נולדו בירושלים - "אבל לא בישראל"

בית משפט פדרלי לערעורים בארה"ב אישרר אמש את סירוב מחלקת המדינה האמריקנית לרשום בדרכונים את ישראל כמקום הולדתם של אזרחים אמריקנים שנולדו בירושלים.

את ההחלטה סיפק בית המשפט לערעורים של מחוז קולומביה שבו שוכנת וושינגטון הבירה. פסק הדין, שהתקבל פה אחד על ידי שלושת השופטים, קבע כי חוק שהעביר הקונגרס בשנת 2002 ואשר נועד לאפשר את רישום ישראל כמקום הולדתם של ילידי ירושלים, פוגע בזכותו של הממשל לקבוע את מדיניות החוץ שלו.

השופטים נעמדו מאחורי מדיניות אמריקנית רבת שנים ולפיה לנשיא - ולא למחוקקים - יש את הסמכות הבלעדית להחליט מי הריבון בירושלים. "אין זה מתפקידנו לערער על הממשל בכל הנוגע למדיניות חוץ", כתבה השופטת קארן הנדרסון.

הנשיא אובאמה וקודמו בתפקיד, ג'ורג' בוש הבן, סירבו ליישם את החוק בטענה שהוא מנוגד למדיניות האמריקנית רבת השנים ולפיה ארה"ב אינה מכירה בריבונות של איש על ירושלים - עד אשר יוכרע הנושא בהסכם שלום בין ישראל לפלשתינים. "הבקשה לרשום את ישראל כמקום הולדתם של ילידי ירושלים מתנגשת עם מדיניות הממשל המתואמת וארוכת השנים של ניטרליות כלפי ירושלים", כתבו השופטים.

את העתירה הגישו ב־2003 ארי ונעמי זיבוטובסקי בשמו של בנם מנחם בן ה־11, שנולד בירושלים ב־2002, זמן קצר אחרי שהחוק עבר בקונגרס. ב־2009 קבע בית משפט לערעורים כי לרשות השופטת אין תפקיד בפרשה. אלא שהתיק הגיע בשנה שעברה לבית המשפט העליון שדחה את טענת בית המשפט לערעורים ברוב של 8 שופטים מול 1, וקבע כי ההליכים צריכים להימשך. הדיונים בתיק התנהלו במהלך מארס האחרון, ואתמול התקבל פסק הדין.

למרות המפלה, עורכי הדין של זיבוטובסקי, ניית'ן ועליזה לוין, לא מתכוונים לוותר ובכוונתם לערער על הפסיקה לבית המשפט העליון. "אנחנו מקווים שלפני הבר מצווה של מנחם הוא יוכל לשאת דרכון שמכיר בכך שהוא נולד בישראל", אמרו השניים בהודעה מטעמם. "ההחלטה היום מכירה בכך שהסוגיה החוקתית בתיק הזה היא משמעותית ודורשת פתרון בבית המשפט העליון".

על פי ההערכות, כ־50 אלף אמריקנים נולדו בירושלים ויכלו לנצל את החוק של הקונגרס אם היה עומד במבחן בית המשפט, ולרשום את ישראל כמקום הולדתם.