שישה חודשי עבודות שירות בלבד?

מדוע סלחו לדוד המלך שחטא פעמיים, ולא לשאול שעשה זאת רק פעם? הרב מרדכי (מוטי) אלון מכיר את המשפט הזה: "שאול באחת ועלתה לו, ודוד בשתיים ולא עלתה לו". אחד ההסברים: מפני שדוד הכיר בטעותו והיכה על חטא, ושאול עמד במריו. המדרש הזה לא עמד לנגד עיניו של אלון כאשר השופטת חגית מאק־קלמנוביץ' גזרה אתמול את דינו לשישה חודשי עבודות שירות בלבד.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בתגובתו לגזר הדין נעדרה גדלות הנפש שלה ייחלו אלפי תלמידיו ותלמידי־תלמידיו, שיאמר "אשם אני" ויכה על חטא ויבקש סליחה ומחילה. הוא הוסיף להכחיש את אשמתו ודיבר סרה בבית המשפט, ולמי שכה האמינו בו נגרמה ללא ספק אכזבה ניכרת. בעיקר לאלה בקרבם אשר חוו את ההאשמות אשר הוטחו בו והוכחו, או השתכנעו במרוצת הזמן כי יש דברים בגו.

עם זאת, נאשם אינו חייב להתנהג על פי נורמות שאחרים מצפים ממנו. אלון הוא ככל אדם, ובדרך כלל נאשמים מכחישים את העבירות המיוחסות להם, או אפילו מגיעים תוך הכחשה עצמית להאמין כי לא היו דברים מעולם. ברגעים כאלה חל הכלל "אל תדין אדם עד שתגיע למקומו", ואלון, אשר איבד ממעמדו ומכבודו ובוודאי מסמכותו הרוחנית ללמד אחרים הלכות חיים, רק מאשש בתגובתו את מה שטענו מקטרגיו כי אינו משכמו ומעלה.

מה למדו "הכיפות הסרוגות" ממעידתו של רבם? שלא לקבל דברים כפשוטם; שאין הלכה למשה מסיני אם לא מהרהרים אחריה ומציגים קושיות; ושהספק הוא מרכיב חשוב גם במסגרת של חיים דתיים סמכותיים.

ומה למדו מנהיגי הציבור? שכוחה של המסגרת המוסכמת מוגבל; שהפורום של רבנים נשואי פנים ואישי ציבור ונשותיו אינו מספיק כדי להטיל בכל מקרה מרות בהסכמה, אפילו לא על יוצאי חלציו. מה היה יותר טבעי מכך שאלון יפעל על פי הכללים המגבילים שהטילו עליו חברי פורום "תקנה" וחייו היו מתנהלים ללא הקלון אשר התלווה לפרסום ההאשמות נגדו? רק שיצרו היה חזק מתבונתו, ושב לסורו והמיט על עצמו קלון מהדהד.

בימים כתיקונם היה גזר הדין הקל של השופטת צליל צורם בהשוואה לדברים אשר נכתבו על מעשיו של אלון בהכרעת הדין. אם מעשיו כה רעים – הכיצד נשלח לשישה חודשי עבודות שירות בלבד? ומדוע הפרקליטות הזדרזה להודיע כי לא תערער על קולת העונש? האם זו רוחו של היועמ"ש יהודה וינשטיין המהלכת על פני הפרקליטות?

יש אסכולה המבינה כי מורם מעם שהורשע חייב להיענש כאחד האדם, ואפילו במשהו יותר. יש אסכולה הטוענת כי נפילתו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא היא עיקר העונש. השופטת שזיכתה את אביגדור ליברמן הקלה גם עם מוטי אלון. שני מסרים בעייתיים.

*   *   *

"מסר נורא לנפגעים"

חצי שנת עבודות שירות לרב מוטי אלון שהורשע במעשים מגונים • השופטת: "המעשים מצויים ברף הנמוך מבין עבירות המין" • הביקורת: את רחמיו צריך ביהמ"ש לשמור לקורבנות • אלון: "כל חיי אני בעבודות שירות"

מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. בית משפט השלום בירושלים גזר שישה חודשי עבודות שירות על הרב מרדכי (מוטי) אלון, שהורשע בביצוע מעשים מגונים בקטין בשני מקרים. אלון יפצה את המתלונן ב־10,000 שקלים. תגובות קשות אתמול על קלות העונש: "בלתי מובן ובלתי נתפס".

סגנית נשיאת בית משפט השלום בירושלים, חגית מאק־קלמנוביץ', גזרה אתמול גזר דין קל יחסית על הרב אלון, אשר הורשע בחודש אוגוסט האחרון בשתי עבירות של מעשה מגונה בכוח בקטין. אלון קיבל חצי שנת מאסר בפועל שתרוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי ו־10,000 שקלים פיצוי למתלונן.

הרב מוטי אלון, שהגיע לביהמ"ש כשהוא מלווה באחותו ובשניים מילדיו, אמר לאחר גזירת דינו: "אני מקבל בשמחה את הענישה בעבודות שירות. אני מבצע עבודות שירות כבר 40 שנה. אשמח לעשות עבודות שירות עד 120. ההרשעה בטעות יסודה. מדובר בעלילה שקרית. המהלך כולו עגום. כולנו צריכים לתת את הדעת איך דברים פועלים. זה מן הסתם יתברר. אני מודה לקדוש ברוך הוא. התחשלתי וגדלתי".

בגזר הדין הדגיש בית המשפט: "המתלונן, שהיה קטין בגיל ההתבגרות הרגיש, הגיע אל הנאשם כדי לקבל את עצתו בשל בעיות וקשיים שונים שעימם התמודד. הנאשם הוא דמות ציבורית ידועה וסמכות רוחנית חשובה. המתלונן ציפה לקבל את עצתו וסיועו וכגודל הציפייה כך גודל האכזבה והפגיעה בו".

מנגד ציין ביהמ"ש כי "המעשים שביצע הנאשם מצויים ברף הנמוך של החומרה מבין עבירות המין. השימוש בכוח באישום הראשון היה מינימלי, וגם באישום השני אין מדובר במקרה קיצוני של הפעלת כוח".

השופטת הדגישה כי "אין ספק שעצם התנהלות ההליכים והרשעתו של הנאשם מהווה פגיעה חמורה ומביאה את הנאשם מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. פגיעה חמורה וקשה נגרמת גם לבני משפחתו של הנאשם".

אלון לא הודה בביצוע העבירות המיוחסות לו ועודנו טוען לחפותו וגם אינו מכיר בצורך בטיפול כלשהו. הוא תיאר את החיבוקים לאנשים הפונים אליו כחלק מהותי מתפיסת עולמו. עם זאת, הנאשם הכיר בכך שפגע במתלונן, גם אם לטענתו הדבר נעשה בשוגג. בהערכת המסוכנות נקבע כי הסכנה הנשקפת מאלון לטווח הארוך היא נמוכה־בינונית. בהערכת המסוכנות נמנו סייגים שאלון לקח על עצמו כדי למנוע סכנה של הישנות מצבים דומים, על ידי קבלת קהל בסלון ביתו ולא ביחידות, הימנעות מהימצאות ביחידות עם הפונים אליו וכן הגבלה במגע הפיזי בינו לבין הפונים אליו.

השופטת הדגישה כי "מבחינת ההגנה על שלום הציבור, הפרסומים בדבר החשדות וההליכים המשפטיים נגד הנאשם, מפחיתים את הסיכון להישנות מקרים דומים. גם העובדה שהנאשם אינו מועסק עוד במשרות שבהן הועסק בעבר ואינו מחזיק בתפקידים ציבוריים, מפחיתה את חשיפתו לציבור ולתלמידים צעירים ובכך מפחיתה את הסיכון".

סניגורו של הרב מוטי אלון, עו"ד אשר אוחיון, הביע אכזבה וסבור כי סיכויי הערעור על הכרעת הדין טובים מאוד. לדבריו: "גזר הדין מתון. צפינו אותו. אולם מדובר בנחמה קטנה מאוד. יש לנו אכזבה מהכרעת הדין גם ביום הזה". 

התובע, עו"ד שגיא אופיר, שביקש מביהמ"ש לגזר על אלון עד שנת מאסר בפועל אמר כי אינו מקל ראש בעבודות שירות, אך חשב "שעונש הולם כולל רכיב של מאסר בפועל".

כזכור, בהמשך לפניית פורום תקנה בשנת 2010, הורה היועמ"ש, יהודה וינשטיין, למשטרה לפתוח בחקירה כנגד הרב אלון וב־2 בנובמבר 2011 הוגש נגדו כתב אישום שהתייחס לשני אירועים של מעשה מגונה בכוח בא', נער בן 17, שהיה נתון במצוקה אישית ומשפחתית. 

יו"ר מרצ זהבה גלאון הביעה ביקורת קשה על השופטת: "ביה"מ מרחם על אכזרים. העונש אינו עומד בשום יחס לחומרת העבירה, ואינו מעביר את המסר הראוי להרתיע מניצול מיני של קטינים. אני קוראת לערער על העונש".

מנכ"ל המועצה לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן אמר: "יחסם של בתי המשפט לעברייני מין שניצלו את מעמדם כאנשי חינוך כדי לפגוע בתלמידים ובתלמידות, הוא בלתי מובן ובלתי נתפס. איש חינוך שמנצל את מעמדו לפגיעה מינית צריך להידון ולהיענש בחומרה יתירה פי כמה מעברייני מין רגילים ולא להפך. העונש מעביר מסר נורא לפוגעים ולנפגעים כאילו עבירות מין בכלל ועבירות מין כלפי תלמידים בפרט ובמיוחד, הם עניין של מה בכך. ואחר כך עוד מתפלאים שרוב הילדים והילדות בכלל לא מתלוננים. את רחמיו וחסדיו צריך בית המשפט לשמור לקורבנות".

בסביבתו של הרב אלון היו אתמול מרוצים. טלי אלון, אחותו של הרב, אמרה: "עונש של עבודות שירות הוא נחמה פורתא. הכרעת הדין בעיניי לוקה בהרבה. זה היה מיותר לחלוטין. אני מאמינה באמונה שלמה שאחי לא ביצע את המעשים המיוחסים לו". 

עדנה אדטו, כתבתנו לענייני משפטטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו