גאליס, אליפים, או השמינייה?

כבר עשר שנים שלא זוכרים בישראל היסטריה כזאת של ילדים. הפעם האחרונה היתה ביולי 2003, כשמשתתפי הטלנובלה הארגנטינאית "המורדים" נחתו בארץ, ורבבות מעריצים חטפו את הכרטיסים. נערים ארבו לכוכבים מחוץ לבית המלון בהרצליה, התחבאו בארון החשמל ושכרו חדרים במלון - הכל כדי לנסות ולגעת בסופרסטארים הצעירים. "פרק הסיום של 'גאליס' ביום רביעי הביא איתו וייב זהה למה שהיה לנו ב'המורדים', ברמות שלא היו פה קודם", משוכנע נדב פלטי, מנכ"ל "דארסט דורי מדיה", שהביאה את שתי הסדרות. "אני לא זוכר סידרה ישראלית שהתקרבה לריגוש הזה. מתקשרים אלי אנשים שמבקשים טובות - אחד שחייב להגיע לסט ואחר שחייב תיק או מדבקה בשביל הילד - ומדובר באלפי שיחות. אנחנו כבר לא עונים לטלפון, ככה שמרוב טוב, זה כבר הפך לבעיה".

הילדים עצמם ספרו השבוע לאחור לקראת פרק סיום העונה הרביעית של "גאליס". "יש לי קלסר, יומן, מדבקות של הלימודים, פנקס עם תמונות כל השחקנים ואפילו מגבת וחולצה של הסידרה", מספרת רום פירשט בת ה־10 מירושלים. "קשה לי להסביר עד כמה אני מחכה לראות איך הסידרה תסתיים - אני ממש מקווה שיונתן (תובל שפיר; ע"ס) ימצא את אמא שלו בעיר האבודה ויפעיל את היהלום".

כמו שהילדים כבר גילו השבוע, ובטח התאכזבו, יונתן מיטרני אכן החליט להפעיל את היהלום של גאליסיה, אך קפא במקומו ולא ידוע מה עלה בגורלו. היה זה עוד רגע משמעותי שייכנס לפנתיאון של סדרות הילדים הישראליות.

איך ז'אנר נולד? כמו תינוק

ערוץ הילדים נוסד ב־1989 בתור ערוץ 6 של חברות הכבלים, ותיפקד במשך שנים כמונופול. אולי בשל כך לא היתה שם מוטיבציה גדולה להשקיע בהפקות מקור. במקרה הטוב הרימו הפקות אולפן, ובהן "הכיתה המעופפת" או "ששטוס", ועטפו אותן בחומרים בינלאומיים - כך שבני הנוער נאלצו להסתפק ב"פאוור ריינג'רס", "פוקימון" או "בוורלי הילס 90210".

"לא היתה חובת הפקות מקור, וכשלא חייבים מבחינת החוק והרגולטור, אז גם לא עושים", מסביר בכיר בתעשייה. הצלחת "המורדים" שינתה את אורח המחשבה, ויצירות מקומיות החלו לצוץ גם בערוץ הילדים. ב־2003 עלתה הקומדיה "הפיג'מות", שהיתה הצלחה היסטרית ורצה עד היום זו העונה השמינית. כעבור שנתיים קיבלו צופי הוט את "השמינייה", בהפקת "טדי הפקות", שהגדירה מחדש את גבולות ההצלחה והפכה לתופעה. יש הטוענים כי מדובר בסידרה המצליחה ביותר בז'אנר עד היום; היא שודרה במשך שלוש עונות (165 פרקים) וקטפה פעמיים את פרסי האקדמיה לטלוויזיה בקטגוריית ילדים ונוער (2006, 2007). חבורות של ילדים מכל רחבי הארץ התחלקו לשמיניות כהזדהות עם גיבורי הסידרה, שתחזור בקרוב לעונה רביעית.

"כשנכנסנו לעבוד על 'השמינייה' היו ברקע טלנובלות בספרדית, שהיום אף אחד לא זוכר אותן", אומר גיורא חמיצר, שהגיע לערוץ הילדים מגל"צ והיה מיוצרי "ששטוס". "'השמינייה' היתה הכלאה בין ז'אנר טלנובלי לבין יוצרים רעבים שרוצים לעשות דרמה אמיתית ולפרוץ את גבולות התקציב; השילוב הזה היה המפתח. מכיוון שקהל היעד לא שמרן מטבעו, הוא מוכן לקבל סיפורים טובים, ולא משנה עד כמה הם משוגעים".

ממשיכת דרכה של "השמינייה" היתה "האי", סידרת מדע בדיוני בת שלוש עונות, שבה שיחקו יון תומרקין וליאת בלו, וגם עוז זהבי, שפרץ אל התודעה. היא לא שיחזרה את הצלחת "השמינייה", אולם ירשה ממנה את תואר סידרת הנוער הטובה בטקס פרסי הטלוויזיה. "חצויה", שהגיחה ב־2009, רכבה על טרנד סדרות הערפדים ונמשכה שלוש עונות; כיכבו בה עמית פרקש ויון תומרקין.

ב־2011 נכנסה למשחק גם yes, ששידרה בערוץ הילדים את "אליפים" (טדי הפקות). שם התגלה אסף הרץ, שלימים ינצח את "רוקדים עם כוכבים". מולה התייצבה הוט, שאחראית ללהיט הנוכחי "גאליס" - ספין־אוף לסידרת הנוער "החולמים" שהוט העלתה ב־2011 למשך שתי עונות. ב"החולמים" התגלו כוכבי הילדים הגדולים של התקופה, תובל שפיר, אליאנה תדהר ודניאל מורשת, שאף לוהקו שלוש שנים ברציפות לפסטיגל (שיא שלא נרשם עד היום). לצידם יככבו השנה במופע בחנוכה גם עדי הימלבלוי ועמית יגור, בוגרי "השמינייה".

ההצלחה של "גאליס" כל כך גדולה, שכדי למקסם את הרווחים הוחלט לעבד את העלילה למופע במה חד־פעמי בהיכל נוקיה. לאחר שכל הכרטיסים למופע נחטפו החליטו המארגנים לקבוע מופע נוסף, ועל פי ההערכות, יימכרו בסך הכל קרוב ל־20 אלף כרטיסים - 

מספר זהה למספר הכרטיסים שנמכרו להופעה של ריהאנה. מתוכנן גם סרט עלילתי בהשתתפות הכוכבים, שצפוי לצאת לקולנוע במהלך 2014.

"ילדים הם מעריצים טוטאליים, וכשהם אוהבים סידרה הם מתלהבים עד הסוף, ומובן שאנחנו נהנים מהטירוף הזה", אומר יורם מוקדי, סמנכ"ל התוכן של הוט. "ברור שקשה לייצר באזז והערצה כאלה סביב מותג כמו 'ששטוס', בוודאי ביחס לסדרות דרמה".

שלב ההתפשטות

מדי שנה מחויבים הכבלים והלוויין להשקיע בתחום הילדים והנוער 27.5 אחוזים מכלל הרווחים. זה אומר שהוט מחויבים על ידי הרגולטור להשקיע בז'אנר 44 מיליון שקלים בשנה, ו־yes - כ־28 מיליון. כשליש מהסכום אמור ללכת לסוגה עילית - סדרות דרמה. עלותו של פרק בן 25 דקות בתוכנית ילדים נאמדת ב־35 עד 55 אלף דולרים.

"במשך שנים רבות כמעט כל הכסף הלך לערוץ הילדים", חושף בכיר בתעשייה. "עד לפני שנתיים היו עדיין פערים פסיכיים בהקצבות, כי ערוץ הילדים נהנה כמעט מכל העוגה, בזמן שתקציב קטן מאוד עבר לערוץ הופ. כל היתר נאלצו להסתפק בפירורים".

הגלובליזציה הזרימה ארצה את הערוצים האמריקניים דיסני וניקלודיאון, שהפכו למתחרים הישירים של ערוץ הילדים המקומי. "השוק הישראלי קטן מאוד מבחינה כספית ותקציבית, אבל הוא מקום אסטרטגי וחשוב להיות נוכח בו", אומרים בתעשייה. אחרי שהערוצים תקעו כאן יתד, הם החלו לעבוד על הפקות מקומיות. לפני כשנה העבירה yes בפעם הראשונה תקציב לערוץ דיסני עבור הפקת "יומני החופש הגדול" ותקציב לניקלודיאון עבור "החממה"; הוט העבירה לאחרונה כספים לניקלודיאון עבור הפקת הסידרה "השכונה" שתעלה בקרוב. כל זה, כמובן, על חשבון תקציב הפקות המקור של ערוץ הילדים.

הסידרה "יומני החופש הגדול" הוכתרה כהצלחה, ותוליד בקרוב גם ספר ודיסק. בעקבותיה לוהקה השחקנית הראשית, גאיה גור־אריה, להשתתף בטלנובלה המצליחה של ערוץ דיסני העולמי "ויולטה". "החממה", שהורכבה בעיקר משחקנים מתחילים, זכתה להצלחה מרשימה והיתה לסידרה הנצפית ביותר ב־VOD של חברת הלוויין. לאחרונה, בעקבות הטירוף סביבה, החלו צילומי עונתה השנייה.

"אנחנו לא מונופול כבר הרבה זמן, וזה בסדר", אומרת הילי חורב קסוטו, מנהלת ערוץ הילדים. "יש לנו תחרות גדולה כבר כמה שנים מול ערוצים בינלאומיים, אבל אנחנו עדיין הערוץ הנצפה ביותר. כל מחקר וסקר יראה שאנחנו עדיין הערוץ המועדף אצל הילדים, למרות התחרות. העברת התקציב של הפקות המקור לערוצים מתחרים לא קשורה להצלחה שלנו, כי תחרות תמיד תהיה".

ועדיין, ניקלודיאון הצליח לעקוף אתכם ברייטינג לא פעם בשנתיים האחרונות.

"נתוני הצפייה בחודשים מסוימים צמודים, אבל לדרמות שלנו אין מתחרים. זה עניין של שעות צפייה. ערוץ ילדים הוא כמו ערוץ 2 של הטלוויזיה המסחרית. גם כשערוץ 10 מעלה לפעמים משהו נחמד, אנשים הולכים לצפות בו".

מוקדי משוכנע כי מדובר בתקופת שפע, שיכולה לשנות את התעשייה ולעצב אותה מחדש. "זה העולם היום. יש ערוצים כחול־לבן לצד ערוצים בינלאומיים, שמקבלים אדפטציה מאוד מקומית, וזה עובד".

כוחם של ילדים

קהל היעד המדובר הוא בני 6 עד 12, רגע לפני שהילדים מתחילים לפזול לערוצים המסחריים ולתוכניות הריאליטי. "כשיש לך אחיזה בקהל הילדים יש לזה משמעות", מסביר מוקדי. "אני מכיר הרבה מאוד בתים שלא יעזבו את 'הוט' רק בגלל סדרות הילדים. בנוסף, סידרת ילדים מצליחה מייצרת באזז כמעט אינסופי, ואפשר לראות את זה עם העונה החדשה של 'השמינייה', שעוד לא עלתה אבל כולם כבר מדברים עליה".

"קהל הילדים והנוער מאוד משפיע בתוך התא המשפחתי", מסכימה חורב קסוטו. "כולם מחפשים את הילדים, כי הם יכולים להשפיע על מהלכים משפחתיים ועל הוצאות כספיות". לדבריה, התפשטות התכנים והפחתת התקציבים הובילו לשינויים משמעותיים בערוץ הילדים. "במשך שנים היה כאן שידור יומי, שנפרדנו ממנו לפני כשנה, כשהוחלט לעשות מהפכה בלוח השידורים. את התקציב פיצלנו בין תוכניות מקור והפקות חיצוניות, והשקענו אותו בכל הסדרות המדוברות. 'ששטוס' עברה מתיחת פנים משמעותית, מדי שנה התוכנית הזאת עולה על שולחן המנתחים ואני בודקת אותה מכל הכיוונים ומחפשת איך לחדש אותה. 'ששטוס' של היום היא לא 'ששטוס' של פעם, התכנים משתנים, הקצב אנרגטי, והיא אכן מביאה נתוני צפייה מעולים".

יש הטוענים כי מדובר בערוץ שמרן ואפור, בוודאי יחסית למתחרים.

"'הפרעת קשב' עם שחר חסון היא דוגמה מצוינת לתוכנית חדשנית. אבל אפשר לפרש את השמרנות גם כאחריות כלפי הקהל שלך - יש לנו אחריות להביא תכנים פופולריים אבל גם מוקפדים, כדי שלהורים יהיה נוח לתת לילדים לשבת מול הטלוויזיה".

את מרבית הקרדיט על התפתחות הז'אנר והצלחתו צריך לתת לגיורא חמיצר, יוצר "השמינייה", "האי" ו"החממה", שגם שימש יועץ תוכן של "גאליס" בתחילת דרכה. הוא נחשב לאבי הז'אנר, שפיצח את הנוסחה שפוגעת במדויק בלב הילדים. "המצאנו משהו שלא היה קיים, ולא ידענו בהתחלה מה יעבוד ומה לא", הוא מסביר. "אבל בשורה התחתונה, יש קהל שצמא לשמוע סיפור טוב, ולכן יש עם מה לעבוד. תסריטאי שכותב חמישים פרקים בעונה מסיים אותה עם ניסיון של תסריטאי שכתב סידרה למבוגרים במשך חמש שנים. בשוק הטלוויזיה אין ספק שז'אנר סדרות הנוער הוא המצליח ביותר - לכל אחת יש קהל מעריצים ענק, ואין לזה אח ורע בפריים טיים של אף ערוץ אחר, כולל אלה המסחריים".

"אני זוכרת שעשינו קבוצות מיקוד, והילדים התעלפו כבר מתחילת הפרק", משחזרת אורלי אטלס כץ, מנכ"לית "ויאקום ישראל" שבבעלותם ערוץ ניקולדיאון, את הצלחת "החממה". "מדובר בסיפור שכתוב היטב ובהפקה ברמה מאוד גבוהה, שלא מזלזלת בילדים. הדמויות היו אמיתיות, והסידרה עוררה הזדהות גדולה כל כך, שהילדים הרגישו צורך לראות מדי יום פרק חדש". 

"אין יותר כיף מליצור לקהל שחי את הסידרה", מסכם חמיצר. "הם חולמים עליה, חושבים עליה וכותבים עליה. זה הרבה מעבר לרייטינג. זה פידבק שאף יוצר לא יכול לחלום על משהו טוב ממנו".

ריאליטי וערכים? בערך

אנשי טלוויזיה אוהבים לדבר על ערכים, אבל ברגע האמת יעדיפו להשאיר את הערכים על רצפת העריכה ולכוון למכנה המשותף הנמוך ביותר. בטלוויזיה לילדים הערכים הם מרכיב משמעותי - גם מבחינה מוסרית, וגם כדי לאפשר שיתוף פעולה מצד ההורים. "אנחנו לא מפילים את העולם ולא מפחידים ילדים", אומר גיא קרני, מנהל ערוצי דיסני בישראל. "'יומני החופש הגדול' היא סידרה המבוססת על ערכי חברות ומשפחה. היא נקייה ואין בה אלימות פיזית או מילולית, ולכן הורים אוהבים אותה. הם לא מוטרדים כשהילדים שלהם יושבים וצופים בה".

אלא שגם גבול השמרנות והערכיות נפרץ לאחרונה, עם הופעתה של תוכנית הריאליטי השנויה במחלוקת "הלהקה" בערוץ הילדים. "היה שם חלק נאסטי, שלא ראינו קודם", אומר בכיר בתחום. "השופטים דיברו לא יפה למתמודדים, והיו רגעים על גבול הפרחיות, שלא לדבר על היעדר ערכיות".  

"'הלהקה' היא בדיוק המקום שבו ריאליטי פוגש ילדים", מסבירה חורב קסוטו מערוץ הילדים. "היא נעשתה על ידי חברת הפקת שמתמקצעת בריאליטי, אבל נעשו התאמות, למשל להגן על המשתתפים והצופים ולוודא שזה מתאים לערוץ הילדים".

הביקורות התעקשו שחציתם את הגבול בפרקי האודישנים.

"אני לא מרגישה ככה. הפרקים עברו סינון כדי לוודא שאין תכנים בוטים. זה אותו קהל שגם צופה בפריים טיים, ולכן אתה לא יכול לעשות טלוויזיה נקייה בלי ביקורת, כי לא תהיה רלוונטי. אני חושבת שהדינמיקות היו עדינות בהשוואה ל'האח הגדול' או לריאליטי אחר. זו לא היתה סידרה עם רוע, וכל ילד בבית היה יכול למצוא את עצמו שם. מבחינתנו, תהיה לזה עונה נוספת".

האם גל סדרות המקור לילדים ידעך וייעלם, או שזאת רק תחילתה של פריחה ארוכה? "הסדרות האלו מופקות ברמה שאפשר לשדר בפריים טיים", קובע חמיצר. "את הסדרות שלי מצלמים בציוד הכי משוכלל, עם תנאי הפקה של טלוויזיה למבוגרים. זה ז'אנר שרק מתפתח וגדל. הדבר היחיד שיכול לחסום אותו זה רגולציה, אבל כל עוד יהיו תקציבים - הסדרות יופקו. סיפור טוב תמיד עובד, ולשוק כל הזמן נכנסים במאים מוכשרים. זה מזמן לא ז'אנר צדדי - זה התחום עם הכי הרבה עשייה, ואסור לעצור את זה".

בינתיים, העתיד נראה ורוד. "החממה" מצלמת בימים אלה את עונתה השנייה, "גאליס" כבר מתוכננת לצלם עונה חמישית, "יומני החופש הגדול" תעלה בקרוב לעונה שנייה, וכבר הזכרנו את הקאמבק המדובר של "השמינייה" לעונה מספר ארבע. 

אבא, תקנה לי קלפים

חשיבותן של סדרות הילדים לא מסתכמת רק בתעשיית המרצ'נדייז, שמגלגלת מיליונים. ההשקעה בהפקות קטנה יחסית כשמביאים בחשבון את זמן המדף של הסדרות. המותגים הללו יכולים להחזיק לטווח זמן ארוך מאוד, כי בכל כמה שנים מתחלף דור ומגיעים ילדים חדשים שנתקלים, למשל, בשידור החוזר העשירי של "השמינייה", למרות שהיא צולמה כשהיו בני שנתיים. "סדרות ילדים הן תוכן שאפשר להשתמש בו שוב ושוב, כך שהתועלת מתארכת הרבה מעבר לעונה חד־פעמית", קובע מוקדי.

"אורך המדף של הסדרות האלו שם בכיס כל תוכנית ריאליטי, מטורפת ככל שתהיה", מוסיף חמיצר. "תוכנית ריאליטי יכולה להביא 40 אחוז בערב, אבל תסתיים מקסימום אחרי חצי שנה. בסדרות האלה יש משהו נצחי, ומבחינת הפלטפורמות זו השקעה משתלמת מאוד".

בשנים האחרונות יצאו לשוק מרצ'נדייז מגוונים של הסדרות השונות - בובות, ארטיקים, יומן נוער, ביגוד, משחקי קופסה, נעליים, סקייטבורד, מצעים למיטה, מטקות לים, קלפים ואפילו גיטרה חשמלית של "בוב ספוג". בתחילת שנת הלימודים הבאה יצעדו אל בית הספר המוני תלמידים עם יומן נוער, קלסר ומחברות של "החממה". ואם זה לא מספיק, אז בקרוב יתלווה אליהם גם אלבום קלפים.

מעריצי "פיניאס ופרב" של דיסני אפילו קיבלו גלידה ממותגת בשם הסידרה. "עוד לפני שהסידרה עולה לאוויר כבר חושבים איך לעשות מזה כסף", מסביר בכיר מערוצי הילדים. "אלו רווחים עצומים, ובדיוק כמו בכל ז'אנר טלוויזיוני, אם אפשר לסחוט את הלימון עושים את זה".

"אין ילד שצופה קבוע בסידרה מסוימת ולא ירצה פריט כלשהו של הסידרה האהובה עליו", מוסיף גורם אחר. "בהרבה מקרים כשילד רוצה משהו הוא מייד גם מקבל, ואם לא, אז הוא יקבל בסידרה הבאה".

ערפדים לייצוא בינלאומי

בשנים האחרונות גם נמכרות חלק מההפקות לחו"ל, מה שמאפשר את הגדלת ההכנסות. ערוץ דיסני האיטלקי משדר לאחרונה את "יומני החופש הגדול" בדיבוב איטלקי, מה שאומר שהשחקן גפן ברקאי כבר לא יכול להסתובב בארץ המגף בלי שיזהו אותו. בימים האחרונים נמכרה "החממה" לשידור במדינות דרום אמריקה, באוקראינה וברוסיה.

"הפקנו את 'חצויה' בתקופה שבה היינו צריכים לקחת סיכון כי הבחנו שדברים משתנים", מסביר נדב פלטי מ"דורי מדיה". "הבנו שהדרך היחידה להחזיר את ההשקעה היא אם הסידרה תצליח בארץ ונצליח למכור אותה לחו"ל. מראש הפקנו אותה עם מבט בינלאומי, והמטרה היתה שגם אם ילד בסאו פאולו או בפאריס יצפה בה, הוא יוכל להזדהות ולחוש שהעלילה מתרחשת בשכונה שלו. ככה גם צילמנו אותה. אין כיתובים בעברית, הכל באנגלית. לדוגמה, לוקיישן של חנות ערפדים שנראית כמו חנות מחו"ל, ובחרנו מלכתחילה שחקנים עם פרצופים בינלאומיים".

וזה השתלם. "חצויה" נמכרה עד היום ליותר מחמישים מדינות. "בארה"ב מכירים את 'הומלנד', אבל לא יודעים על 'חטופים'. לעומת זאת, 'חצויה' פשוט נמכרה בתוספת הדיבוב המתאים לכל מדינה ובלי שום שינוי אחר, כך שהפנים נותרו ישראליות. זה סיפור בינלאומי של ערפדים, עם טרנד בינלאומי שהיה חם באותה תקופה. כתוצאה מכך, כיום אנחנו חושבים קודם כל על חו"ל, אין מה לעשות. כל הפקה היא כמו סטארט־אפ, וכל סטארט־אפ יכול להיכשל. מתוך 40 פיתוחים של סדרות, אנחנו מוציאים לדרך שלוש הפקות. לכן כל אחת מהן צריכה לכוון החוצה, אחרת לא נוכל להתקיים. ועדיין, כל סידרה חייבת בראש ובראשונה להצליח בישראל, כי אם היא נכשלת כאן - לא תוכל להציע אותה במדינה אחרת". 

erans@israelhayom.co.il

*   *   *

מלחמת הלייקים

בעידן שבו ילדים לא יוצאים מהבית בלי אייפון ולהוריד אפליקציה זה כמו להכין שיעורי בית, כל מפיק זוטר יודע שכדי לעורר באזז צריך להשתלט על הרשתות החברתיות. לערוץ הילדים יש 97 אלף לייקים בעמוד הפייסבוק; ערוץ היו־טיוב שלו השיג עד כה כבר יותר מ־12.5 מיליון צפיות ו־17 אלף חברים רשומים. הקליפ "כוכב רשת סטייל" של השרוטונים, ששודר בטקס נבחרי הילדים, רשם לבדו 3.5 מיליון צפיות. לערוץ הילדים גם 7,000 עוקבים באינסטגרם ול"גאליס" יותר מ־10,000.

פרויקט "הלהקה" הביא יותר מ־25 אלף משתתפי פייסבוק, ויותר מחצי מיליון צפיות ביו־טיוב, וגם את הלהקה "סטארטאפ", שצברה כבר 16 אלף חברים בפייסבוק.

עמוד הפייסבוק של ניקלודיאון, שהוקם לפני שנה וחצי, כבר צבר 63 אלף עוקבים וחשיפה ממוצעת בקרב 40 אלף ילדים. עמוד הפייסבוק של "החממה" הביא 40 אלף חברים בשלושה שבועות. את האפליקציה של הסידרה, שמאפשרת בין השאר להתכתב עם הכוכבים, הורידו 80 אלף משתמשים, שבסיום כל פרק יכלו להתכתב עם הכוכבים על פי תסריטים שנכתבו במיוחד. הפייסבוק של "יומני החופש הגדול" אסף כ־30 אלף עוקבים, וכל פרק שעלה ליו־טיוב הביא כ־200 אלף צפיות בממוצע. הערוץ הטרי "זום", שבינתיים משדר בעיקר סדרות אנימציה, כבר אסף 14 אלף עוקבים בפייסבוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו