויקט שאני מקווה שיעבור עיבוד לאנימציה. אני אוהב מערבונים ורוצה מאוד לעבוד על סרט סביב מלחמת העולם השנייה, אני מקווה שזה הדבר הבא שבו אעסוק. כתיבה היא דבר שאני לא לוקח בקלות. שם אני באמת חשוף, שם אפשר לראות בבירור אם אני בכלל שווה משהו".
dudic@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו