יו"רים לכל הכיוונים

לראשונה בתולדות הכנסת, משותקת זה כחודשיים פעילותה של ועדת החוץ והביטחון - החשובה בוועדות בית המחוקקים הישראלי - בשל מחלוקת בין הליכוד ביתנו לבין יש עתיד באשר לזהות האיש שיעמוד בראש הוועדה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בעקבות מינויו מחדש של אביגדור ליברמן לשר החוץ בתחילת נובמבר, הוא נאלץ לפרוש מתפקיד יו"ר ועדת חו"ב (החוץ והביטחון). ראש הממשלה בנימין נתניהו רצה למנות את ח"כ צחי הנגבי לתפקיד שבו כיהן כבר פעמיים בעבר, אך השר יאיר לפיד תבע למנות למשרה את חברו לסיעה, ח"כ עפר שלח. שני הצדדים הסכימו לבצע רוטציה בין הנגבי לשלח באמצע הקדנציה, אולם המחלוקת כעת היא מי יכהן ראשון בתפקיד.

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שראה, ובצדק, במציאות שנוצרה "מצב בלתי נסבל", ניסה לפשר בין הצדדים, אולם ללא הצלחה. כל צד התבצר בעמדתו - ולפני כשבועיים יזם אדלשטיין שינוי בתקנון הכנסת, שיאפשר לו, מהשבוע הבא, לכנס את הוועדה בעצמו או למנות בכל ישיבה את אחד מחבריה ליו"ר זמני. זאת עד סוף פברואר או עד שהליכוד ויש עתיד יגיעו לעמק השווה.     

אין מפקח אחר מלבדה

בשיחה עם ארבעה יו"רים לשעבר של ועדת חו"ב ניסינו לבחון איזו משמעות יש לכך שהוועדה מושבתת זה חודשיים. האם הדבר גורם נזק של ממש? האם בראש הוועדה ראוי לעמוד איש בעל רקע ביטחוני או שכל פוליטיקאי עם ראש פתוח יכול לעשות זאת?  

משה ארנס, שהיה יו"ר הוועדה בשנים 1982-1977 ולאחר מכן גם שר הביטחון בארבע ממשלות, אומר כי "הפיקוח של ועדת חו"ב על מערכת הביטחון הוא מאוד חשוב, וכשאין פיקוח איננו יודעים אפילו אם יש כשלים במערכת הביטחון, ובוודאי לא כיצד מתמודדים איתם.

"חשוב להבין שוועדת חו"ב, באמצעות ועדות המשנה שלה - שהוקמו ביוזמתי בעת שעמדתי בראש הוועדה - היא הגוף היחיד במדינה שמוטל עליו לקיים ביקורת ופיקוח על כל זרועותיה של מערכת הביטחון. אין גוף אחר שיעשה זאת במקומה. מבקר המדינה בודק את מערכת הביטחון רק בדיעבד, לא בזמן אמת".

השר יובל שטייניץ היה יו"ר ועדת חו"ב בשנים 2006-2003 ובמשך שש שנים נוספות היה חבר הוועדה והשתתף בישיבות ועדות המשנה החשאיות. הוא נחשב לאחד היו"רים החרוצים והנמרצים של הוועדה, שלא חשש להתעמת עם ראשי מערכת הביטחון.

שטייניץ מדגיש כי "אין ספק שהביקורת והפיקוח של ועדת חו"ב על מערכת הביטחון הם חיוניים ביותר, משום שמדובר בגופים שכלל אינם מפוקחים על ידי גופים אחרים בזמן אמת. אני מתכוון לצה"ל, לשב"כ, למוסד, לוועדה לאנרגיה אטומית ולגופים אחרים, שאלמלא הפיקוח של הכנסת, אין עליהם שום ביקורת חיצונית".

שטייניץ מוסיף כי "אי אפשר להגזים בחשיבות הנושאים שמערכת הביטחון עוסקת בהם בסודיות רבה וועדת חו"ב, באמצעות הבקרה והפיקוח המעמיקים, בוחנת את הנעשה בהם, מביעה את דעתה ולעיתים גם משמיעה ביקורת".

"המצב לא ראוי"

ח"כ שאול מופז, שהיה יו"ר הוועדה במשך כשנה (במהלך הכנסת ה־18) וקודם לכן הכיר את הוועדה כמי שהופיע בפניה כרמטכ"ל (בשנים 2002-1998) וכשר ביטחון (מסוף 2002 עד 2006), מציין כי "העובדה שוועדות המשנה החסויות של חו"ב עוסקות בקודשי הקודשים של מערכת הביטחון, מחייבת שפעילות הוועדה תתבצע באופן רציף.

"בתקופת כהונתי כיו"ר הוועדה הפעלתי 15 ועדות משנה, שלכל אחת מהן היתה תוכנית עבודה שנתית לפיקוח על מערכת הביטחון. המבוקרים מתייחסים במלוא הרצינות לפיקוח כי הם יודעים שיש מי ששם עליהם עין. ברור לגמרי שאם ראש מערכת כגון הרמטכ"ל או ראש השב"כ יודע שהוא מבוקר באופן רציף ושסורקים כל נושא, הוא מקפיד יותר. העובדה שזה כחודשיים הוועדה מושבתת היא אי תקינות של המערכת".

השר עוזי לנדאו, שהיה יו"ר ועדת חו"ב בשנים 1999-1996 ובשנים נוספות חבר הוועדה, סבור כי "זהו פגם חמור שהוועדה אינה מתפקדת במשך שבועות ארוכים, משום שבתקופה זו אין שום פיקוח אפקטיבי על כל המערכות הביטחוניות. מבחינת הגופים המבוקרים אולי זה מצב אידיאלי, אבל מבחינת סדרי ממשל תקינים זה מצב לא ראוי".

לנדאו מוסיף כי "האפקטיביות של הוועדה מותנית בצורת הפעלתה על ידי יו"ר הוועדה ובידע ובניסיון של גרעין יציב של חבריה. בתקופתי היתה ועדת המשנה למודיעין מורכבת מהחברים אהוד ברק, בני בגין, אורי אור, גדעון עזרא, יוסי שריד ואנוכי, וכשהגיעו נציגי מערכת צבאית להופיע בפני פורום כזה הם לא יכלו למכור לו סיפורים. לכן כשנציגי צה"ל הוזמנו לדון בנושא מסוים, הם היו מכינים עצמם כראוי". 

דיוקנו של יו"ר

באשר לתכונות הנדרשות ממי שיעמוד בראש הוועדה, אומר ארנס כי "בעיניי עדיף שיהיה אזרח שנושאי הביטחון אינם זרים לו ושיש לו היכרות עם המערכת. הוא לא חייב להיות קצין בכיר לשעבר, משום שלקצינים במיל' יש לעיתים דעות קדומות, קשרים, אהבות ושנאות". שטייניץ סבור כי "חשוב שליו"ר ועדת חו"ב יהיה רקע ביטחוני, ניסיון פרלמנטרי ופוליטי וגם ראש פתוח. אני מעדיף אזרח שמתעניין לעומק בנושאי ביטחון על פני קצין בכיר במיל', כי אזרח לא חייב למערכת והוא לא בשר מבשרה".

מופז מציין כי "חשוב שליו"ר ועדה יהיה גם רקע ביטחוני, גם ניסיון פרלמנטרי וגם ראש חושב. אם נעבור יחד על שמותיהם של עשרה מועמדים, נזהה  מייד מי המתאים ביותר". לנדאו מדגיש כי "חשוב למנות יו"ר קבוע ובעל ניסיון ולא מישהו זמני וחסר ניסיון, כי רק יו"ר קבוע יוכל להכין סידרה של דיונים בנושא הגרעין האיראני או התגברות הטרור ברצועת עזה. לעומת זאת, יו"ר ללא ניסיון יזדקק לחודשים ארוכים כדי ללמוד את כל הנושאים ולשלוט בהם".

*   *   *

הח"כים מצטטים משירי איינשטיין

באמצע השבוע שעבר, בשעת ערב, במלאות שלושים לפטירתו של הזמר האהוב אריק איינשטיין, העלו במליאת הכנסת את זכרו. ביוזמתו של ח"כ אלעזר שטרן (התנועה), עלו לדוכן בזה אחר זה ח"כים מסיעות שונות וציטטו קטעים משיריו הידועים. ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי) בחר להקריא את השיר "עיתונאי קטן שלי", ח"כ מרב מיכאלי (עבודה) ציטטה את מילות השיר "תוכי יוסי" ואילו ח"כ דב חנין (חד"ש) הקריא את הטקסט של השיר "אמרו לו". שטרן תיאר היטב את התחושה: "אין ספק שהזמר העברי מחבר בין העדות, מחבר למקומות, מחבר להיסטוריה".

סיורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים

מרכז המבקרים של הכנסת, בשיתוף האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך, השיק בשבוע שעבר פרויקט חדש של סיורים מיוחדים בכנסת, המיועדים לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. המתווה מותאם לתלמידי החינוך המיוחד: לקויי ראייה, לקויי שמיעה, תלמידים על הרצף האוטיסטי, בעלי מוגבלות שכלית ובעלי מוגבלות פיזית. הסיורים הותאמו לצרכיה של כל קבוצה והם יתודרכו על ידי מדריכים בעלי ניסיון עשיר, שמקצתם יודעים להשתמש בשפת הסימנים. המדריכים ייעזרו בחוברות מתורגמות לכתב ברייל בעבור ציבור העיוורים ובחוברות בשפת הסימנים לציבור החירשים. חוברות מיוחדות, מאוירות ב"שפת סמיילי", ישמשו תלמידים בעלי מוגבלות שכלית והתפתחותית. 

"שבר פתוח" - סרט על מפוני גוש קטיף

ערוץ הכנסת ישדר הערב (22:30) את סרטה הדוקומנטרי של הדס לוי־סצמסקי, "שבר פתוח", העוקב אחרי ארבע משפחות, דתיות וחילוניות, שפונו מיישובי גוש קטיף ברצועת עזה. במלאות כשמונה שנים וחצי להתנתקות מעזה, מנסה הסרט לבחון מה קרה למפונים מאז.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו