לקרוא תיגר על המצב הקיים

קומה מינוס אחת באחד מבנייני המרכז הבינתחומי הרצליה יש  חדר מטופח במיוחד שנראה כמו מעבדת היי־טק. קיר זכוכית שמפריד בין חדר הישיבות לחלל הרחב, על הקירות גרפיקות, שרטוטים וכיתובים באנגלית ובחוץ עמדות מחשבים ושלל דוגמאות של סיפורי הצלחה. "זו מעבדה מסוג שונה - מעבדה לייצור יזמים", אומרת בצחוק שכולו רצינות עו"ד ליאת אהרונסון, המנהלת כללית בבית הספר אדלסון ליזמות במרכז הבינתחומי הרצליה. ביום ראשון הקרוב תצוין במרכז הבינתחומי הרצליה הקמת בית הספר אדלסון ליזמות, הראשון מסוגו בישראל, שיספק ליזמים צעירים את הידע ואת הכלים למימוש רעיונותיהם ושאיפותיהם היזמיות.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

לפני כמה שנים החליטו שלדון וד"ר מרים אדלסון להקים מוסד אקדמי שיחנך ליזמות וילך בדרכו של שלדון אדלסון, כיום אחד היזמים המובילים בעולם. המוטו של אדלסון, שליווה אותו במשך 60 שנה של יזמות, מדלות עד להיותו אחד המובילים בעולם בתחום הפיתוח של אתרי נופש המציעים אפשרויות מגוונות, אומר: "נסה תמיד לקרוא תיגר על המצב הקיים".

ואכן, בני הזוג אדלסון קוראים תיגר על הסדר הקיים לא רק בניהול עסקיהם אלא במספר רב של פרויקטים פילנתרופיים, מרפואה ועד חינוך, מה שהפך אותם לדמויות מובילות בתחום התרומות בעולם היהודי.

ד"ר מרים אדלסון היא רופאה ישראלית. כל ילדיהם של בני הזוג אדלסון הם ישראלים, והם מחויבים לעשות ככל יכולתם על מנת לחזק את העם היהודי ואת מדינת ישראל. הם מאמינים שישראל חייבת לשמור על היתרון הטכנולוגי שלה בהיי־טק ובחדשנות. זו הסיבה לכך שהם החליטו לתרום את כל מה שנדרש כדי להקים את בית הספר האוניברסיטאי היחיד מסוגו.

התשתית להקמת בית הספר הונחה במרכז על ידי תוכנית ZELL של המרכז, מעין "מעבדה ליזמים", שחוגגת השנה בר מצווה, 13 שנה להקמתה. במרכז מנסים להמחיש באמצעות הניסיון שצברו בתוכנית כיצד ייראה בית הספר ומה יעשו בוגריו.

דרך ארוכה

כדי להפוך מסטודנט ליזם הדרך ארוכה, אך כפי שמדגישים ראשי המרכז היא אפשרית. רק 20 סטודנטים שנמצאים בשנה האחרונה ללימודיהם מתקבלים לתוכנית, וגם זה אחרי מיונים וראיונות. במהלך הלימודים הם לומדים קורסים כמו יזמות, שיווק ומימון, והכל באנגלית.

"אנחנו רוצים להעשיר אותם ולהפוך אותם לאזרחים גלובליים בעלי יכולת ורבאלית באנגלית", אומרת עו"ד אהרונסון. "הקורסים מלווים את המיזמים מתחילתם וגם מנטורים שכבר עובדים בתעשייה. אנחנו לוקחים רעיון ומנסים להקים עסק. מה שקורה בפועל הוא שזה לא הולך כל כך חלק, ובדרך הרבה רעיונות 'נהרגים', אם כי יש גם לא מעט מקרים שהתפתחו ואפילו עשו 'אקזיטים' יפים. בגדול, אנחנו מסתכלים על המקום לא כמקום לפיתוח עסקים, אלא לפיתוח אנשים. אנחנו מעניקים לאנשים את היכולת להיות יזמים". 

לדברי אהרונסון, בית הספר שייפתח, שבראשו יעמוד פרופסור יאיר טאומן, ישרת את כל הסטודנטים. "הכוונה היא לפתח תוכניות לימודים שלמדנו ב'זל'. היוזמה תורחב גם לסטודנטים שלומדים מקצועות אחרים".

זו הסיבה לכך שקוראים למקום "בינתחומי". במרכז מתגאים בסיפורי הצלחה לא מעטים. על קירות מעבדת היזמים נמצאים הלוגואים של החברות השונות שכבר הוקמו בזכות התוכנית. על קיר אחר מוזכרים שמותיהם של כל הבוגרים שעברו בתוכנית בצירוף חיצים מקשרים של אלה שנפגשו כעמיתים וקולגות ואפילו התחתנו כתוצאה מהיכרות במסגרת התוכנית.

אחד מסיפורי ההצלחה הוא של דוד וייס ויואב צוראל, בוגרי תואר ראשון במדעי המחשב, שהחלו בהקמת חברת הסטארט־אפ שלהם והניחו למעשה את היסודות עוד כשהיו סטודנטים במסגרת התוכנית. יואב הוא מנכ"ל החברה, סרן (מיל') בחטיבת הצנחנים. דוד הוא סמנכ"ל מוצר, לשעבר סרן בחיל הים. החברה שהקימו נקראת FeeX - חברת סטארט־אפ טכנולוגית לעולם המוצרים הפיננסיים, שנוסדה ב־2012 במסגרת תוכנית "זל" ומונה 20 אנשי צוות. במשרדיה שבהרצליה החברה אוספת מידע ממשתמשים בנוגע לעמלות שהם משלמים על המוצרים הפיננסיים שלהם (קרנות השתלמות, קופות גמל וכדומה).

אחר כך מנתחים את המידע ומציגים בפני הצרכן מה מצבו ביחס לאחרים באמצעות "מד הפראייר" (SuckerMeter). הם לא מסתפקים בכך ומציעים פתרונות לשיפור המצב. 

לאחרונה השקיעה קרן בלאמברג האמריקנית 3 מיליון דולר בחברה. "השתחררתי ב־2009 והגעתי לבינתחומי", מספר דוד. "לא היה קל להתקבל לתוכנית, אבל רציתי ללכת ליזמות. אני יודע שהרוב לא יעשו הרבה כסף, אבל מי שיש לו את זה בפנים ומוכן לקחת סיכון מתאים לזה. צריך דחיפה כמו שאנחנו קיבלנו בלימודים, לפגוש אנשים ולקבל כלים".

אחד המנטורים של השניים בתקופת הלימודים היה אורי לוין, מראשי "ווייז". הקשר ביניהם הפך להדוק במיוחד. "היתה בינינו הרבה כימיה. זה התחיל כמנטור, המשיך למשקיע ראשון וכיום הוא שותף לדרך", סיפר דוד. לדבריו, רעיון לסטארט־ אפ בא ממקום של דאגה לפרט. "רצינו לעשות משהו גדול שיעשה טוב לאנשים.

"בעזרת אורי הבנו שיש בעיה גדולה בשוק הפיננסים, ואנחנו רוצים לפתור אותה. השקנו מוצר בארץ, וכעת אנחנו עובדים על מוצר בארה"ב. הבנו שהרעיון של החברה הוא כלל עולמי. זו בעיה של רבים בעולם, לא רק בישראל".

"לא קל להיות יזם", הוא אומר, "ולא תמיד המיזם מצליח. כדי להיות יזם צריך גם לבוא עם זה מהבית. שני ההורים שלי הם יזמים. יש תכונות שאתה בא איתן, אבל צריך גם דברים נוספים שאני חושב שקיבלנו אותם בשירות הצבאי, כמו ערכים. יש גם דברים שלומדים לאורך הדרך, ושנותנים לך כלים כדי להתחיל. יש הרבה אנשים שרוצים להיות יזמים ובטוחים שהם יעשו כסף. זה לא ככה, רוב היזמים לא מצליחים".

סיפור הצלחה מיוחד נוסף הוא של מירב בן ארי, שנחשבת ל"יזמת חברתית". בן ארי בוגרת לימודי משפטים וממשל. במהלך הלימודים בבינתחומי היתה יו"ר אגודת הסטודנטים, השתתפה וזכתה בתוכנית הטלוויזיה "דרוש מנהיג" שחיפשה מנהיג חברתי. בשנת 2006 הקימה את "דרך האתגר" בנתניה ובשנת 2009 הקימה את "דרך הגלים" בהרצליה - שני מרכזים שמסייעים לבני נוער עם בעיות לימודיות וחברתיות.

 לדברי מירב, "יזמות היא לבנות הכל מאפס, החל מלבחור את הצבע לקירות דרך בחירת הילדים שמשתתפים ועד תכנון התוכנית. להיות יזם חברתי זה אומר לעבור מחזון לתוכנית עבודה, במקרה שלי זה לחזור לעיר שבה גדלתי, נתניה, ולהטמיע בנערים שחינוך הוא המפתח להצלחה בחיים. כשיזם עסקי בונה חברה ומייצר מקומות עבודה, הוא מרוויח כסף. כאן ההשקעה היא בנוער והתוצר הוא שיקום של החברה.

"יש קושי בלהיות יזם חברתי. משלמים מחיר אישי, צריך להקריב הרבה דברים, זה הופך למרכז והחיים הפרטיים נדחקים. מצד שני אין דבר יותר מספק מזה. לי אין שביזות־יום־א' - כשאני הולכת לעבודה, אני יודעת שאני משנה לאנשים את החיים. זה הכי טוב שיש". לדבריה, "יזמות חברתית מלמדת שכסף זה לא הכל בחיים, צריך מסירות בלתי נלאית. ההצלחה היא על שמך בדיוק כמו שהכישלון הוא על שמך. צריך שיהיה לך אומץ לצלול בכל הכוח, אין יותר מדי מקום להתלבטויות.

"מהתוכנית הזאת לא יוצאים רק סטארט־אפים בהיי־טק", היא אומרת, "זה לא מקום להקים בו מזנון פיצה או להביא כפכפים מחו"ל. יזמות היא משהו חדשני, יכול להיות בהיי־טק ויכול להיות בדברים אחרים. היה לנו מישהו שהמציא פטנט שמוסיף ריח לפקקים של קופסאות קרם, כך שאפשר לשנות את הריח כל אחד לפי טעמו. מישהו אחר המציא מדבקות לנעליים, ששמים על נעלי ספורט לבנות, בכל מיני צבעים וסגנונות, והיום זה נמצא בשימוש בהרבה מדינות בעולם, למשל יפן וברזיל. יזם אחר המציא בושם לשיער. יש הרבה היי־טק, אבל לא רק". 

מהכסף הגדול שעושים הבוגרים שהצליחו לפרוץ לא נהנים במרכז. "המרכז לא מרוויח מהאקזיטים של הבוגרים. זה עלול לייצר ניגוד עניינים, ואנחנו רואים עצמנו כמחנכים את היזמים ולא כמקימי מיזמים. עם זאת, כשקם מיזם, אנחנו סבורים ומאמינים שהבוגרים מרגישים את אותה האחריות של לתת בחזרה למקום, לקהילה ולמדינה. לראיה, מכמה אקזיטים שיצאו מכאן תרמו הבוגרים מלגות", אומרת מירב.

להיות אמיץ

גם מנהלי בית הספר יודעים שבמציאות הישראלית, ובמצב הכלכלי כיום, לא תמיד קל להיות יזם מצליח. "בהשוואה למדינות אחרות באירופה, אפשר להתמודד עם המצב בישראל", אומר פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי. "אנחנו אומרים לסטודנטים, 'תביט לא רק על הכלכלה המקומית. פתח עיניים, חשוב על משהו שאפשר לעשות ברמה הבינלאומית, על יזמות שתפרוץ את גבולות המדינה'. אפשר לעשות את זה ולחיות בארץ.

"בניגוד לכל מיני מספידים של הציונות - אנחנו מוסד ציוני. אנחנו מאמינים במדינת ישראל, ביכולות שלנו. איננו שותפים לבכייה מסביב. אנחנו כאן וצריכים להיות כאן. הדור הבא צריך להמשיך את המורשת. השאלה אם לחיות כאן או במקום אחר - לא רלוונטית: אנחנו חיים כאן. כל בוגר שהצליח ולא חי כאן - הוא במידה מסוימת קצת כישלון. אפשר לחיות בארץ ולפעול בשוק הגלובלי".

אחת השאלות שעליהן נותנים את הדעת ראשי המרכז הבינתחומי, היא האם ניתן בכלל ללמד יזמות? האם אפשר ללמד אדם להיות מנהיג? ללמוד להיות אמיץ?

"אין קורס שנקרא קורס אומץ או קורס מנהיגות", אומרת אהרונסון. "יזמות היא בין השאר חוויה של גידול עור עבה מאוד. יזם צריך לשמוע הרבה פעמים 'לא'; לשמוע דברים כגון 'אתה לא טוב', 'המיזם לא טוב', 'אתה לא מתאים'; להבין בעצמו שהמיזם לא טוב, להרוג אותו ולהתחיל מחדש. עצם החוויה של להיכשל ולקום - מלמדת אותך. הרבה פעמים זו החוויה של סטארט־אפ בישראל. מקבלים מכה וצריך לקום ולהתמודד".

"כשנמצאים בקבוצה וסביבך אנשים נופלים וקמים ויש מנטורים ואנשי עסקים - זו חוויה כוללת. אתה לומד לקחת את הפידבקים וללמוד מהם", אומרת אהרונסון. לדברי פרופ' רייכמן, "אין ויכוח שאפשר לשפר יכולות של אדם ביזמות. ברגע שאתה מכשיר אותו במימון, בשיווק, בתפיסה כלכלית - אתה משפר את הביצועים. אני טוען שאפשר להשפיע גם על היכולות של אדם בעניין הפסיכולוגי, על אומץ ליבו, על האמונה בעצמו, לדחוף אותו לקחת סיכונים". רייכמן מסביר כי "רעיון הקמת בית הספר ליזמות נולד מתפיסת העולם של המרכז הבינתחומי. המוסד הזה חריג באקדמיה הישראלית, הוא הוקם לפני 20 שנה כאוניברסיטה לא מסובסדת. לא ביקשתי ולא קיבלתי אגורה שחוקה משום גוף ציבורי. יצאנו לדרך כמעשה חלוצי שגבל אולי בטירוף, כמו שחשבו כמה מחבריי. אמרתי שזה יהיה 'הרווארד' הישראלי.

"קבענו מראש שהיעד של המרכז הבינתחומי יהיה אוניברסיטה ברמה עולמית שתשרת את העם היהודי. זה היה חריג אבל זו תפיסתי - האקדמיה באה מהעם ומשרתת את העם. אנחנו משרתים את החברה על ידי חינוך למנהיגות העתיד. אנחנו מאמינים באדם, באינדיבידואל. אנחנו צריכים לתת לסטודנט כלים ויכולות לצאת מהלימודים ולהגשים את עצמו".

לדבריו, "שלדון וד"ר מרים אדלסון מייצגים בדיוק את המוטיב של המרכז הבינתחומי במובן של אמונה באדם, ביזם, באומץ לקחת סיכונים ולתרום לחברה דרך היזמות. באותה מידה יש גם מחויבות עמוקה מאוד לעם היהודי ולמדינת ישראל. אנחנו אומרים לסטודנטים שלא יחכו לסיוע מהשלטון. הם לא צריכים להיכנע לסטטוס קוו, הם צריכים לממש את הרצונות והחלומות שלהם והכי חשוב - לא לפחד מכישלון. מי שמפחד מכישלון, לא מצליח". 

• גילוי נאות: משפחת אדלסון היא הבעלים של החברה המחזיקה במניות "ישראל היום"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו