מאות אלפי גרמנים הגיעו ב־26 ביולי 2008 למרכז ברלין - סמוך למקום שבו עמדה החומה שסימלה את המלחמה הקרה - כדי לשמוע, ובעיקר להריע למועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב, ברק אובאמה. אזרחי גרמניה, כמו אלה של צרפת ובריטניה, בחרו בו עוד לפני שהאמריקנים עשו זאת. המועמד הדמוקרטי היה, מבחינת אירופה, האיש הנכון במקום הנכון, אחרי עידן ג'ורג' בוש הלא פופולרי, בעיקר אחרי שתי המלחמות, באפגניסטן ובעיראק; באירופה מדי הצבא יצאו מהאופנה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
"כן היו חילוקי דעות בין אמריקה לאירופה. ללא ספק עוד יהיו חילוקי דעות גם בעתיד...", אמר המועמד אובאמה במהלך נאומו, "אבל האחריות של אזרחי העולם ממשיכה לאחד בינינו... במאה ה־21 יהיה על האמריקנים ועל האירופאים לעשות יותר... שותפות ושיתוף פעולה הם לא אופציה - הם הדרך היחידה", הוסיף.
חמש שנים חלפו, אובאמה כבר ניצח בשתי מערכות בחירות, אבל היחס של גרמניה בפרט ואירופה בכלל כלפיו השתנה לבלי הכר. אותו נאום מפורסם בברלין הצטרף לשורה של נאומים יפים שאותם יודעים אובאמה ויועציו לנסח נפלא. אלא שאם הכוונה שלו היתה להפוך את אותו נאום להיסטורי, כמו אלה של קנדי ורייגן בזמנם, באותו מקום בדיוק, הוא נכשל. פרשת ההאזנות החמורה, המעיבה על יחסי ארה"ב־אירופה, מכתימה את תדמיתו.
אובאמה לא יודע מנוח השבוע. בזמן שרפורמת הבריאות שלו מתקשה להמריא, הקונגרס, האיחוד האירופי, האו"ם, מנהיגים רבים בעולם - כולל אנגלה מרקל, פרנסואה הולנד ונשיאת ברזיל דילמה רוסף - ובכלל אזרחי אירופה, תובעים מהנשיא האמריקני הסברים על שורת החשיפות המגיעות בשרשרת (מאז חשף אדוארד סנאודן לעולם, לפני ארבעה חודשים, עד כמה לאמריקה יש אוזניים גדולות).
הסיבוכים סביב החשיפות של אדוארד סנאודן (30), איש הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) לשעבר, הכניסו את כבוד הנשיא למלכוד: אם הוא אכן לא ידע על ההאזנות, כפי שהוא טען תחילה (וכפי שראש הסגל שלו חזר ואמר השבוע ל"וול־סטריט ג'ורנל"), אין הדבר מוסיף לו יותר מדי כבוד, מאחר שנשאלת השאלה מה עוד מתרחש מאחורי גבו של האיש, שאמור להיות המנהיג החזק, היציב והמשפיע ביותר בעולם?
לעומת זאת, אם הוא אכן היה בסוד העניינים, כיצד הדבר מתיישב עם העולם החדש שלו הוא מטיף. אם הנשיא היה מודע להאזנות, הרי שעולם כמנהגו מאזין, גם בעידן אובאמה, שכמו קודמו, בוש, מודע לרגישויות ולתחרות הקשה שיש בעולם ולצרכים החיוניים של האזנות וריגול.
מבוכה בבית הלבן
שאלת מיליון הדולר כעת היא האם אובאמה היה מודע לכך ששירותי הביון שלו צותתו גם לשותפים הקרובים ביותר שלו בעולם. "קשה להאמין שאובאמה לא ידע, אבל אם זה נכון, זה אפילו גרוע עוד יותר", הגיב הלוביסט הרפובליקני ברוס ג'קסון, איש המודיעין הצבאי לשעבר, שצוטט בהרחבה ב"לה פיגארו" הצרפתי באמצע השבוע. אם אובאמה לא ידע, הדבר אומר שהוא לא שולט על פקודיו, וזה הדבר האחרון שבו מעוניין המפקד העליון של הצבא - כלפי פנים וכלפי חוץ.
מאז זכה בבחירות בפעם השנייה, אובאמה לא מפסיק להסתבך: במצרים, בסוריה בקיץ וכמובן ההימור האיראני. אלא שגם בבית הדברים לא פשוטים. המחדלים הקשים של האתר ObamaCare, מה שאמור להיות הבייבי של הנשיא, לא מוסיפים כבוד לנשיא. וכעת, כאמור, גם פרשת ההאזנות לוחצת אותו, וכאילו שזה לא הספיק, בא המגזין "פורבס" והדיח אותו מהבכורה. ולדימיר פוטין, הנשיא הרוסי, הפך לאיש המשפיע ביותר בעולם - ואובאמה רק במקום השני.
כצפוי, התקשורת והעולם הפוליטי לא מרפים מאובאמה בשל הפרשה החדשה. אפרופו אובאמה לא ידע: שר הבריאות האמריקני אמר לפני ימים אחדים כי הנשיא אינו אשם בפרשת התקלות באתר ObamaCare, מאחר שהוא כלל לא היה מודע להן. "זה קצת יותר מדי דברים שהנשיא לא יודע", כתב ה"וול־סטריט ג'ורנל" במאמר מערכת.
ואם כבר מזכירים את ObamaCare, ביל מאהר, הקומיקאי והפרשן הפוליטי, בעל העמדות המאוד ליברליות, תקף בתוכנית האירוח של פירס מורגן ברשת CNN את רפורמת הבריאות של הנשיא - בעיקר את העובדה שהנשיא "שיקר", כשאמר לאמריקנים כי הם יוכלו לשמר את הביטוח הרפואי שלהם. המנחה שתמך ב־ObamaCare הסכים עם מאהר.
גם הפרשן לביטחון לאומי של רשת CBS, חואן זראטה, תקף והוסיף, כשהוא מכוון להאזנות: "אם הנשיא לא ידע, אוי לבושה, לו ולהנהגה שלו, על שלא ידע לשאול את השאלות הנכונות".
הצרות של אובאמה נמשכות גם בסנאט. דיאנה פיינשטיין (דמוקרטית), יו"ר ועדת המודיעין של הסנאט, שתחילה הגנה בחירוף נפש על שיטת העבודה של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA), שינתה כיוון ואמרה כי היא "חולקת לגמרי" על המחשבה שאפשר לרגל אחר ידידי ארה"ב באירופה, ואף קראה ל"בחינה מחודשת" של שיטות הביון האמריקניות. בינתיים אף הגיע לסנאט לשימוע מי שעומד בראש ה־NSA, קית' אלכסנדר.
בבית הלבן המבוכה גדולה. בהתחלה העדיפו לשמור על עמימות סביב השאלה האם הנשיא ידע או לא ידע, שבאה לידי ביטוי בהודעות של הדובר ג'יי קרני. הוא טען בפני העיתונאים הסקרנים כי מסת האינפורמציה שנאספה על ידי סוכנות המודיעין הפכה לרחבת היקף, עד כדי כך שאובאמה לא יכול היה כבר להיות בקיא בפרטים.
"אנחנו מעבירים להם הנחיות", הסביר אובאמה בראיון לרשת ABC, כאשר הוא התבקש להתייחס לפרשת הציתותים. "אלא, שבשנים האחרונות היתה לנו היכולת להתפתח ולהתרחב. זאת הסיבה שביקשתי בחינה מחודשת, על מנת לבדוק שמה שהם מסוגלים לעשות לא יהפוך להיות מה שהם צריכים לעשות", הוסיף הנשיא.
בינתיים, אביו של סנאודן, חושף שערוריית הריגול, אמר החודש כי לבנו יש סודות נוספים לחלוק עם העולם, ולכן עליו להישאר ברוסיה: "על מנת לוודא שהסיפור האמיתי יסופר". אבל לא צריך להמתין לחשיפות הנוספות. הנזק לארה"ב כבר נגרם מהחשיפות בכלי התקשורת השונים:
ה"גרדיאן" עשה זאת לפני חודש וגם ה"טלגרף", שחשפו כיצד אמריקה האזינה ל־35 מנהיגים; ב"דר שפיגל" סיפרו כיצד האמריקנים צותתו לנייד של הקנצלרית מרקל מאז 2002; וכמובן גם החשיפה של "לה מונד", שגילתה לעולם כיצד האמריקנים יירטו 70 מיליון שיחות ומסרונים בפחות מחודש.
על ריגול וצביעות
"האמון שלנו (באמריקנים; ב"ב) נפגע", אמר השבוע הגרמני אלמאר ברוק, נשיא הוועדה ליחסי חוץ, בעת ביקור בוושינגטון של משלחת הפרלמנט האירופי. היה זה משפט קצר וממצה של התחושה באירופה, המפעילה כעת לחץ גדול ביותר על האמריקנים. אלא שצריך להודות - יש הרבה צביעות בכל הפרשה הזו, ובכלל בתביעות שהאירופאים מציגים בפני אובאמה.
בעלות הברית של ארה"ב, שכעת מוחות, נהנות בעצמן מהמידע שאותו משיגים האמריקנים. אפילו ראש סוכנות הביון הצרפתי לנושאי פנים הודה כי גם הצרפתים מאזינים - וכולם גם יודעים שכולם מאזינים לכולם, אם רק הם יכולים. זו הסיבה שארה"ב לא צריכה למהר ולהתנצל, למרות שסנאודן כבר הציגם עם המכנסיים מופשלים.
כמובן שהאירופאים, ולא רק הם, החליטו ליטול את היוזמה במוסדות בינלאומיים כדי לבלום את התופעה, גם אם הדבר די נאיבי. נשיא צרפת, הולנד, יחד עם הקנצלרית מרקל, מנסחים יוזמה באיחוד האירופי של "איסור ריגול" בין 28 מדינות האיחוד. במהלך כנס מנהיגי אירופה בבריסל, לפני שבוע, החליטו המנהיגים לבחון גיבוש הסכם זה לאור הפרסומים ש־NSA צותתה למרקל ואף עקבה אחרי אזרחי צרפת.
כמעט במקביל מגבשת גרמניה יחד עם ברזיל (שנשיאתה - שלה האזינו על פי הפרסומים ישירות - אף ביטלה ביקור ממלכתי החודש בארה"ב בלי לקבוע מועד חדש) הצעת החלטה, שתובא בפני העצרת הכללית של האו"ם, ואשר מטרתה למנוע ריגול נגד מדינות ואזרחים שעושים שימוש באמצעי תקשורת אלקטרוניים. בעקבות מהלך זה פתחו נציגי שתי המדינות בשיחות עם דיפלומטים ממדינות נוספות, כדי לגבש הצעת החלטה לשמירה על הזכות לפרטיות באינטרנט. יש לזכור כי על פי החשיפה של סנאודן, שרתים רבים שיתפו פעולה, לאורך זמן רב, עם הסוכנות האמריקנית.
אך כאמור, כל הפרשה הזו נגועה בצביעות, כי העידן הנוכחי הוא עידן שבו כולם מאזינים לכולם. כולם מרגלים אחרי כולם, לפי הצורך, ובמקביל גם מגנים את התופעה - בעיקר כשנתפסים. יש לזכור כי רבים מאיתנו גדלו על ספרי הריגול של ג'ון לה קארה, שבהם האמריקנים היו הטובים והסובייטים היו הרעים. אז בירכו בירות אירופה על יכולות הביון של האמריקנים. הן שמחו שהאמריקנים השקיעו מיליארדים (רק הם היו מסוגלים) כדי להקים ב־1961 את ה־NRO, משרד הסיור הלאומי, שהפך לאחת מ־16 סוכנויות הביון של ממשלת ארה"ב - משרד זה נועד לתכנון בנייה ולתפעול של מערכות מעקב לווייני.
בצרפת מסתובב כבר שנים, בחוגי צמרת הממשל, הסיפור הבא, שלא ברור עדיין אם הוא נכון או שמא אגדה: בסוף שנות ה־70 היתה מחלוקת בין פאריס לוושינגטון. האמריקנים העבירו לצרפתים את המסר הבא: "יש בידי ה־CIA מידע כי הנשיא שלכם, ולרי ז'יסקר ד'אסטן, בורח בלילה מארמון הנשיאות במכונית מיני אוסטין קטנה. אנחנו גם יודעים את שמה של הגברת שאותה הוא מבקר". הצרפתים לא נבהלו מהאיום והשיבו: "אדרבא, תחשפו את הסיפור ורק תעלו את קרנו של נשיאנו". הצרפתים לא היו מזועזעים מכך שהאמריקנים האזינו להם, אלא מהמחשבה שלהחזיק מאהבת יכול להיות דבר פסול.
הפלונטר האירופי
המלחמה הקרה - זו שהפכה את ענייני הריגול לדבר פשוט ומקובל - מאחורינו, אבל העולם עדיין אינו מקום בטוח. לריגול הביטחוני, בעיקר זה המודרני, הפועל נגד ארגוני טרור, התווספו עם השנים גם הריגול הכלכלי וזה הפוליטי - ואולי זה מה שבעיקר מעצבן את האירופאים.
באתר "גלובל ריסרץ'" נכתב שאחת הסיבות העיקריות לכעס האירופי היא החשד המבוסס שלפיו המידע שהושג על ידי ה־NSA סייע לחברות אמריקניות, למשל בתחרות הקשה בין חברת בואינג לאיירבוס האירופית. על פי החשד, איירבוס הפסידה חוזים על סך 2 מיליארד דולר בשל המידע המיורט.
אבל האמריקנים כאמור לא צריכים להתנצל. להפך - ביום שלישי העביר קית' אלכסנדר, העומד בראש ה־NSA, את תפוח האדמה הלוהט הזה לידי האירופאים, כאשר אמר כי שירותי הביון האירופיים הם אלה שהעבירו להם את המידע שברשותם. הוא עשה זאת בעת השימוע בפני ועדת הסנאט, יחד עם ג'יימס קלאפר, הממונה על המודיעין בממשל האמריקני. מהאחרון אף היה ניתן להבין שהנשיא אובאמה לא ידע על כל הציתותים.
אז לסיכום, אפשר להבין שלא תהיה לנו מלחמת עולם בעקבות הפרשה. גרמניה, צרפת, בריטניה וספרד לא יתקפו את אמריקה וגם לא ינתקו איתה יחסים. העולם יישאר אותו עולם, אלא שיכול להיות שההאזנות פשוט יקבלו תעודת הכשר, בתנאי שיהיו עליהן מגבלות מסוימות.
לשאלה האם אובאמה ידע, אין תשובה, אבל לא רק הוא בבעיה עקב ערפל זה, אלא גם האירופאים. הפרשה העירה אותם וגרמה להם להבין, כך פתאום, כי אבטחת המידע שלה הם זקוקים, צריכה להיעשות עם תוכנות וציוד אמריקניים. אין ספק שזהו פלונטר, אך בקצהו מוסר השכל: עדיף להיות בעל יכולת כלכלית או טכנולוגית, כי רק ככה אתה יכול להיות בעל האוזניים הגדולות ביותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
