סרט עם כוח משיכה

פעם בכמה שנים מגיע למסכים סרט שמשנה את חוקי המשחק. תחשבו על "מטריקס", שהציג בפני הצופים את המושג "זמן קליע", או על "אווטאר", שברא עולם תלת־ממדי עשיר שלא היה כמותו קודם לכן. "כוח משיכה", מותחן החלל המינימליסטי של הבמאי המקסיקני אלפונסו קוארון ("ואת אמא שלך גם", "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן"), שעולה בסוף השבוע בארץ - בהחלט מצטייר כסרט כזה.

כמעט חמש שנים נדרשו לקוארון ולבנו בן ה־30 ג'ונאס (שהגה עימו את הסיפור ואת התסריט) כדי להעתיק את החזון השאפתני וחסר התקדים שלהם מהדף אל המסך. לשם כך נדרשו השניים להמציא פתרונות טכנולוגיים שלא היו קיימים קודם לכן, ולהילחם באולפנים שדרשו להכניס לסרט שינויים שיהפכו אותו לנגיש ולמסחרי יותר. תוך כדי התהליך גם יצא שהשניים צילמו את סרטם שלוש פעמים. אין ויכוח על כך שהמאמץ האדיר השתלם. 

"כוח משיכה", שבו מככבים ג'ורג' קלוני וסנדרה בולוק, התקבל בהתלהבות רבה כאשר הוקרן בפתיחת פסטיבל ונציה האחרון, ומאז עלה למסכים בארה"ב לפני כמה שבועות, הוא זוכה לביקורות משתפכות ולאהבה אדירה מצד הקהל. עד עתה גרף הסרט יותר מ־300 מיליון דולר ברחבי העולם, והוא גם צפוי לזכות בחופן מועמדויות לאוסקר.  

"כוח משיכה" מביא את סיפורם של שני אסטרונאוטים שנאבקים לשרוד בחלל לאחר שמטר קטלני של חתיכות מתכת, שמקורו בלוויינים ישנים, פוגע בהם ובתחנת החלל שלהם. עוד בשלב הכתיבה היה ברור לקוארון ולבנו שברצונם לספר סיפור מסעיר, מלחיץ וחסר נשימה שלא יאפשר לצופים רגע של הפוגה, ולכן הוחלט שנתחים גדולים מהסרט יצולמו בשוט אחד (אורכו של שוט הפתיחה, למשל, הוא 12 דקות). 

קוארון, שכבר תיזמר כמה וכמה שוטים ארוכים ומרשימים במהלך הקריירה שלו, מודה שלרגע לא חשב שיהיה כה מסובך להוציא את התוכנית אל הפועל. הוא פנה לצלם עמנואל לובצקי, שסייע לו ללכוד שתי סצנות ארוכות, מורכבות ומדהימות בסרטו הקודם, "הילדים של מחר" (2006), במחשבה שיהיה אפשר לתקתק את הצילומים במהירות יחסית. אבל עד מהרה התברר שהטכנולוגיה הדרושה למימוש החזון כלל אינה קיימת. 

"המסע לעשיית הסרט התפתח והפך עד מהרה למסע למציאת הפתרונות הטכנולוגיים הדרושים", סיפר קוארון בראיון ל"האפינגטון פוסט". "נהניתי מאוד מהתהליך, אבל בחיים לא אעשה דבר כזה שוב. היתה נקודה שבה התהליך הפסיק להיות עשיית סרטים והתחיל להיות מבחן סבולת". 

תהליך העבודה שפותח לבסוף דרש תכנון מוקדם של כל פריים ופריים בסרט. משמעות הדבר היתה שעוד בטרם הוכנסו קלוני ובולוק לתהליך, קוארון וצוותו נדרשו להפיק גירסת אנימציה מלאה של התסריט. לאחר מכן, שולבו אל תוך האנימציה השחקנים החיים, שהיו כבולים לחלוטין בהופעתם לפריימים שכבר נוצרו.

שיטת העבודה מרובת ההגבלות התבררה כלא מתאימה עבור רוברט דאוני ג'וניור, שהיה אמור בתחילה לככב בסרט. השחקן הפופולרי, שמרבה לבסס את הופעותיו על אלתור, לא התלהב לגלות שמרחב התמרון שלו ישאף לאפס. גם לג'ורג' קלוני, שהחליף אותו לאחר שפרש, היו בתחילה השגות. "נכנסתי ואמרתי, 'אני לא יכול לעשות את זה! אתם פשוט מטורפים!'", אמר קלוני למגזין הקולנוע "אמפייר". לדבריו, מה ששיכנע אותו להירתם לפרויקט בסופו של דבר הוא האופן האמיץ שבו עמיתתו, סנדרה בולוק, התמודדה עם האתגרים העצומים שבתהליך. "פשוט נדהמתי מהדברים שהיא עושה בסרט הזה", אמר. גם קוארון שופע מחמאות לכוכבת שלו, שנושאת על גבה בהצלחה את כל המשקל האמוציונלי של היצירה: "המשמעת שלה מדהימה. היא כמו רקדנית שנעה על פי הכוריאוגרפיה".

בולוק, מצידה, סיכמה את העבודה על התפקיד שעשוי להביא לה מועמדות נוספת לאוסקר כך: "זה היה כמו לרקוד בלט על המים".