"היית לי אח וחבר"

"ספי אהובנו, אנחנו נפרדים ממך היום, אבל לעולם נישאר עם הצחוק שלך, עם החיוך המופלא, עם העיניים הכחולות ועם הקריצה שמאחורי הדברים". כך ספד אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס שהתקיים בתיאטרון הבימה לספי ריבלין ז"ל.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

מאות מעריצים, חברים וקולגות הגיעו אתמול בשעות הצהריים אל תיאטרון הבימה כדי להיפרד מהשחקן ומהקומיקאי האהוב. נתניהו, שהניח זר פרחים על ארונו של ריבלין, אמר: "היית שחקן וקומיקאי מן המחוננים שהיו לנו, מוכשר מכף רגל ועד ראש. מספיק היה זיע קל בפניך וכולנו היינו נקרעים מצחוק. אתה היית מי שהצחיק אותי, הצחקת אותנו במשך דורות".

נתניהו הוסיף ואמר כי "אהבת את הבמה, אהבת את הקהל - והקהל אהב אותך. גם ילדים, גם מבוגרים, ספי של 'הבית של פיסטוק', ספי מ'ניקוי ראש', ספי מ'זהו זה', ספי כשותף וכיוצר מרכזי בהווי התרבותי שלנו בכל כך הרבה תחנות. יכול להיות שדווקא עם שידע כל כך הרבה מלחמות וכאב היה זקוק לך כדי לתת לו, לתת לנו, כל כך הרבה צחוק ושמחה". 

ריבלין, כידוע, לא היסס בחייו להביע את דעותיו הפוליטיות בפומבי ואף היה פעיל פוליטי. נתניהו התייחס לכך ואמר: "ספי לחם על הדעות הציוניות והלאומיות שלו, גם כשמסביב היתה רוח אחרת, גם כשזה לא היה פופולרי. הוא היה אדם שחשב ודאג לארץ שלו, לעם שלו, וכל שיחה איתו היתה שילוב נדיר של הומור ושל עומק. אני גיליתי בשיחות הללו הרבה רבדים של הבנה עמוקה של תולדות עמנו, של תולדות הציונות, תולדות ההתיישבות, שהמשפחה שלך, ספי, היתה חלק ממנה. וגיליתי משהו נוסף: גיליתי בן אדם שהתייצב ברגע סגריר, ברגעים הקשים ביותר, כי הרי בזה נבחנת חברות, כמו חבר. והיית לי אח והיית לי חבר. אמרת לנו במילותיך הכתובות - שימרו על ישראל - ועם הציווי הזה אנחנו הולכים". 

על המאבק של השחקן במחלתו, אמר נתניהו: "גם בשנים הקשות של המלחמה במחלה הוכחת אומץ לב נדיר, לא ויתרת, שידרת אופטימיות, רצית להמשיך לעמוד על הבמה. וכשלא היה לך קול, ואני חושב על איזה סבל היה לך, כי הקול שלך היה הנשמה שלך, אבל גם כשלא היה לך קול - השמעת קול. ולימדת את כולנו מהו כוח רצון. אני זוכר שלפני שמונה או עשר שנים הוא בא אלי, רינה, ואמר: 'אני רוצה להיאבק במחלה'. הוא הציע שנעשה מעשה עם הרופאים בבוסטון, לנסות לאגד כוחות כדי להילחם במחלה. ואני חשבתי אז - האיש הזה אינו נכנע. הוא מוכן כל הזמן לשדר תקווה ואמונה ועוצמה, והוא כבש אותי. עד רגעיו האחרונים הוא היה עטוף ונשאר עטוף באהבה של כולנו, אבל קודם כל באהבה של משפחתך. שלך רינה, של אחיך אפרים ושל ילדייך ונכדייך. והייתי אומר - המשפחה הגדולה של חבריו האמנים, שראו בו גם הם, חרף הבדלי דעות, אח ושותף". 

לסיום אמר רה"מ: "משפחת ריבלין ממשיכה מסורת ציונית של הסבא והסבתא, של הוריו של ספי, של אביו שהיה לוחם באצ"ל למען עצמאות ישראל. אני רוצה לומר שנלקח מאיתנו אדם שלעולם לא נשכח אותו. היה שלום ספי, חבר אהוב. הצחוק שלך, האהבה שלך והאמונה שלך בצדקת דרכנו ילוו אותנו כל חיינו".

לטקס הגיעו גם חברתו הקרובה של ריבלין, ציפי שביט, חני נחמיאס, שמואל וילוז'ני, אלי יצפאן וחברים נוספים.

[image gallery]

גם הנשיא שמעון פרס ספד אתמול לריבלין וציין כי "במשך שנים רבות תיבל ספי ריבלין את חייה של מדינת ישראל בהומור ובבת שחוק. הוא היה קומיקאי ושחקן מוכשר. אמן אשר כישרונו יוצא הדופן קירב דורות רבים של ילדי ישראל לחוויית הלימודים ולרכישת ידע, וגרם להם ללמוד תוך כדי צחוק. אבד למדינת ישראל יוצר גדול, שהביא לחיינו כל כך הרבה צחוק, כל כך הרבה שובבות, כל כך הרבה רוח רעננה. יהי זכרו ברוך". 

"אני לא חושב שפגשתי בן אדם שמדבר כל כך הרבה, אבל כל מילה שנייה שלו היתה מצחיקה", סיפר ישראל גוריון, שגם ביצע את השיר "אני גיטרה", "יש לי כל כך הרבה סיפורים לספר עליו וחוויות לשתף, שאני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל לספר אותם". 

"היו לי אלפי רגעים מדהימים עם ספי", סיפרה ציפי שביט האבלה, שלא הצליחה להירדם בלילה לאחר היוודע דבר מותו של חברה, "הוא היה מתקשר לשאול מה שלומי ולוחש. הייתי אומרת לו: 'למה אתה מתקשר אם אתה לא יכול לדבר?' והוא היה עונה לי: 'התקשרתי להגיד לך שאני לא יכול לדבר'. אני לא יכולה לתאר את העצב שמילא אותי, ועכשיו זה סופי. ספינק'ה, אני מתגעגעת".

"ספי היה בשבילי המון", אמר אלי יצפאן, "למדתי ממנו, היינו כמו משפחה. הוא היה באמת בן אדם נדיר, האיש הכי מצחיק בכל רמ"ח איבריו. הוא השתמש בכל איברי הגוף בקלות. כל חודש הוא היה מתאשפז בגלל הטוטאליות שלו על הבמה. ספי היה גאון קומי. היה לי תענוג לעבוד איתו. אילולא המחלה הזאת, אלו היו יכולות להיות השנים הכי יפות עבורו, כי כולם אהבו אותו. הזיכרונות שלי ממנו הם רק טובים". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו