"אנחנו לא ב'אוז'. נשים נלחמות באמצעות רכילות ושמועות", אמר בפרק הבכורה מנהל כלא לפייפר צ'פמן, אסירה טרייה בכלא פדרלי לנשים. הדרמה הקומית החדשה של "Netflix" מתרחשת בין כותלי מוסד סגור, המפגיש נשים בנות גזעים ומעמדות שונים למלחמת הישרדות. לראשונה בחייה מתמודדת צ'פמן - יאפית בלונדינית דקיקה המאורסת לסופר יהודי - עם המורכבות של החיים מחוץ לבועת מסעדות גורמה, מסיבות נושא ודקורציה ביתית. המסע לתוך עצמה יורכב מהתמודדות עם הבלתי צפוי, ההזוי והמצוי - מתובל בהרבה (מאוד) עירום נשי. זה ייגמר בצחוק, אבל גם בבכי.
"כתום" - אם נקצר את השם הבלתי אפשרי של הסידרה - היא קודם כל דרמה נשית. מדובר בסידרה שנוצרה על ידי אישה - ג'נג'י קוהאן, יוצרת "העשב של השכן" - במרכזה עומדת דינמיקה נשית, היא נכתבה עבור נשים, ואם נתמקד, אז יש סיכוי שהקהילה הלסבית כבר עורכת מרתונים של הסידרה החל משלשום בלילה. כשמדובר ב"Netflix", מרתונים הם עסק כמעט בלתי נמנע. 12 פרקי הסידרה שוחררו לעולם במקביל, קצת לפני ההכרזה על מועמדותן של "בית הקלפים" ו"משפחה בהפרעה" ב"אמי". "Netflix" היתה שחקן רציני בזירה עוד לפני יולי 2013, אבל נראה שעכשיו גם בצמרת HBO זקוקים למזגני טורבו: היסטוריה מתחילה להתהוות.
"כתום" מבוססת על ספר זיכרונותיה של פייפר קרמן, אשר ריצתה שנה בכלא נשים. בת דמותה בסידרה, צ'פמן, מסגירה את עצמה בפרק הבכורה ומקבלת 15 חודשי מאסר בפועל, בגין עיסקת סמים שבה נטלה חלק לפני עשור. צ'פמן מביאה את זווית הראייה של הבשר הטרי. האסירה החדשה נאלצת להסתגל לעולם נוקשה בעל חוקים וערכים שונים מאלו שהכירה בחוץ. היא מתוודעת בפרקים הראשונים להיררכיה המקומית ולומדת את כללי המשחק בדרך הקשה (הרעבה, התקפי חרדה - כל הג'אז הזה). זה לא "אוז", אבל אלימות וסקס תמצאו גם כאן. "כתום" מתאפיינת בקו נועז, פרובוקטיבי, הכולל כמויות מסחריות של עירום נשי. אז "קליפורניקיישן" ו"בנות" היו שם קודם (ואם תרצו, גם "משחקי הכס", למה לא), ועדיין "כתום" פורצת גבולות, כשהיא למשל, מציגה סצנות מין אוראלי נשיות.
לטובת הסטרייטיות נכנס קו עלילה משני, שבמרכזו רומן הטרוסקסואלי, אבל הפואנטה היא נשים שאוהבות נשים. גם הגיבורה זוכה בקו לסבי, כולל מאהבת מהעבר המצויה - איזו הפתעה - באותו כלא עצמו. אלכס, סוחרת סמים בינלאומית, מערערת את יציבותה הנפשית של פייפר הנדרשת לקבל החלטות גם לגבי זהותה המינית בכלא.
למול קאסט חזק ומגוון, דווקא הגיבורה - שאותה מגלמת טיילור שילינג ("ארגו") - נתפסת כדמות נוירוטית וחלשה, על גבול התלישות (איפה ננסי בוטווין כשצריך אישה קשוחה?). פייפר אינה מעוררת אמפתיה, וברגעים לא מעטים הדמויות המקיפות אותה - אלכס, רד מנהלת המטבח הדומיננטית, ניקי הסטלנית - מאפילות עליה. באמצעות סדרות פלשבקים נחשף בהדרגה עברן של הדמויות. בנקודות אלו מתחוור כי עוד לפני הכלא, חייהן של חברותיה למוסד היו מרתקים משלה. "כתום" היא סידרה פתיינית, אך נדמה שהיא נופלת בין הכיסאות: לא מצחיקה מספיק בשביל להיקרא קומדיה, לא עמוקה דייה כדי להיות ה־דרמה שתוביל את "Netflix" לשורת פסלונים. טוב, כאמור, "אוז" זה לא.