כבר הרבה זמן שאנחנו זקוקים לחופשה. חופשה אינטימית כזו, שבה נוצרים כל רגע וחיים זוגיות שקטה בכל בליל החיים הסוחף הזה של שיגרה ברוכה, של גידול ילדים נפלאים ועבודה. כי לפעמים, פשוט צריך לעצור את הכל, לנוח, להעריך ולהתגעגע. אז הפעם החלטתי לכתוב עבורכם מדור מורחב ומיוחד מאוד. קודם כל, כי בחרתי לקחת אתכם ואת יקיריי למסע של יומיים בירושלים החורפית והקסומה, ושנית, כי בחרתי להיפרד מכם, לתקופה קצובה ומבורכת.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
את החופשה הזאת החלטתי לבלות בעיר הנפלאה מכולן - ירושלים. כן, גם בחורף, לירושלים יש הקסם והרומנטיות שלה, וכעיר היא תמיד רוחשת, משתנה ומעניינת, ושווה ביקור ושהייה במשך כל עונות השנה. הפעם, שלא כתמיד, החלטתי ללון במרכז העיר, בדיוק כמו שאני נוהגת כשאני יוצאת לנופש בערים הגדולות של אירופה. חיפשתי מלון בנקודה מרכזית בעיר, שממנה נוכל לצאת לטיולים רגליים או להיעזר במינימום תחבורה ציבורית כדי לשוטט בעיר בקלות ובלי צורך להתנייד ברכב פרטי, וכך הגעתי למלון הבוטיק ארתור.
מלון ארתור הוא מהמלונות שמעוררים חמימות בלב מייד כשאתה נכנס אליהם. הוא מחזיר אותך, היישר מסמטאותיה הציוריות של נחלת שבעה, חזרה בזמן, לשנות השלושים. זה בולט במיוחד בין ערביים, בשעת ההפי־האוור העליזה, כשמוסיקה נעימה מתנגנת לה ובחדר האוכל המקסים מוצעים יינות ומיני נשנושים טעימים להנאת האורחים. המלון נמצא בבעלות רשת מלונות אטלס, שמתמחה בניהול מלונות בוטיק וקונספט, היינו, מלונות שלא מציעים לינה בלבד אלא איזשהו ערך מוסף הקשור לזמן ולמקום שבו הם ממוקמים. מלון ארתור, למשל, קרוי על שמו של המדינאי הבריטי ארתור ג'יימס בלפור, שהיה ראש ממשלת בריטניה וכולנו מכירים אותו מ"הצהרת בלפור". בלפור היה אדם שהשפיע ושינה את פני ההיסטוריה ביחס למעמדה של מדינת ישראל בכלל ושל ירושלים בפרט, ומהרגע שנכנסנו בדלת האדומה של המלון יצאנו למפגש מרגש עם ההיסטוריה הארוכה והשכבות הרבות שמהן מורכבת העיר.
עיצוב המלון פשוט מקסים בעיניי. הוא מרוהט בסגנון קולוניאלי וברוח שנות ה־30 של המאה הקודמת, והישרה עלינו את רוחה של אחת התקופות המרתקות בחיי העיר. התמונות שעל הקיר מתעדות צילומים של העיר מתחילת המאה, וכן את המפגש המרתק של התרבות הטורקית עם האנגלית והעברית שיצרו את ירושלים של ימינו. גם עיצוב החדרים רך ונעים והם כוללים מרפסת קטנה שנשקפות ממנה חצרות ירושלמיות.
בנוסף, ארצה להתייחס לדבר החשוב ביותר, לפחות לי, בחופשה - השירות כאן אדיב ומהיר מאוד. ראיתי כיצד מתייחסים כאן לתיירים שהתעניינו בהזמנת יום טיול. פקיד הקבלה התקשר ביעילות ובנעימות, בירר מחירים ואף קישר אותם למדריך שהתאים להם סיור. אנחנו התלבטנו בנוגע למסעדה וגם עבורנו הוא התקשר לכמה מסעדות, והזמין לנו מקום במסעדה שהמליץ עליה, שנתגלתה כמוצלחת מאוד. והכל ברוח טובה ובסבלנות.
חשוב לציין כי ארוחת הבוקר כאן היא מספקת וטעימה, אבל חשוב להביא בחשבון שמדובר במלון בוטיק, אז אין לצפות לכמויות האוכל ולמבחר העצום המוצעים במלונות גדולים. כאמור, יתרון עצום נוסף הוא מיקום המלון. במרחק הליכה מהרכבת הקלה, ממדרחוב בן־גוריון, משוק מחנה יהודה, ממתחם ממילא, מהעיר העתיקה, ולאמיצים שבכם: גם ממתחם התחנה החדשה, העמוס בבליינים - כך שחופשה במקום באמת הרגישה לי כמו טיול רומנטי באירופה.
[image gallery]
איזו חגיגה
ראשית, אספר קצת על שכונת נחלת שבעה, שבה ממוקם המלון. נחלת שבעה היא שכונה ותיקה במרכז העיר שקמה ב־1869, כחלק מתהליך ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות העיר העתיקה. זו היתה השכונה השלישית להיווסד במסגרת זו, לאחר משכנות שאננים ומחנה ישראל. השכונה נוסדה ביוזמת שבעה צעירים ירושלמים, בני המשפחות הוותיקות ביישוב הישן של ירושלים בעיר העתיקה, ששאפו לשפר את רמת חייהם ולצאת מהצפיפות והתנאים הירודים של הרובע היהודי: יוסף ריבלין, יואל משה סלומון, יהושע ילין, מיכל הכהן, בנימין סלנט (בנו של הרב שמואל סלנט, שהיה רבה האשכנזי של ירושלים), חיים הלוי ואריה (לייב) הורוביץ, שעל שמותיהם קרויים חלק מרחובות השכונה.
השכונה, שעברה שיקום ושימור, היא אחד ממוקדי הבילוי של העיר, וברחובותיה הצרים אפשר למצוא מסעדות, פאבים ובתי קפה רבים. מי מכם שיגיע לכאן לחופשת סוף שבוע ימצא כי בערב חמישי ובמוצאי שבת מתגודדים כאן מאות צעירים, שבאו לבלות לפני שבת או לאחריה. אני ממליצה, למי שמוצא את הזמן, להגיע לירושלים לחופשת אמצע שבוע, אך למי שלא, להגיע לכאן בכל זאת, גם בסוף השבוע. העיקר לצאת לחופשה, לא?
כפי שכתבתי, נחלת שבעה היא שכונה שוקקת חיים, ויש כאן הרבה פאבים, מסעדות, ואפילו כאלה שפתוחות בשבתות. לאחר שהתמקמנו במלון צעדנו לעבר מסעדת "זוני" (Zuni) - שמזכירה את מסעדת "דיקסי" התל־אביבית. זוהי מסעדה שפתוחה 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, ומעוצבת בסגנון דיינר מגניב. יש כאן מנות טובות, למשל המבורגר Zuni - 250 גרם של בשר משובח, שנקצץ גס ונדחס במידה הנכונה, נצרב כמתבקש מבחוץ ושמר על דרגת מדיום מבפנים, והגיע בלחמנייה עם חמוצים ועגבניות בלוויית צ'יפס טעים, לצד מנות סבירות בלבד כקדירת פירות ים מרינייר, שהיתה זקוקה לחידוד טעם ברוטב. למרות זאת, האווירה כאן מקסימה והשירות מצוין, שזה לא פחות חשוב. זהו מקום שהוא פתרון טוב לחך לילי רעב ולשבת ירושלמית.
בשביל הקינוח המשכנו ל"החגיגה של באבט", מקום קטן ומיתולוגי שמתמחה בוואפל בלגי, שנמצא במרחק דקת הליכה. לפני יותר משנה אכלתי במקום הזעיר הזה, שמאכלס בעיקר סטודנטים ירושלמים, ומאז לא הפסקתי לחלום על המתוק־
המתוק הזה, המלווה בכוס שוקו סמיך וחם. כאמור, הביקור השני הוכיח סופית - זהו הוואפל הבלגי הטעים ביותר שאכלתי מימיי. אני ביקשתי שבצד אחד ימרחו לי קרם ערמונים ובצד השני קרם וניל. ואיזה טעם. ואיזו חגיגה. אין דבר נפלא יותר מלשבת בחוץ, בליל חורף ירושלמי, לצד אחד מיקיריכם, ולשתות שוקו סמיך ומתוק אגב התענגות על ואפל בלגי עם הרבה הרבה קצפת. ממש חלום ליל חורף.
ייסורים ותענוגות
את בוקר יום שישי התחלנו בסיור במנהרות הכותל, מרחק רבע שעת הליכה מהמלון. כשעוברים דרך מתחם ממילא היוקרתי, נפלא לראות מיני תושבים ותיירים שממלאים את החנויות ובתי הקפה. בדרך הבטנו בעניין בבית שטרן, מבנה משומר שהוא חלק ממתחם ממילא ושוכנים בו סניף של רשת בתי קפה וחנות ספרים. המעניין הוא שעל אבניו של המבנה היפה רשומים מספרים שיוצרים התעניינות. הסיפור הוא שפירקו את הבית כדי להזיזו כמה מטרים לאחור, ורשמו על כל אבן את מיקומה. בעלי העסקים הבינו את הפוטנציאל שהמספרים המסקרנים יצרו ולכן החליטו להשאירם. גם היסטוריה נחמדה יש לבית: מדובר בבית משפחת שטרן, שנבנה בסוף המאה ה־19, שבו ישן הרצל במשך ארבעה לילות במהלך ביקורו ההיסטורי בארץ ישראל, בשעה שקדח מחום ובית המלון בעיר היה מלא. בחנות הספרים יש מוזיאון קטן על הרצל ופועלו וכן אגף מיוחד לספרים על הרצל והציונות.
המשכנו למנהרות הכותל, שבהן מסותתים היטב ושמורים להפליא שרידיו של הרחוב ההרודיאני שעבר למרגלות הר הבית, בורות מים עתיקים, תעלת מים קדומה מימי החשמונאים (שהורדוס חסם כאשר הרחיב את שטח הר הבית), לצד מפעלי בנייה מרשימים של המוסלמים מימי הביניים. ביקור במנהרה אינו רק סיור מופלא בזמן אלא גם שיעור רב רושם בהיסטוריה שלנו, בארכיאולוגיה ובטופוגרפיה של ירושלים. והדבר המדהים כל כך הוא שעדיין רב הנסתר על הגלוי ויש עוד הרבה מה לגלות כאן. לא אגלה לכם בשום אופן לאיזה קסם תזכו להיחשף בסיומו של הסיור, אבל אני יכולה רק לגלות שנשימתי נעתקה.
שתי הערות חשובות: הסיור במנהרות נמשך כשעה וחצי ואינו מתאים לילדים קטנים. הם לרוב יחלו להשתעמם ולהפריע לשאר המטיילים, וחבל. הערה שנייה: איכות הסיור תלויה מאוד במדריך שאליו תצורפו. אני אישית התאכזבתי מהדרכה טכנית חסרת נשמה ולא מאתגרת, שסיפרה בעיקר על האבנים ולא ריגשה אותנו כלל. מזלנו שקראנו על המקום לפני שהגענו, ולנו באמת הספיק לראות את המנהרות המרשימות ולהתפעל מהמפעל העצום והרוחני שאליו נחשפנו. שימו לב, ביום שישי היציאה הרגילה ממנהרות הכותל סגורה, מה שיצריך מכם לחזור רגלית את כל הדרך חזרה דרך המנהרות.
ממתחם המנהרות אנו יוצאים היישר לוויה דולורוזה בעיר העתיקה - דרך הייסורים, שבה על פי האמונה הנוצרית צעד ישו בדרכו האחרונה. בעונה זו של השנה הרובע הנוצרי משובב נפש ממש בשל קישוטי חג המולד המקסימים שתלויים בכל מקום. אח, איזו אווירה נפלאה. וכתמיד, אמליץ לכם לסור לביקור בהוספיס האוסטרי ולאכול שטרודל תפוחים נפלא עם קצפת מתוקה בגינה הקסומה שבבית הקפה הקטן שם, שכן החיים
[image gallery]
מורכבים מתענוגות קטנים
יצאנו מהעיר העתיקה, ונסענו ברכבת הקלה מרחק שלוש תחנות לשוק מחנה יהודה. יום שישי במחנה יהודה הוא יום עמוס במיוחד, בליל אנשים, שפות ותכונה רבה לקראת השבת שעומדת להגיע. כולם ממהרים לעשות קניות ולחזור הביתה. יש כאלה שלא יאהבו את העומס, אבל אני מוצאת בזה קסם. ישבנו לאכול צהריים במזנון פיש אנד צ'יפס חדש בשם "באלדג" שנפתח כאן, על שולחן קטן הצופה לשוק. נישנשנו דג קוד טרי ומטוגן בבלילה פריכה, אגב לגימת בירה צוננת. בעוד אנחנו טובלים את הדג ברטבים נהדרים, לצד צ'יפס עבה וחם, אנו מביטים מרותקים בעוברים ובשבים. אין ספק, השוק הוא מקום נפלא כדי להרגיש את ירושלים, ויש בו עולם ומלואו של אנשים מעניינים, ריחות, טעמים והיצע קולינרי עצום. לכו לשם לשוטט, לטעום, לחוש את העיר ואת ניחוחותיה, היכנסו לחנויות התבלינים ותחוו טעמים חדשים. שבו לאכול באחת המזללות שם (כי לא תמיד צריך ללכת למסעדות יוקרתיות בשביל להרגיש את הטעם של ירושלים), והכי חשוב: לא לוותר על הרוגעלכים הקטנים, מלאי הטעם והשוקולד בקונדיטוריית מרציפן. תענוג.
לקראת כניסת השבת, התכונה בשוק נרגעת ואנחנו עושים את דרכנו חזרה לנחלת שבעה. מדהים לראות כיצד העיר הכל כך שוקקת הזו מתחילה להתרוקן, איש איש ממהר לביתו, חנויות ודוכנים נסגרים והשקט משתרר בעיר. האמת, כניסת השבת בירושלים היא רגע קסום, מדובר במהפך כל כך גדול ומיוחד, שמדהים להיות עד לו.
מדליקה ועתיקה
אנחנו שבים למלון למנוחה ובערב יוצאים למתחם התחנה הראשונה, שבו מקומות הבילוי פתוחים עד שעות הלילה הקטנות. קצת על המתחם: בסוף המאה ה־19 נחנכה מסילת הרכבת הראשונה לעיר שהובילה אל מתחם התחנה שנבנה בעמק רפאים. הרכבת שהגיעה מיפו התקבלה בתשואות על ידי תושבי ונכבדי ירושלים. אליעזר בן יהודה, שראה את הקטר המתנשף מתקרב, החליט ברגע של הארה לקרוא לכלי הברזל "רכבת" וקיבל מקום של כבוד במילון של אבן־שושן.
בספרי ההיסטוריה של תחנת הרכבת בירושלים נרשם אירוע חריג שבו ניסו לוחמי האצ"ל לפוצץ את התחנה. זה קרה ב־30 באוקטובר 1946, כשהארגון ניסה לפגוע בתשתיות ששימשו את הממשל הבריטי. בפעולה נתפסו ארבעה לוחמי אצ"ל בידי הבריטים, ובהם מאיר פיינשטיין, שהועלה אל הגרדום. לוחית זיכרון על כך נמצאת ליד הכניסה לתחנה. במלחמת העצמאות הופסקה הפעילות בקו ולאחר מכן התחדשה לסירוגין.
בסופו של דבר, בסוף שנות ה־90 נסגרה התחנה סופית. מתחם התחנה הוזנח וסמוך לו הוקם אזור פעילות של מסעדות ואירועים. באביב האחרון, לאחר שיפוצים מקיפים, נפתח המתחם מחדש וזכה לשם המחייב "התחנה הראשונה". בתחנה פועלות מסעדות וחנויות ונערכים בה אירועים ופעילויות לאורך כל ימות השנה. בין הפעילויות והאטרקציות בתחנה: מופעי תיאטרון רחוב, הופעות חיות, סיורים על סגוויי ואופניים חשמליים, תערוכות אמנות ועוד.
אנחנו הגענו לכאן לשיטוט קצר ולארוחת ערב במסעדת "אדום" הירושלמית הוותיקה, שהועברה לכאן מחצר פיינגולד. "אדום" היא מוסד אוכל ירושלמי ידוע וטוב, ומוצעות בה מנות של פירות ים ודגים טריים, מנות שף מאיטליה ומצרפת ומבחר יינות איכותי ועשיר. המסעדה מעוצבת ומקרינה שיקיות לצד אווירה אורבנית תוססת, והשירות כאן אדיב מאוד ומקסים. אנחנו הזמנו שתי מנות: שייטל ביין אדום וחזה אווז מעושן וכן מדליוני פילה בקר ומח עצם ברוטב יין אדום, אגסים וג'ינג'ר. אלו היו מנות יפות וטעימות שהוגשו לצד יין משובח שעליו המליץ לנו המלצר האדיב. הקינוח, קרם ברולה, היה גם הוא נפלא, אבל מה שתמיד בסופו של דבר עושה לי את זה, זה רמת השירות והאכפתיות, ובזה הצטיינו בעיר הקודש.
בבוקר שבת אנו חוזרים לעיר העתיקה. כידוע, שבת בירושלים היא שקטה למדי, ואת עיקר האקשן תמצאו בעיר העתיקה, שבה החיים ממשיכים כרגיל. אנו מגיעים לרחוב הגיא ההומה, שבו סוחרים המציעים מרכולתם וערב רב של אנשים: צליינים שהגיעו לכאן לרגל חג המולד, עוברי אורח הנחפזים בדרכם ותיירים שקצת המומים מכל ההתרחשויות והריחות סביבם. אנחנו ממשיכים לצעוד לכיוון הרובע הנוצרי לפוטו אליה, חנות לצילומים עתיקים, שיש לה סיפור מיוחד מאוד. את פנינו מקבל בחיוך אליה קהואג'יאן, ולא עובר רגע אחד עד שהוא מתחיל לספר לנו סיפור מרתק על סבו, שעל שמו הוא קרוי, שניצל כילד משואת הארמנים בטורקיה בזכות ארגון סיוע אמריקני שחילץ עשרות אלפי יתומים והביאם למקומות שונים במזרח התיכון. הסב החל לצלם ולתעד את כל מה שראה סביבו בחייו, ואת אלפי התשלילים שאסף והסתיר בשנת 1948 מצאו רק ב־1987, בעת שבני המשפחה עשו סדר במחסן, והאוצר נחשף. "מתברר שסבא צילם את כל מה שראה סביבו, ובלי תכנון, הוא תיעד את חיי היום־יום בירושלים ובכל הארץ, למשל האירוע ההיסטורי של טיסת הצפלין הגרמני בארץ, בשנת 1931".
אנחנו מביטים בצילומים העתיקים ומתמוגגים. כמה צניעות ורגישות יש בהם. פה אני רואה מוכר בחנות ספרים כזו של פעם, שם הוא מתעד את סמטאות העיר העתיקה כפי שהן היו פעם, ותמונה אחת של רועה צאן ועדר כבשים. טוב, כדי להתרשם ולשמוע את הסיפור תצטרכו להגיע בעצמכם. הסב, אגב, נפטר בגיל 89 בשנתו.
לאחר כל ההתרגשות הזאת הלכנו לנגב חומוס בחומוס לינא, שמגיש כבר שנים חומוס קטיפתי, טרי בעבודת יד מדי יום, עם הפלפל החריף, הבצל והפיתות הטריות. בחומוסייה הצנועה תוכלו ליהנות מהתפאורה המרשימה של העיר העתיקה שבחוץ - סוף נפלא לחופשה בעיר האחת והיחידה, ירושלים.
ומחופשה לחופשה - אני יוצאת לחופשה בת כמה חודשים, ומפקידה את המדור בידיה הנאמנות של סמדר סלטון. מבטיחה לחזור עם כוחות מחודשים ועוד הרבה רעיונות ומקומות חדשים וקסומים שנוכל לגלות יחד. אתם מוזמנים להמשיך ליהנות, לזנוח את מקלטי הטלוויזיה והספות, ולצאת לטיול עם האנשים האהובים עליכם. צ'או.
* * *
איך, כמה ולמה
הרשות לפיתוח ירושלים
מנהרות הכותל
הביקורים במסגרת סיורים מודרכים ובהזמנה מראש. משך הסיור כשעה ורבע. פתוח: א'-ה' מ־07:00 עד שעות הערב, ימי ו' וערבי חג 12:00-07:00. האתר סגור בשבתות ובמועדי ישראל, וכן בערב יום כיפור, בערב ראש השנה ובתשעה באב. אתר: www.thekotel.org
מלון ארתור
דורות ראשונים 13, טל' 03-5425555, אתר: www.atlas.co.il
מסעדת Zuni
יואל משה סולומון 15 (קומה מעל הסמטה), טל' 02-6257776
החגיגה של באבט
שמאי 16, טל' 02-6257004
בית קפה, ההוספיס האוסטרי
ויה דולורוזה 37, העיר העתיקה, טל' 02-6265800
קונדיטוריית מרציפן
בצלאל 34, ירושלים, טל' 02-6231436.
מתחם התחנה הראשונה
דרך דוד רמז 4, ירושלים
באלדג - פיש וצ'יפס
מחנה יהודה 10
מסעדת אדום
דרך דוד רמז 4, מתחם התחנה הראשונה, טל' 02-6246242
פוטו אליה
רחוב מעלות א חאנקה 14, העיר העתיקה, טל' 02-6282074
חומוס לינא
עקבת אל חנאכה 42 (ליד ויה דולורוזה), העיר העתיקה, טל' 02-6277230
yaell@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו