// נופים משכרים. צילום: ליאור אלוני

נופי אלזס המשכרים

נסיעה בדרך היין בין נופים ירוקים, טיול בעיירות ציוריות, ובעיקר - חגיגה קולינרית • לא מפתיע שכל כך הרבה שנים נלחמו על חבל אלזס שבצרפת

חיוך מאוזן לאוזן התפשט על פניי כשהגענו לעיר אוברנה (Obernai) בחבל אלזס שבצרפת. השעה המאוחרת והעייפות לא הפריעו לי להישבות במראה הקסום, שהאיר את פניי והציף אותי בזיכרונות ממחוזות הדמיון של אגדות הילדים. בתים צבעוניים עם קורות עץ חשופות וגגות רעפים, מרפסות קטנות מקושטות אדניות עם פרחי גרניום המשתפלים מתוכן, קרוסלת סוסים בכיכר המרכזית וסמטאות צרות המשופעות בתי קפה, מסעדות וקונדיטוריות.

אין ספק, אני בצרפת. מוכנה לספוג את כל מה שהצרפתים יודעים להציע היטב כל כך - אוכל מענג, יינות משובחים, קינוחים משגעים ואורח חיים שמקדש את ההנאה, השלווה וההווה.

חבל אלזס שוכן בגבולה המזרחי של צרפת, בין הרי ווז' לנהר הריין, וגובל בגרמניה ובשווייץ. תושבי המקום לא אוהבים להכביר מילים על ההיסטוריה הארוכה של החבל, שעבר פעמים רבות בין המאות ה־17 ל־20 מידיים צרפתיות לגרמניות ולהיפך, עד ששוחרר ב־1944 על ידי צרפת. אבל המנה שמזוהה יותר מכל עם אלזס - השוקרוט (כרוב כבוש עם נקניקיות), עוגת הקוגלהוף שנמכרת כמעט בכל פטיסרי וגם לא מעט שמות מקומות (דוגמת הוכפלדן, בוקסווילר ובורש) מספרים את הסיפור הגרמני השזור במקום.

בעוד הזהות הלאומית של התושבים אולי מעט מבולבלת, המשפחתיות חזקה מאוד. טיול בחלק הכפרי של אלזס מזמן לא מעט מפגשים עם משפחות שדור אחר דור ממשיכות לתחזק את העסק המשפחתי. על דרך היין בסן לאונרד (St Leonard), חמישה ק"מ מאוברנה, נמצאת משפחת Spindler, שכבר שלושה דורות (מסוף המאה ה־19) עושה אמנות מעץ. זה החל בסב שבנה רהיטי עץ, המשיך בבן שהוסיף גם פסלים ונמשך עד היום בנכד, ז'אן שארל, שיוצר תמונות מחתיכות דקיקות של עצים שונים, ללא טיפת צבע. אי אפשר שלא להתפעל מעבודת הפסיפס הדקדקנית הזו, שמולידה יצירות מרהיבות בפרטיהן המדויקים ובצבעוניותן. לפרטים: www.spindler.tm.fr

המסע נמשך לאורך שביל היין, כשהגפנים המקשטות את צידי הדרך מרמזות על העתיד לבוא - טעימה מהיין האלזסי. הקיץ החם בחבל והאדמה העשירה במינרלים מציבים את היין האלזסי ברשימת היינות הלבנים הטובים בעולם. עצרנו ביקב משפחתי קטן בכפר איטרסווילר (Itterswiller). מאז שהבעלים ז'אן לוק שוורץ זוכר את עצמו הוא זומר בכרמים ושותף לאהבת היין המשפחתית. אחרי סיור במרתפי היקב זכינו לטעימה מפנקת מהיינות המפורסמים בחבל, ובהם הפינו גרי (Pinot Grit) העשיר והארומטי והגוורצטרמינר (Gewurztraminer) בעל ניחוח הליצ'י המשכר והטעם הפירותי העז. בפחות מ־10 יורו לבקבוק הטעם הנפלא הזה חזר איתנו לארץ.

עוד פיסת גן עדן חבויה בגני החווה הכחולה (Jardins de la Ferme Bleue) שבעיירה אוטנהופן (Uttenhoffen). אלאן סולייה, רקדן לשעבר, הפך עם ז'אן־לואי קורה חווה עתיקה לגן מרהיב ביופיו, המוקף בתים צבועים בסגול־כחול, עצים, פרחים ובריכת דגים קטנה. ביקור במקום מבטיח כמה שעות של שלווה אמיתית, ואפשר לשלב אותו גם עם כוס תה ועוגה, תערוכה או הופעה, שלפעמים נערכות במקום. לפרטים: www.jardinsdelafermebleue.com

אי אפשר בלי מישלן

אבל יותר מכל ציפיתי לבקר במסעדות ש"התנ"ך של האוכל" (מדריך מישלן) העניק להן את כוכביו הנוצצים. מסעדת הדגים La Cambuse ברובע לה פטיט פראנס בשטרסבורג, בעלת כוכב מישלן אחד, ענתה על כל הציפיות. זו מסעדה שמביאה את אוצרות הים אל הצלחת ואל המקום. היא מעוצבת כאונייה עם תאי ישיבה מעץ ומפיקה מנות מרתקות בטעמיהן, ובהן טרטר סרטנים מקושט בגרגירי קוויאר, דים סאם שרימפס ופילה דג בתיבול קארי עטוף בעלה בננה. מומלץ להזמין מקום לפחות שבועיים מראש.

בגונדרסהופן (Gundershoffen) עלינו לשני כוכבי מישלן במסעדת Cygne. למופע הזה, שהתחולל מול עינינו ובפינו, כבר נאלצנו להתלבש במיטב מחלצותינו ולפנות לפחות שלוש שעות. במנה הראשונה התפנקנו בקפוצ'ינו סרטנים שהוגש בכוס אספרסו (את רוב המנות כאן אי אפשר להתחיל לטעום לפני שמנציחים באינסטגרם), בעיקרית - בשלושה סוגי בשר רכים ועשויים בדיוק במידה, אבל הדובדבן שבקצפת היה ללא ספק הקינוחים (והיו לא מעט כאלה). 

זה התחיל במוס קליל בטעם וניל וקריצות קינמון ששטף את הפה במתיקות עדינה, המשיך בעוגת משמשים על מצע בצק פריך מפיסטוקים ולצידה גלידת פיסטוק ועבר משם למרשמלו ביתי, שהיה מרענן וטעים להפליא. ואז, כשכבר חשבנו שהגענו לסוף הארוחה ולגמנו בנינוחות מחליטת התה המרגיעה, עבר בינינו המלצר עם קערת טראפלס שוקולד. עוד מאמץ אחד קטן. זה היה שווה את זה.

הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של צרפת וחברת התעופה איזיג'ט

*   *   *

איך מגיעים?

אחת הדרכים הזולות ביותר להגיע לאלזס היא בטיסת איזיג'ט לבזל שבשווייץ. אף שמדובר בחברת לואו קוסט, המטוסים חדישים ונוחים ולא נתקלנו בעיכובים בהמראות. איזיג'ט מפעילה ארבע טיסות שבועיות לבזל (בימים ראשון, שני, רביעי וחמישי) והמחיר לכיוון אחד הוא כ־55 יורו (תלוי במושב שתבחרו). על כל מזוודה שתשלחו לבטן המטוס תידרשו להוסיף 40 יורו. 

במסגרת מודל הלואו קוסט אין ארוחות חינם במטוס, אך בתשלום של כחמישה יורו בלבד תוכלו לרכוש כריכים וחטיפים. החיסרון היחיד הוא שההמראות של איזיג'ט מהארץ הן מטרמינל 1 (הנחיתה בטרמינל 3), ולכן חשוב להגיע שלוש שעות לפני הטיסה כדי להספיק לעבור בדיוטי פרי. נוסף על כך, שימו לב שככל שתקדימו להזמין את הטיסה, כך מובטח לכם מחיר נמוך יותר. להזמנות: www.easyjet.com

יעל משעני־אובלטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...