יונה אליאן: "זו הסליחה מהוריי"

בתור ילדה יונה אליאן התביישה בעובדה שהוריה מדברים יידיש • עשרות שנים לאחר מכן, היא תעלה לראשונה על במת היידישפיל ותשחק בהצגה "מירל'ה אפרת" ביידיש • "זו פעם ראשונה שבה אני משחקת על במה לא בעברית", אומרת אליאן

יונה אליאן בהצגה "מירל'ה אפרת" צילום: ז'ראר אלון // יונה אליאן בהצגה "מירל'ה אפרת"

אחרי קילומטראז' לא מבוטל בתיאטרון הישראלי, מגיעה השחקנית יונה אליאן־קשת לראשונה בחייה לתיאטרון היידישפיל, לשחק בשפת היידיש - שפה שממנה ניסתה להתנער בילדותה. זה יקרה במחזה "מירל'ה אפרת", שיעלה ביידישפיל ב־12 בינואר (בליווי תרגום לעברית ולרוסית).

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"זו פעם ראשונה שבה אני משחקת על במה בשפה שהיא לא עברית", אומרת אליאן, "בקולנוע שיחקתי באנגלית, אבל בתיאטרון לא יצא לי ותמיד פחדתי מזה נורא. כשאתה משחק, באופן טבעי אתה הכי טוב בשפת האם שלך, זה הכלי שלך, אבל מה שקרה לי בתיאטרון היידישפיל זה סוג של אהבה מאוחרת. זה התחיל מזה שששי (קשת, בעלה, שגם משמש מנכ"ל היידישפיל, מ"כ) שיחק בתיאטרון כבר לפני שבע שנים ב'החזן מווילנה', וככה נקשרתי לתיאטרון הזה. לכך נוספו הגעגועים לשפה של הבית והרצון לקשור את עצמי שוב מחדש אל השורשים שלי".

ספרי לי על השורשים האלה.

"ההורים שלי מפולין, דיברו בבית פולנית, וביניהם דיברו יידיש כדי שאני לא אבין, אבל מהר מאוד למדתי כי רציתי לדעת מה מדברים. 

"הבעיה היתה שהתביישתי שההורים שלי מדברים יידיש, זה היה נחשב מאוד גלותי, משהו שצריך להסתיר. זה התקשר לשואה, לקורבנות. זה היה כמו מועקה גדולה שליוותה אותי כל החיים, ומאחר שהוריי נפטרו צעירים - לא היתה לי הזדמנות להתפייס איתם, להגיד להם שאני מבינה שעשיתי להם עוול גדול בכך שהתביישתי בהיסטוריה שלהם.

"בשנה האחרונה נסעתי לראשונה בחיי לפולין, אחרי שכל חיי סירבתי לעשות זאת. הנסיעה היתה מרתקת, ופתאום התחברתי לתרבות של ההורים שלי, של סבא וסבתא שלי שנהרגו בטרבלינקה". 

אליאן תגלם את דמותה של מירל'ה אפרת, אלמנה אמידה שמשיאה את בנה הבכור לנערה ענייה בעלת ייחוס משפחתי, ובכך משנה את מהלך חייה ואת חיי המשפחה. היא כבר גילמה את הדמות הזאת לפני יותר מעשור בהפקה שעלתה בתיאטרון בית ליסין, בשפה העברית כמובן. "יש לי פה איזה אתגר כשחקנית לגעת במקור של היצירה הזאת, כי המקור הוא ביידיש, המחזה נכתב ביידיש".

ואיך זה לשחק ביידיש?

"זו התמודדות לא קלה. אני עובדת קשה עם קואוצ'רית מטעם התיאטרון, אני הוגה יומם ולילה טקסטים (צוחקת). עולים בי פתאום זיכרונות מהשפה, מילים ששמעתי בבית. אני חושבת שההורים שלי היו מאוד גאים לראות אותי משחקת ביידיש. זו הדרך שלי לבקש מהם סליחה על הארוגנטיות הצברית של הדור שלנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר