עבודה לא זרה

עקבותיה של אוקסנה, אישה כריזמטית ויפהפייה, עוזרת בית ועובדת זרה מקזחסטן שהניירות שלה נשללו ממנה על ידי מאהב שפל, נעלמים יום אחד במפתיע. הדבר גורם לבלבול שלוכד בתוכו דמויות נוספות, גם כאלו שלא נתקלו בה לעולם. כך נפתח "אוקסנה" (אחוזת בית), ספרה של מירב נקר־סדי, זוכת פרס ספיר לספר ביכורים לשנת 2014, מן הספרים היחידים שעוסקים באופן ישיר ומרכזי בגורלם של העובדים הזרים בישראל.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

נקר־סדי, סוציולוגית במקצועה, אם לשלושה המתגוררת בגני תקווה ומרצה בבית הספר לחברה וממשל ובבית הספר לחינוך בבית ברל, עסקה כבר בעבודת הדוקטורט שלה במדיניות ההגירה ובקשר בין הגדרת אוכלוסייה והזכויות שלה. "מעולם לא עסקתי בעובדים זרים באופן ישיר במסגרת הכתיבה האקדמית, אך מעצם היותי סוציולוגית - סוגיות כגון עוני, אי שוויון, אי צדק וגורלות של אנשים מלוות אותי באופן תמידי", היא מספרת. לדבריה, "הכתיבה האקדמית מאוד חיצונית. אני עוסקת באופן ממוקד ואינטנסיבי בנושא מסוים ופונה אל קהילת המחקר - אותה קבוצה סגורה ומצומצמת שאיתה אני נמצאת ביחסים של שיג ושיח ושל תחרות, על המידע, הטיעונים, האמת. הכתיבה הספרותית, לעומת זאת, היתה חוויה אישית לחלוטין, משהו שבעזרתו פניתי אל תוך עצמי, מה גם שהיה מדובר בפגישה מקרית לחלוטין".

לא חלמת לפני זה לכתוב ספר, לא כתבת למגירה?

"ממש לא. זה משהו שקרה לי אחרי שהגשתי את הדוקטורט והתחלתי עם עצמי בלי תכנון ובלי שום מטרה מוגדרת, ואיכשהו משם זה התגלגל. אני מניחה שמה שמשך אותי בחוויה היה התחושה שסוף סוף אני לבד, בלי שום שיח או תחרות עם אותה קהילת מחקר שאני מורגלת בה. זו היתה פשוט צלילה פרטית, הגילוי הראשוני של כתיבה אישית, לא אינסטרומנטלית. הרגשתי שיוצאים לי דברים מהאצבעות".

גיבורה בלי מונולוג

את סיפורה של אוקסנה בחרה נקר־סדי לספר דרך נקודת מבטם של שש דמויות שונות, המייצגות כל אחת בדרכה ישראליות מסוימת. "בכל אחת מהדמויות יש משהו ממני וכמובן יש לה חלק ביצירת מה שאנחנו רגילים לכנות ה'פסיפס' של הישראליות. אבל כל קול מציג משהו גם מחוץ לקופסאות שבהן אנחנו נוטים לתחום את חלקי הפסיפס הזה", ממהרת נקר־סדי לסייג. "בן זוגה של אוקסנה, מזרחי צעיר שמתגורר עם אמו, אמנם כרוך אחרי אוקסנה, אבל באותה מידה נגעל מהדירה שלה ומהאוכל שהיא וחברותיה מבשלות; או העובדת הלא חוקית שמתגוררת עם אוקסנה ומתאהבת בה עם הזמן. ככל שהכתיבה נתמשכה הדמויות התחילו להתפתל ולהוציא מתוכן קווים שגם אני לא ידעתי שיש בהן, קווים שלא מאפשרים לנו להחזיר אותן חזרה לשבלונות שלתוכן אנחנו נוטים לדחוק דמויות מסוגן ביום־יום".

עם זאת, בחרת שלא להעניק גם לאוקסנה מונולוג משלה.

"אני חושבת שאחת ההחלטות היחידות המודעות לעצמן שביצעתי עוד מתחילת הכתיבה היתה שהיא לא תדבר ישירות. אמנם אוקסנה נשמעת רבות דרך המונולוגים של הדמויות, אך מלכתחילה הרגשתי שאנשים מסוגה - אחרים מדברים אותן. זו חוויה קשה, אבל נראה לי שכולנו נאלצים לחוות אותה באיזשהו אופן; זו חוויה מאוד מאיימת - שהקיום שלך רעוע. כמובן, בדיעבד יש כאן מימד פוליטי - העובדה שאין באפשרותה להשמיע את קולה היא גם הזעקה שלה".

עוד בטרם נודעה לה הזכייה בפרס ספיר, החלה נקר־סדי בעבודה על הפרויקט הבא. "ואני שמחה על כך, כי הזכייה, אף על פי שהיא משמחת כל כך, עשויה לבלבל וטוב שלא ינחו אותי שיקולים זרים בכתיבה", היא אומרת. "אני כל כך מקווה שעוד פעם יקרה לי הנס הזה שארגיש פתאום כמו אדם שהתהלך כל חייו על האדמה, ופתאום גילה שהוא יכול לעוף. אני אמא, אישה עובדת וחופרת מתחת לאדמה כדי למצוא רגעים לכתיבה. ובכל זאת, אני מייחלת לרגע שבו הפרויקט הבא יתפוס תאוצה ואוכל שוב לפרוש כנפיים ולהמריא".

* * *

נאוה סמל בתרגום לאיטלקית

ספרה של נאוה סמל "ראש עקום", שראה אור בעברית בהוצאת זמורה ביתן, רואה אור בימים אלו באיטליה בהוצאת בלפורטה ובתרגומה של שרה פרארי. במרכז הרומן עומד סיפור הצלתו של מוסיקאי יהודי בידי אהובתו הנוצרייה תחת הכיבוש הנאצי. אירוע מיוחד לכבוד הספר ובנוכחותה של סמל ייערך בשבוע הבא, ביום השואה הבינלאומי, בעיר בורגו סאן דאלמאצו שבפיימונטה, שם מתרחשים אירועי הספר, ליד תחנת הרכבת שממנה שולחו יהודי צפון איטליה למחנות ההשמדה.

"מלחמת השפות" בבית לייוויק

ביום חמישי הקרוב (23.1 בשעה 18:30) יתקיים בבית לייוויק, ברחוב דב הוז 30 בתל אביב, כנס ששמו "מלחמת השפות". במושב הראשון בכנס, "מדיניות לשונית בישראל - הרצוי והמצוי", ישתתפו בין השאר פרופ' אילנה שוהמי, רוביק רוזנטל וד"ר יוני מנדל; במושב השני, ששמו "שינוי חברתי, שינוי לשוני - ההיבט האידיאולוגי", ישתתפו פרופ' גלעד צוקרמן, יוסי שריד, ארז ביטון, ד"ר שושי וקסמן ודניאל גלאי.

סידור תפילה יצא באמהרית

הוצאת קורן השיקה בימים האחרונים סידור תפילה עם תרגום לאמהרית. עד היום השתמשו בני קהילת יוצאי אתיופיה בסידורי תפילה שתורגמו בחו"ל. ביום רביעי הבא (29.1) ייערך בבית הכנסת הגדול בירושלים ערב השקה של הסידור, בנוכחות אישים מהקהילה ובנוכחות הרב מנחם ולדמן, ראש מכון "שבות עם" ומומחה לעולי אתיופיה, שיזם את התרגום.

שלושה זוכים בפרס אס"י

הוכרזו שלושת הזוכים בפרס אס"י (פרס איגוד כללי של סופרים בישראל). הזוכים הם דנה חפץ (על קובץ הסיפורים "דולפינים בקרית גת"), רות נצר (על קובץ שיריה "הגוף היחיד") ואברהם בר־אב (על קובץ סיפוריו "פושקין מרוקאי"). שלושת הזוכים יזכו להוציא את ספרם לאור בהוצאת "ספרא".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו