זקנים יכולים להופיע בטלוויזיה בכמה קונסטלציות: אייטם בחדשות (מילות מפתח: ניצולי שואה, חורף, תנורים, בדידות, תרופות), כסבים וסבתות של גיבורי דרמות נעורים, כמרואיינים שעברם המפואר מאחוריהם בתוכניות אירוח, וכגימיק. בקומדיה "מרושעות" תופסים שני גברים קשישים את מרכז הבמה, על שיערם הלבן ועצמותיהם הרכות. סטיוארט ופרדי הם בני זוג, החולקים דירה וזוגיות הנושקת ל־50 שנה. את הגיבורים מגלמים סר איאן מק'קלן וסר דרק ג'קובי, שחקנים בריטים ידועים וגייז מוצהרים, אשר חצו את גיל 70. בטלוויזיה שאוהבת את גיבוריה עשויים על פי תבנית ( ע"ע: צעירים, חטובים, חייכנים, אסי עזר) מק'קלן וג'קובי הם פצצת אנרגיה מפתיעה לטובה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
כקומדיה בריטית, "מרושעות" מתאפיינת בסוג ההומור שזיכה את הממלכה בתדמית שלה. הכתיבה שנונה, חדה, מלאת עקיצות סרקסטיות, אירוניה מלגלגת וציניות בריאה. ההומור הדק והחמוץ של סטיוארט ופרדי בא לידי ביטוי בשורת דיאלוגים מהירים, המדגימים קטנוניות אלגנטית מהי ("אני לא יודע מה אני מעדיף בשלב זה, אם אתה תתעורר מת או אני"). הזוגיות שלהם מתנהלת כשברקע מתהלכים כלב חסר הכרה, ידידה סנילית, חברה בעלת עודף זמן פנוי וצעיר סטרייט, שזה עתה עבר לגור בקרבתם.
כשהם רכוסים בחלוקים ומקפידים על שתיית המון כוסות תה, מזכירים הגיבורים דיוות מזדקנות מלאות חן, המבינות כי העולם כבר לא פרוש לרגליהן אך מסרבות להשלים עם רוע הגזירה. אנגלופילים ימותו על "מרושעות", גייז יישבעו בשמה, ואם אפילו פסקול הצחוק המוקלט לא מפריע ליהנות ממנה, סימן שיש פה משהו קטן וטוב.
* * *
אינדי קראש
משחקים עצמאיים: הסרט, yes דוקו, 11:50
"אני יוצר משחקים כדי להתבטא", מסביר אדמונד, צעיר אמריקני, מה גרם לו להסתגר במשך שש שנים בבית, עד להשקת "סופר מיט וי", משחק מחשב שאולי לא שמעתם עליו, אבל לפחות מיליון אמריקנים רכשו במיטב כספם. הסרט התיעודי "משחקים עצמאיים" מלווה את אדמונד ויוצרי משחקים בתהליך הפיכת הפנטזיה לדולרים. ככל שהסרט מתקדם מתחוור כי מדובר ברומן אנוש, כמעט חסר תקווה, בין אנשים למחשבים ובין אנשים לאנשים. כמו בהרבה רומנים, THE END אינו מצביע על כך שהסיפור באמת נגמר.
אומרים שלהפוך תחביב למקצוע זו גאונות. להתעשר מהתחביב שלך זה כבר חתיכת הישג. גיבורי הסרט אדמונד, ג'ון, טומי ופיל נראים ממבט ראשון בדיוק כפי שהייתם מצפים מיוצרי משחקי וידאו להיראות: חנונים חיוורים, מיזנתרופיים, הנעים בתוך גבולות תסמונת אספרגר. מבט עמוק יותר מגלה כי מדובר בגברים בעלי דמיון מפותח, יצירתיים, אובססיביים, חסרי גבולות, אשר מגיעים מרקע של בדידות ופוביות, ומבקשים דרך עולם המשחקים להמציא את עצמם מחדש ולתקשר עם הסביבה. פיל פיש, מפתח "פז", השקיע יותר מחמש שנים מחייו בפיתוח משחק המשלב דו־מימד עם תלת־מימד. "זה אני. זה האגו שלי. זאת תפיסת ה'אני' שלי. אני פז", אמר ואיים להתאבד אם המשחק לא ישוחרר בזמן. כדי להפוך לפולחן לגיימרים, מוכנים היוצרים להקריב פחות או יותר כל מה שיש להם. הסרט משקף את הקשיים והאתגרים, ואת הכמיהה לייצר משחק מורכב ושאפתני, ואז עוד אחד. עשירים אומרים שהם לא עובדים בשביל הכסף. במקרה של יוצרי המשחקים אפשר להאמין להם. עכשיו תהייה כללית, חבר שואל איך עוברים את שלב 70? הג'לי הזה מעצבן!!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו