מה מושך צעיר ישראלי לכתוב באנגלית גירסת "טייק אוף" על קלאסיקה כ"פיטר פן"? במקרה של דורם יעקבי, שחי בלונדון בחמש השנים האחרונות, התשובה היא ברורה. "היה לי ברור שהספר הנודע של ג'.מ בארי הוא אפל הרבה יותר מהסיפור שאנחנו זוכרים", הוא מבהיר.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
יעקבי (31) הוא חובב תיאטרון מושבע והמשיכה שלו לפיטר פן, לדבריו, גרמה לו לנסות "למצוא משהו חדש בסיפור המוכר, כפי שבתיאטרון כשמציגים אותן הצגות שוב ושוב - מנסים בכל פעם למצוא טייק חדש על החומר המקורי". הניסיון הזה מסתכם עתה בספר חדש, מותחן תקופתי קצר בשם "הוק ופיטר" ("Hook and Peter"), שראה אור באנגלית בגירסה אלקטרונית באמזון, גרר כבר אלפי הורדות וזכה לביקורות אוהדות ברשת.
לדברי יעקבי, הרעיון לספר התחיל מ"בדיחה על פיטר פן שחוטף ילדים באמצעות אבקת פיות. עבר זמן, והבדיחה לא יצאה לי מהראש. התחלתי לחשוב מה היה קורה אם הסיפור היה נכתב מהזווית של קפטן הוק, האויב של פיטר פן".
היכן מתבטאת האפילה בסיפור פיטר פן המקורי?
"בסיפור המקורי לדמות של פיטר פן יש כל הזמן מניעים נסתרים; הוא עוזב את הילדים גם בשעת מצוקה כי הוא מאבד עניין, לפעמים נדמה להם שהוא שוכח מי הם בכלל. הוא כל הזמן מנסה ליצור עניין ובעיות. לעומת זאת, דמותו של הוק - אף על פי שהוא הנבל של הסיפור - היא לא לגמרי דמות שלילית. בסיפור המקורי הוק מעוניין להעמיד את פיטר פן השחצן במקומו, וגם דואג שכל מה שהוא עושה ייעשה בצורה מוסרית. יש המון ניתוחים שמראים שהוק מייצג את האב הדואג, אך הקר, של הילדים בסיפור".
נבירה בארכיון המשטרה
ב"הוק ופיטר" נקרא קפטן הוק, שכבר יצא לגמלאות, לפתור את תעלומת החטיפה של ילדי משפחת דרלינג, ובמסעו נלחם כמובן בפיטר פן. הכל על רקע לונדון של התקופה האדוארדית (העשור הראשון של המאה ה־20). יעקבי מספר שכדי לחזור אחורה מאה שנה בזמן, נבר בספריות, בארכיונים וברשת אחר תמונות ותיאורים של לונדון דאז. "גם קראתי כמובן את כל ספרי שרלוק הולמס של קונאן דויל", הוא אומר, "רציתי לדעת איך הרחובות נראו, מה אנשים לבשו, איך הם התנייעו ממקום למקום. בדקתי בארכיונים של המשטרה ושל משרד התחבורה הבריטיים לגבי כלי הרכב, המדים והסלנג של אותה תקופה. בחנתי גם את האירועים שעיצבו את חיי היום־יום והשפיעו על האווירה".
יעקבי, במקור מרחובות, העדיף לכתוב באנגלית כי "מגיל צעיר העדפתי לקרוא את הספרים שאני אוהב בשפת המקור - שלרוב היתה אנגלית. נוסף על כך, מאז עברתי ללונדון החשיפה שלי לאנגלית גדלה וכך גם האהבה שלי אליה - בעיקר דרך כל המחזות שאני הולך לראות".
לדבריו, אף שזהו מותחן תקופתי שמתרחש לפני מאה שנה, האידיאות שבהן עוסק ספרו רלוונטיות מאוד לימינו. "חטיפות וסחר באנשים בכלל ובילדים בפרט הם אירועים נפוצים בכל העולם גם במאה ה־21, והערכות של ארגונים בינ"ל מדברות על כ־1.2 מיליון ילדים שמוברחים בכל שנה", הוא אומר.
מסיבה זו, וכמחווה לג'.מ. בארי, החליט יעקבי לתרום חצי מרווחי ספרו לארגון הצדקה unseen, שנלחם בהברחות ילדים ועוזר בשיקום הקורבנות ובטיפול בהם.
ומה הלאה, האם הספתח המותחני הוא יריית הפתיחה לקריירת כתיבה? יעקבי, שעובד בשנים האחרונות בתחנת אלעל בלונדון, אומר כי החלום האמיתי הוא "לעבוד בתיאטרון", אך מבהיר: "ברור שאמשיך לכתוב. התחלתי לעבוד על הסיפור הבא, והוא נמצא בשלבים הראשונים של בניית השלד שלו".
* * *
"הפערים בהודו בלתי נתפסים"
"היורשת מדלהי", ספר חדש לוויקאס סווארופ, רואה אור בימים אלה בתרגום לעברית • בראיון בלעדי עימו מדבר הסופר ההודי על הצלחת "נער החידות ממומביי", על דיפלומטיה ועל כתיבה
ויקאס סווארופ, מחבר "נער החידות ממומביי", מוציא ספר חדש. "היורשת מדלהי", ספרו השלישי (אחוזת בית) מגולל את סיפורה של סאפנה, אישה צעירה, הסוחבת על גבה טראומה משפחתית, מפרנסת את אמה ואחותה וחולמת על היום שבו תוכל להגשים את חלומותיה.
פגישה אקראית משנה את חייה: בעודה מתפללת במקדש היא נתקלת בתעשיין עשיר שאותו לא פגשה מעולם, אשר מציע לה בו במקום להתמנות למנכ"לית תאגיד הענק שברשותו. על מנת לזכות בעבודה, על סאפנה לעבור שבעה מבחנים מסתוריים בדרגת קושי עולה; מכאן העלילה תסתבך ותלך.
בראיון בלעדי עימו, שיתפרסם ביום שישי הקרוב במוסף "ישראל השבוע", מספר סווארופ על תהליך הכתיבה: למרות ההצלחה העצומה שנחלו ספריו, הוא לא רואה את עצמו כסופר מקצועי. "יותר נוח לי עם המונח 'סטורי טלר', אני פשוט אוהב לספר סיפורים", הוא אומר, "אני מבלה במחיצת הדמויות וחוזה כשהן הופכות לבשר ודם, זה תענוג".
עבור סווארופ, הסיפור שיצר הוא וריאציה עכשווית על סיפור סינדרלה. "פעם היה נסיך. היום אנחנו חושבים במונחים של כסף, והנסיכים התגלגלו בדמותם של ראשי תאגידים. סינדרלה של היום היא אישה צעירה, שמקבלת הצעה שאי אפשר לסרב לה, אבל שום דבר לא בא בחינם", הוא אומר.
כמו בספריו הקודמים של סווארופ, מבעד לחוויות שחווה הדמות משתקפת דמותה המורכבת של הודו. "בהודו אף אחד אינו אי לעצמו", הוא אומר, "החיים תמיד מצטלבים. אפשר לנסוע במרצדס נוצצת, אבל ברמזור תמיד ניתקל במקבצי נדבות. הפערים שבתוך הודו הם בלתי נתפסים. עבור מי שמביט מן החוץ המורכבות הזו עשויה להיות מאוד מבלבלת, לכן חשוב לי בספריי לנוע ברחבי הודו, לבחון אותה מזוויות שונות".
סווארופ, דיפלומט מטעם משרד החוץ ההודי, כתב את הרומן בשהותו ביפן, כפי שאת שאר ספריו כתב מחוץ למולדתו. "אני קשור להודו בכל נימי נפשי", הוא מעיד, "ועם זאת כתיבה מבחוץ מאפשרת לך פרספקטיבה אובייקטיבית יותר, לא להיסחף בתשוקה של הרגע".
נטע הלפרין* * *
"עושים אמנות" במופע שירה
במסגרת אירועי "אוהבים אמנות, עושים אמנות" של עיריית תל אביב יתקיים מחר בשעה 21:00 מופע ספוקן־וורד של קבוצת "פואטרי סלאם ישראל", שבמסגרתו משוררים ומוסיקאים יבצעו קטעי שירה פרי עטם, בשילוב מוסיקת ראפ והיפ־הופ. הקבוצה תקיים תחרות ידידותית של קטעי ספוקן־וורד. המופע יתקיים במתחם ארטפורט, דרך בן צבי 55, תל אביב.
פרס "האחים שול" לדב קולקה
פרס הספרות היוקרתי ע"ש האחים שול לשנת 2013 יוענק להיסטוריון דב קולקה, פרופ' אמריטוס במכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית, על ספרו "נופים ממטרופולין המוות" (ידיעות ספרים). הפרס מחולק בכל שנה ביוזמת אגודת המו"לים הגרמנית במדינת בוואריה וניתן לספרים המפגינים עצמאות אינטלקטואלית ומקדמים חירות אזרחית ואומץ מוסרי ואסתטי. קולקה נולד בצ'כוסלובקיה בשנת 1933 וחקר במשך עשרות שנים את גרמניה הנאצית ואת האנטישמיות. בספרו, שתורגם ל־17 שפות, הוא מספר לראשונה על זיכרונות ילדותו מאושוויץ.הפרס בסך 10,000 יורו יוענק לקולקה ב־18 בנובמבר בטקס באוניברסיטת מינכן.
"אנשים טובים" יתורגם לספרדית
ספרו של ניר ברעם, "אנשים טובים", שכבר ראה אור בגרמניה, באיטליה, בהולנד ובמדינות נוספות, יפורסם השבוע בו בזמן בספרדית ובקטאלנית. בספרדית הוא יפורסם בהוצאת Alfaguara, אחת ההוצאות הגדולות בעולם הדובר ספרדית, ובקטאלנית בהוצאת Empuries. כמו כן, בינואר 2014 יתפרסם הרומן בצרפת בהוצאת רוברט לפונט בליווי הקדמה של א.ב. יהושע.
ערב לכבוד אריה סיון
ערב הוקרה לכבוד חתן פרס ישראל המשורר אריה סיון יתקיים מחר בבית ביאליק (20:00). הערב ייערך לרגל ספרו של שלמה הרציג, "ילידות בלא נחת - עיונים ביצירתו של אריה סיון", שראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו