"יש לנו מעט כסף, אבל הרבה כבוד"

בעוד בפרטוריה ראיתי כיצד חולקים כבוד אחרון לארונו של מנדלה, שניים מבתיו המרכזיים של האיש והסמל המשיכו לשמש מוקד עלייה לרגל.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

שני הבתים ביוהנסבורג, האחד בסווטו ("עיירות דרום־מערביות") והאחר בשכונת האוטון הבורגנית, אירחו את ההמונים תחת גשם שוטף, והקהל שפקד אותם שיקף את ההבדלים בדרום אפריקה של היום.

מעטים הלבנים הפוקדים את סווטו. גטאות העוני השחור, שנבנו בתחילת המאה ה־20 בשולי יוהנסבורג כדי להיות חממת עובדים במחצבות הזהב עבור הלבנים העשירים, והפכו עם השנים לחממת מתנגדי המשטר, הם עדיין לא מקום שמזמין אליו את האזרח הלבן. 

הגעתי לשם בשעת ערב מוקדמת. בכניסה לשכונה הענקית - הגדולה לפחות פי חמישה מתל אביב - תחנת אוטובוס ענקית. אוטובוס כאן הוא מיני ואן הדואג להסיע את השחורים לעבודה. ביציאה מהרכב, שני צעירים ממתינים לנהג ולי עם מטריות. מול הבית שבו גר מנדלה הצעיר ממשיכים לשיר. תלמיטי ("ג'ירפה"; באפריקה אוהבים להעניק לבנים שמות של חיות ולבנות שמות של פרחים) מבקש משלושת ילדיו הקטנים לעמוד מול הבית. הוא מצלם. כל ילד בתורו מפנה תנועת אגרוף, תנועתו של מנדלה, בדיוק כמו בתמונה. האב גאה. לידו שרה קבוצת נשים: Hamba kahle, tata ("שלום, תרגיש טוב, אבא"). 

"תסתכל עליהם", אומר תלמיטי, "תראה איך הם לבושים ותראה איך אני הייתי לבוש. נכון, יש כאלה המבקשים לערער את מפעלו של מנדלה בטענה שהוא לא השאיר מורשת, אבל היית צריך לבוא לפה לפני שמנדלה עשה את העבודה. אתה מצלם כאן אנשים עם מעט כסף והרבה כבוד".

והיכן הלבנים, אני שואל. "היכן הלבנים בשכונות השחורות באמריקה?" יורה תלמיטי ומטעים: "ושם חוקי הגזענות הוסרו הרבה לפנינו. אל תחפש כאן לבנים סקרנים, חפש כאן שחורים מאושרים. חפש ותמצא בשפע".

איסמעיל והרב ראובן

הקהל לעומת זאת בשכונת האוטון שונה מאוד. הכביש חסום לתנועה. אנחנו מחנים וממשיכים רגלית. בשולי הדרך רוכלים מוכרים כל מזכרת אפשרית: תמונות ממוסגרות, כובעים, חולצות הקשורות ל"מדיבה". מה לא. קהל לבן גדול מגיע לכאן. ארבע בנות מלוות באחת האימהות מגיעות עם נרות. הן מדליקות אותם בצורה טקסית. לצידן, זרי הפרחים לא מפסיקים להיערם. ההערצה לאיש ענקית.

רק אדם כמו מנדלה היום יכול לאחד קבוצה מוזרה כמו זו שעומדת מולי: איסמעיל בחולצת כדורגל עם חברתו העוטה רעלה לצד הרב ראובן שבא בחולצה כחולה לחלוק כבוד למנדלה. ולידם מצטלמת קבוצה של הודים ופקיסטנים. העובדה שלבנים ושחורים עומדים יחד כבר לא מזיזה לאיש.

שלשום איחד מנדלה בין אובאמה לקסטרו, ובין נשיאים לאזרחים. ולמרות השוני בין הקהלים בשכונת האוטון לסווטו, ההערצה העצומה לאיש מוכיחה אולי כי יש כנראה מקום לאופטימיות בדרום אפריקה - ולו כדי לא לאכזב את מורה הדרך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו